במסגרת כנס לשכת עורכי הדין באילת התקיים פאנל שדן בתופעת הסחיטה באיומים שנקראת גם דמי חסות או פרוטקשן שמופעלת כלפי בעלי עסקים, קבלנים, מכרזים, לרבות החברה הערבית. המשתתפים הציגו תמונת מצב עגומה של פחד, היעדר הגנה אפקטיבית ושחיקה באמון הציבור במערכות האכיפה.

ראש מפלג פשיעה מאורגנת בלהב 433 סנ"צ עו"ד צחי בן חמו, תאר את הקושי במציאת קורבנות הסחיטה באיומים. "לרוב הם לא באים אלינו להתלונן, אם הם דופקים בדלת אנחנו מקשיבים להם". לדבריו, הרבה מהידע מגיע ממודיעין שמתקבל "אז אנחנו באים ליצור אמון מול הקורבנות, כי בסוף ההליך הקורבן צריך להגיע לבית המשפט".

"הרשויות לא עושות מספיק"

לדברי מנהל המחלקה הפיסיקאלית בפרקליטות המדינה עו"ד קמיל עטילה, הפרוטקשן הוא רק אחד מהמופעים של העבריינות ולא עומד בפני עצמו. "רשויות המדינה, על כל זרועותיה, לא עושות מספיק כדי להתמודד עם התופעה. בשלב מסוים כל רשות מפילה את זה על האחרת. אנשי ציבור מאוימים בעצמם, עדים נסחטים. אין דיווח כי הקורבנות יודעים שאין הגנה אפקטיבית וגם, אני שם את זה על השולחן, יכולים להיות משת"פים של ארגוני הפשיעה בתוך הארגונים ומחר כבר יעבירו את השם שלך".

הפאנל דן בפתרונות אפשריים לתופעה. עו"ד כוכבית נצח דולב, ממשרד עורכי דין אגמון עם טולצ'ינסקי, סיפרה כי בכל מחוז מתקיים שולחן עגול למאבק בפשיעה המאורגנת. "למרות שהתופעה היא עבריינית, בשנים האחרונות יש הבנה שצריך להתמודד גם בכלים מנהלתיים ואזרחיים. הכלים הפליליים נותנים מענה אחרי שהמעסיק כבר עשה את המעשה, אבל צריך למנוע את המקרה הבא".

לדברי עו"ד ד"ר ליה פלוס עברות הסחיטה הן כבר לא רק "רימון על אלף שקלים פרוטקשן". היא טענה כי למשטרה אין כלים מספיקים להגן על הקורבנות "השוטרים הם אנשים מוכשרים וחכמים אבל כשקוצצים להם את הכנפיים, היכולות שלהם קטנות והם מגיעים לפרקליטות עם כתב אישום דל, על החייל האחרון בשרשרת".

"המשחק הוא מניעה ולא סיכול"

בדיון הוצגו תזכיר חוק עסקאות של הגופים הציבוריים, שמסמיך את החשב הכללי להקים ועדה שנותנת תעודת הכשר לגופים על בסיס מידע מודיעיני, גם בלי כתב אישום. לדברי המצדדים בחוק הוא יפגע בכוחם הכלכלי של ארגוני הפשע.

לעומתם טען עו"ד אדיר בן לולו כי הורדת רף ההוכחה והסתמכות על מידע מודיעני בלבד מסכנת כל אזרח בהפללה. עו"ד בן לולו הציע לאשר הפעלת רוגלות במאבק בפשיעה המאורגנת.

כלי נוסף שהוצג בפאנל הוא התיקון לחוק רישום קבלנים, לפיו רשם הקבלנים יכול לסרב לרשום קבלן על סמך מידע מודיעני אודות קשר לארגוני פשיעה. בשונה מהתיקון הקודם שמונע גישה למכרזי מדינה, חוק רישום קבלנים מונע מהקבלן את רישיון העבודה. עו"ד עטילה קבל כי התיקון הוא "קטן מדי ויש להרחיבו".

עו"ד פלוס טענה כי "המשחק הוא מניעה ולא סיכול". היא קראה להחיל את חוק הלבנת ההון על החשודים בסחיטה ולפעול להחרמת רכוש כבר בשלב החקירה. "צריך שילוב ידיים. הציבור חבול מפוחד אין אכיפה. קודם כל לבסס אמון עם הציבור".

עו"ד דולב הזכירה לציבור עורכי הדין: "אנו צריכים לפעול בתוך החוק ולשמור על זכויות. יש הרבה שחקנים ואינטרסים יש הרבה מקום לטעויות ואנחנו חייבים לשמור על המערכת המשפטית".