משפחות החטופים ושורת ארגונים עורכים היום (רביעי) משעות הבוקר אירועי מחאה לציון 600 ימים למלחמה. בין השאר יתקיימו צעדות, מיצגים ועצרות, שהמרכזית התקיימה בכיכר החטופים בתל אביב.

"זו טרגדיה ובושה לאומית, אסור לפספס את נקודת ההכרעה"

רבבות בני אדם השתתפו בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב, לציון 600 ימים לחטיפתם של 58 ישראלים בידי חמאס. העצרת לוותה בקריאות נרגשות להשבת החטופים והדוברים מתחו ביקורת קשה על הממשלה והקבינט.

עידית אהל, אמו של החטוף אלון אהל, פתחה: "אנחנו סופרים 600 ימים ואתה סופר את השניות. ילד יפה שלי בן 24 יושב לבד בחשכה שהולכת ומתרחבת. מנגן על הגוף כדי לשמור על הנפש. אל תכנעו לנרמול, זו נקודת ההכרעה ואסור לפספס אותה". חגית, אמו של החטוף איתי חן, אמרה: "יש מי שמנסים לגמד ולהגיד שזו טרגדיה פרטית. זאת לא. יש היום 58 חטופים – זאת טרגדיה לאומית ובושה לאומית. הבן שלי נלחם בגבורה ונחטף – והוא לא נעלם. הוא ננטש".

מרים לפיד, ממקימי גוש אמונים ואלמנת טרור, התייחסה למחדל השלטוני: "יש לנו חטופים, ואתה מתמהמה? אתה עוד מדבר על ניצחון מוחלט? כל אסון שמיני עצרת יכל להימנע. מדוע אתה מדבר אלינו כאנשים חסרי דעת?" רפי בן שטרית, אב שכול וחבר הוועדה האזרחית, זעק: "600 ימים של חושך. השבת החטופים היא המפתח לריפוי. זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר. פדיון שבויים הוא לב הקונצנזוס".

אוהד בן עמי, ששוחרר מהשבי: "השתחררתי – אבל אני לא באמת חופשי. מתוך השישה שהיו איתי – חמישה עוד שם. ראיתי את העיניים הכבויות שלהם. הם עדיין נושמים, אבל בקושי". איתן הורן, אחיו של איתן שעדיין בשבי, חלק רגע מטלטל מהמנהרה: "רצנו בתוך מנהרה עקומה, ואז איתן אמר לי – 'תשאיר אותי'. תפסתי אותו וגררתי. עכשיו הוא שם ואני פה. אתה, ראש הממשלה, החזרת אותי – תחזיר גם אותו".

"ישראל מפוצצת עסקאות על ראשם של בני הערובה"

שורדי שבי ובני משפחות חטופים קיימו עצרת בה קראו לממשלה לקדם את שחרור החטופים. ארבל יהוד, ששוחררה בינואר ובן זוגה אריאל קוניו עדיין מוחזק בשבי, אמרה כי "ממשלת ישראל ניצבת בפני הכרעה אחת: הצלה או הפקרה". לדבריה, "הנשיא טראמפ פתח את הדלת, עידן אלכסנדר יצא דרכה לחופשי. והדלת הזו חייבת להישאר פתוחה עד שכולם, עד האחרון שבהם יעבור בה".

יהוד הוסיפה "אני הייתי שם כשעסקה אחת כמעט יצאה לפועל והתפוצצה. ואני רוצה שתדעו, כשישראל מפוצצת עסקאות, היא מפוצצת אותן על הראש של בני הערובה. התנאים שלהם מיד מחמירים. הפצצות ופעולות צבאיות מסכנות את חייהם".

"הפחד הקיומי מלווה אתכם כבר 600 ימים ולילות. מתי תרגישו שוב בטוחים?"

משמרת 101, יוזמה שמובלת על ידי אימהות ונשים למען החזרת החטופים באמצעות נוכחות וישיבה שקטה, בעודן לבושות לבן. המשמרת נפגשה אחר הצהריים בכיכר ביאליק בתל אביב וישבה שם במשך 3 שעות. לאחר מכן יצאה לצעדה לכיוון כיכר החטופים, תוך שיבושים.

מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיוי ברמן: "הפחד הקיומי מלווה אתכם כבר 600 ימים ולילות. מתי תרגישו שוב בטוחים? אנחנו כאן מיוסרים מדאגה. הפכתם להיות מספר שסוחרים בו. אבל הם לא מספר. אין להם מחיר. הם עולם ומלואו, והם רק רוצים לחיות. יום אחד הם פשוט נעלמו, ואנחנו צריכים להסתפק באות חיים, אות מצוקה. כל יום שהם עדיין בעזה יכול להיות היום האחרון לחייהם".

"למבצע כיבוש עזה כבר יש שם. אלפי חיילים גיבורים מקבלים שוב צו 8. אבל יש רק דרך אחת להציל אתכם. השבת החיים והחללים היא יעד עליון. הוא הניצחון הלאומי, ורק הוא. רק אז נוכל אולי להחלים את החברה הישראלית. וזה בידיים של הממשלה שלנו.
גלי וזיוי- תשרדו, תאחזו בחיים, הסוף שלכם ושלנו יהיה טוב".

רותי סטרום, אמא של איתן ויאיר הורן: "תודה לכולכן שאתן פה, שאתן איתנו כבר 600 ימים, מלווים ומחבקים אותנו. זה עוזר לנו להמשיך. יאיר גר בניר עוז, איתן בא לבקר אותו והם נחטפו. הם לא נחטפו יחד, מאז שיאיר חזר אני יודעת את זה. את איתן לקחו אחר כך. היו יריות בממ"ד, אז הם החליטו לפתוח את הדלת".

"יאיר שלי קם ונעמד, רצה עם גופו להסתיר את איתו שהיה איתו. קודם לקחו אותו, מתישהו גם את איתו (זה לא טעות ככה היא קוראת לו). עכשיו אני יודעת שמהחודש השני הם היו ביחד במנהרות. גידלתי את שלושת הבנים שלי מאוד מחוברים. בם הגאווה שלי. הם אוהבים את הפועל ב"ש, את הרולינג סטונס, אוהבים לטייל סעולם ותמיד שם אחד בשביל השני. ועכשיו איתן שם לבד".

"אני יודעת שנתתי להם כלים לשרוד בחיים. אבל לא חשבתי שהם יצטרכו להשתמש בהם במנהרות. איתו הוא אדם מדהים. הוא מצחיק, אוהב לשיר, דואג לכל מי שנמצא בסביבו. אני יודעת שעכשיו הוא דואג גם למי שנמצא איתו. אני מדברת איתו כל יום. מבקשת ממנו סליםה על הזמן שעובר והוא לא כאן איתנו. אבל אני יודעת שהוא יהיה כאן ואני אראה שוב חיבוק של שלושת הבנים שלי. 58 החטופים יהיו כאן איתנו, אז נוכל להשתקם".

לאה גולדין, אימו של הדר שגופתו מוחזקת בעזה כבר למעלה מעשור: "מי שהפקיר אותו הציג את זה כעניין פרטי של משפחת גולדין", אמרה האם, והמשיכה: "התוצאה, אחרי כמעט 4,000 ימים, יש 58 הדר גולדין בעזה. חייל חלל מופקר בעזה אינו עניין פרטי של משפחתו – הוא עניין לאומי".

ענת אנגרסט, אימו של מתן שנחטף ממוצב נחל עוז, נאמה ואמרה כי "זו לא המלחמה של משפחת אנגרסט, ולא של משפחות 58 החטופים. זו מלחמה על העתיד של המדינה הזו, על היכולת שלה לשמר את בסיס הערכים עליה היא הוקמה, של קידוש החיים וערבות הדדית". ענת פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמרה: "עם שלם נושא אליך עיניים ותוהה — האם סדר הערכים שלך השתבש? האמת הכואבת היא שאף חייל לא הוחזר על ידי ממשלת ישראל. אם לא יהיה שינוי מיידי, אובדן האמון של החיילים ימשיך להתרחב ולגדול עד שיהיה מאוחר מדי לתקן".

עופרי ביבס, אחותו של ירדן ששוחרר משבי חמאס בפברואר, נאמה אף היא בהצהרה ואמרה: "מלחמות סופן להסתיים תמיד בהסכם מדיני, אלא אם התכנית היא מלחמת נצח. כמה חיילים וחטופים עוד ימותו עד שזה יקרה?". לדבריה, "שילמנו כבר בחייהם של 1,200 אזרחים שנטבחו ב-7 באוקטובר, 858 חיילים שנהרגו, ובחייהם של 41 חטופים שהיו צריכים לחזור אלינו בחיים. ממשפחה שלמה, חזר אלינו רק ירדן, כי שוחרר בהסכם. שירי, אריאל וכפיר בבית, אבל הם לא חזרו".

