
"באופן מפתיע, לצד המשברים המשק צומח, האבטלה בשפל, והשכר במגזר הפרטי עולה", אמרה פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שנפתח אתמול (שלישי) בירושלים. המושב הפותח של הכנס, "הכלכלה והחברה הישראלית לאן", עסק בין היתר בדו"ח שערכה פלוג עם רועי קנת פורטל כחלק מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה לא בזכות – אלא על אף מדיניות הממשלה, אך לא לעולם חוסן".
פלוג צופה כי הגירעון השנתי יהיה גבוה מהתחזית ויעבור את ה-5% מהתוצר: "במשך שנים 'נהנינו' משחיקה יחסית בתקציב הביטחון כאחוז מהתוצר וזה השתנה. יש עלייה בתשלומי הריבית, והוצאות אזרחיות קבועות ונמוכות. שינוי נוסף הוא שהתקציב מגזרי יותר – יש המשך מגמה של תקציבים קואליציוניים גבוהים והסטה של דירות בהנחה לאזורים חרדיים".
פלוג טענה כי אם הממשלה תדבק בכללים הפיסקליים שלה ותשמור על גירעון שנתי שלא עולה על 1.5% מהתוצר, המערכות הציבוריות יקרסו: "התשתיות, הרווחה, הבריאות והחינוך – עד לרמה יותר נמוכה מכל המדינות המפותחות. צריך לאזן בין הרצון לדבוק במשמעת פיסקלית שתאפשר מרווח בעתיד, ובין הרצון למנוע קריסה בהוצאה האזרחית. לשם כך יש להעלות את נטל המס לפחות לרמה החציונית של ה-OECD, בטח כאשר ההוצאות הביטחוניות שלנו גבוהות במיוחד. כך החוב יירד בהדרגה לרמה של 65% מהתוצר בתוך עשור". פלוג הדגישה את החשיבות במתן שירותים אוניברסליים לעומת מגזריים, כדי שיורגשו בכלל האוכלוסייה ויחזקו את הלגיטימציה למיסוי.
פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר כי הוא המשתתף היחידי שמזוהה עם הממשלה. "איך הממשלה יכולה להתוות מדיניות אם היא לא יכולה למנות את הפקידים? להקרין איזו רוח מלמעלה? אתה חייב פקידים בכירים שיישמו את המדיניות שלך. זה נכון שכללי המשחק משתנים, רק מהכיוון השני. הממשלה הקודמת מינתה רמטכ"ל אחרי שכבר הפסידה בבחירות, חודש אחרי שהממשלה החדשה נכנסה לתפקידה. אבל לממשלה הזאת אסור למנות כלום, לא נציב ולא ראש שב"כ".
שמחון סיפר על תחזיות המועצה הלאומית לכלכלה: "יחס החוב לתוצר בישראל ירד מהר מאוד החל מ-2001, ואילו במדינות המפותחות הוא דווקא עולה. לא רק שהוא ירד בישראל, התחזית של המועצה הוא שהתוואי ימשיך לרדת. אנחנו מניחים שיהיה השנה 3.7% גירעון, ו-3.9% צמיחה ריאלית, בהתאם לממוצע 20 השנים האחרונות, שכללו קורונה ומלחמה". שמחון התייחס למצב ההייטק, והציג עלייה בייצוא השירותים, מספר מהנדסים גבוה לנפש וסטרטאפים רבים בשלבי גיוס ופיתוח מתקדמים.
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, אמר שלמרות המלחמה, כלכלת ישראל הראתה ב-2024 צמיחה של 1%, גבוהה יותר מהצמיחה באירופה. "שוק המניות עלה ביותר מ-10% מתחילת השנה. נאלצנו להגדיל את ההוצאות ביותר מ-100 מיליארד שקל". רוטנברג המחיש את מרכזיות תקציב הביטחון בקביעת המדיניות בשאר התחומים: "לפני כחודש סיירתי עם מנכ"ל משרד הרווחה במסגרת של נערות. הצרכים שעלו היו בסדר גודל של קצת יותר מ-10,000 שקלים. באותו יום הלכתי לדיון על הוצאות הביטחון והשיח היה במיליארדים. לא צריך לפגוע בביטחון אלא לעשות ניהול אחראי". לקראת התחלת הדיונים על תקציב 2026 אמר רוטנברג: "צריך להחזיר את המרחב הפיסקלי ולהביא תקציב ל-2026, כשהגירעון הנדרש לדעתי הוא 3%-4%".
ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הציג את השאלה המרכזית במדיניות הכלכלית של הממשלה לתפיסתו: "יש הסכמה שאנחנו מתמודדים עם טרילמה (דילמה משולשת) בין הוצאות ביטחונית, הוצאות אזרחיות ונטל המס. זאת כשההנחה היא שאנחנו לא רוצים חוב שאינו בר-קיימא וריבית מתפתחת. הוצאות הביטחון משמעותיות, ויש סיכוי שיהיו גבוהות משצפינו. אני מעריך את התהליך של ועדת נגל, לא האוצר ולא הגורמים הביטחוניים יצאו מרוצים וזה סימן טוב. ההחלטה היא לא לעשות הצמדה לתוצר, כך שאם יהיה גידול טוב בתוצר תקציב הביטחון יוכל להישחק ביחס אליו עם הזמן".
על היחס בין ההוצאה האזרחית להגדלת נטל המס אמר: "קשה לתאר שהעלאת נטל המס תתמודד עם השחיקה בשירותים האזרחיים. לכן יש סיכוי שבמצב הנוכחי ההוצאה האזרחית לא תגדל ואף תישחק, זה המצב שצריך להביא בחשבון. אבל יש הזדמנויות לשנות את המשחק: שיפור הפריון של החברות החרדית והערבית יאפשרו צמיחה, הורדה של נטל המס ושיפור שירותים אזרחיים".
ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"מ, סיפר על ההזדמנויות שהוא מזהה בשילוב החברה הערבית ושינוי מדיניות החוץ. "בגיבוש תקציב 2022 הייתה תמימות דעים בקרב הדרג המקצועי שהגורם הראשון שיוכל לגרום לצמיחה הכלכלית בישראל זה השגת שלום. אני רוצה לקרוא להפסקת המלחמה ולהחזרת החטופים. יש הזדמנות היסטורית לצאת מהמשבר הזה מהר מאוד ולהתקדם להסכמים במזרח התיכון.
"מיצוי התקציבים של תוכנית החומש עמד ב-2022 על 100%. עם כניסת הממשלה הזאת זה ירד ל-65% ב-2023 עוד לפני קיצוצי המלחמה, והמגמה רק נמשכת. גם במאבק בפשיעה בחברה הערבית יש הידרדרות שהתבטאה גם בעלייה במקרי הרצח. השוק השחור הוא מדינה בתוך מדינה, וזה משפיע גם על החברה היהודית: עסקים רבים משלמים פרוטקשן, ויכולת הרווחיות שלהם נפגעת. יש כישלון בשלטון המקומי שדורש רפורמה, וכך נוכל להביא לצמיחה האדירה שהחברה הערבית יכולה להביא למדינת ישראל".
סוזי נבות, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי כלכלה חזקה לא מתחילה בגרפים, אלא באמון. "האמון נבנה משלטון החוק שמציב חוקים הוגנים וברורים, וממוסדות דמוקרטיים יציבים. במדד הדמוקרטיה המרכזי ישראל איבדה את הסטטוס של דמוקרטיה ליברלית ב-2023, וירדה לדמוקרטיה אלקטורלית, עקב תקיפה של המוסדות. במדדים נוספים אנחנו בירידה, כולל הגדרה של דמוקרטיה פגומה. העולם מושפע מהתהליכים שהוא רואה כאן. ההפיכה המשטרית לא נפסקה אלא שינתה את פניה מינואר 2023. יש פחות תיקונים דרמטיים בחוקי יסוד, ויותר שינוי של חוקי המשחק, בעיקר דרך מינויים ופיטורים".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, דיבר על השינויים העולמיים. "הסדר העולמי מתערער ולא ברור איזה סדר יחליף אותו. ישראל חווה טלטלה פנימית משלה: עלייה בקיטוב וירידה באמון, תוך מלחמה ומחנק מהעובדה ש-58 חטופים עוד לא איתנו. להתמשכות המלחמה השלכות כלכליות ותקציביות מרחיקות לכת. אך יש שני אתגרי יסוד מרכזיים אחרים – שינוי הפרדיגמה של היחסים בין המדינה לחברה החרדית וחיזוק השירות הציבורי.
"יותר מעשור אין שום שינוי בשיעור ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה. הטענה שהזמן יעשה את שלו אינה עומדת במבחן המציאות. יש להנהיג גיוס גובה ושינוי בשיטת התקצוב של החינוך החרדי, ש-31% מילדי כיתה א' מתחנכים בו. מדינת ישראל לא יכולה לפעול ללא שירות ציבורי חזק. מתארים את הפקידות כאליטה שמטרתה לשמר כוח. שרים שבאים לעבוד מקבלים אפשרות לקדם מדיניות בזכות עבודתם. שרים שלא באים לעבוד מייבאים מארה"ב מונחים כמו דיפ-סטייט".