״ציון הימים פחות רלוונטי, לא באמת התגברנו על 7 באוקטובר״

בצומת שער הנגב התקיימה צעדה בהשתתפות משפחות חטופים ומוחים נוספים. לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו מקיבוץ כפר עזה, שנמצאים בשבי החמאס אמר ל׳דבר׳: "בשבילי הציון ימים הוא פחות רלוונטי, אנחנו לא באמת יצאנו מאז 7 באוקטובר. אני זוכר שעשינו 100 יום, 200 יום. זו הזדמנות בשביל הציבור".

לשאלה איפה הציבור נמצא 600 ימים לחטיפה של גלי וזיו, אמר ברמן כי "לצערי 600 ימים מהיום בו אחים שלי נחטפו, יחד עם רבים אחרים, הציבור נמצא בבית, על קוטג' ויוקר מחיה יצאו מיליון איש לרחובות וקרה משהו. הציבור אמנם תומך אבל עד שלא נראה מיליון איש בחוץ בשביל החטופים לא נדע שהוא איתנו. צריך להבין שזה יכול להיות כל כאחד ואחת במדינת ישראל. כשאתם נלחמים על גלי וזיו זה היה יכול להיות אחים שלכם״.

עוד הוסיף: ״יש משפחות שנלחמות על קדושת השבעה, היכולת לקבור את היקרים שלהם, לשים פרח ולהמשיך הלאה. יש משפחות שמחכות ליקירים החיים שלהם שיחזרו לחייהם. אני רוצה להזכיר לממשלה שהמשימה הכי חשובה שלהם זה ביטחון ישראל. ולא תהיה תחושת ביטחון עד שכולם ידעו שהמדינה תילחם עליהם עד הסוף בשביל להחזיר אותם אם הם יחטפו. אחר כך נוכל להמשיך להילחם באויבים ולחזק את הגבולות. יש נרמול של העובדה שהחטופים בעזה, וזה מגיע מהממשלה דרך הצבת מטרת החזרת החטופים במקום משני״.

משפחות מועצת אוקטובר פתחו את אירועי היום ב-06:29, שעת תחילתו של הטבח ב-7 באוקטובר, והגיעו לביתו של יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה עם הצעת חוק לפיזור הכנסת. "זהו המקום שבו ניתן להניע את השינוי הדרוש", הודיעו המשפחות. "ניסינו בכל דרך אפשרית להימנע מהשלב הזה, אך הממשלה הפנתה לנו גב, והודיעה בפה מלא שלא תחקור את האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל. לכן, ביום ה-600, בשעה המדויקת שבה החלה המתקפה – פתחנו במאבק החדש: קריאה לפיזור הכנסת ולבחירות מיידיות שמהן תצא ממשלה חדשה, שתהיה מחויבת לשקיפות, לאחריות – ולחקירת האמת".

משפחות חטופים ופעילים חסמו את איילון דרום ליד למחלף השלום, כתבו על הכביש "חטופים הביתה והממשלה הביתה" וצבעו את גשר יהודית באדום. "600 ימים שאנחנו בלי האהובים שלנו, 600 ימים שבהם חמאס מחזיק אותם בשבי וממשלת הדמים בישראל מפקירה אותם שם בשביל לשמור על שלמות הקואליציה", הודיעו המשפחות. "המשפחות שלנו הפכו לקורבנות של פוליטיקה זולה בידי ראש הממשלה. במקום לסיים את המלחמה ולהשיב את כולם הוא בחר בבן גביר וסמוטריץ׳ שרוצים בכיבוש רצועת עזה על גב החטופים והחטופות. 600 ימים חלפו מאז 7 באוקטובר וממשלת ישראל מעולם לא הניחה יוזמה לשחרור כל החטופים, נתניהו מעדיף להחזיר אותם בפעימות ולייצר רשימות סלקטיביות – מי לחיים ומי למוות, מאשר להחזיר את כולם. אחרי כל כך הרבה זמן, צריך להעיף את הממשלה הביתה כדי להחזיר את החטופים והחטופות הביתה".

מטה המשפחות: "משפחות החטופים והחטופות מזמינות את עם ישראל לקחת חלק במפגני התמיכה השונים ולהראות באופן שאינו משתמע לשתי פנים: עם ישראל מאוחד בדרישה להחזיר את כל החטופים – החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה. נחזיר. נקום. הצטרפו אלינו".