המכון הישראלי לדמוקרטיה הצטרף אתמול (רביעי) לקריאה לקידום רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים ובעלי עסקים קטנים בישראל בעתות משבר, במתכונת "לחיצת כפתור". מסמך המדיניות של המכון הוצג בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה שנערך בירושלים. "הפתרון שאנחנו מציעים נשען על שלושה עקרונות מנחים: ודאות, מהירות ויעילות", אמר ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במכון, גלעד בארי, ששימש בעבר כמנהל תחום המחקר באגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה.

לדבריו, "אנחנו ממליצים על מיסוד מראש בחקיקה של מנגנון שיסדיר מענק דיפרנציאלי שייגזר מגובה ההכנסה האישית ועצמת הפגיעה שחווה העצמאי בעת משבר – מתוך תפיסה שאין סיבה שעצמאים ייפגעו במשברים יותר משכירים. המענקים צריכים להינתן באופן מיידי, במימון מקופת המדינה ועל בסיס הצהרת העצמאי שניתן יהיה לוודא בהמשך על סמך דיווחי האמת".

ראש חטיבת המחקר של הביטוח הלאומי, ניצה קלינר קסיר, הדגישה כי מדובר בסוגיה דחופה. לדבריה, שיעור העצמאים בישראל נמצא בעלייה, והם מהווים כיום כ-17% מהאוכלוסייה. "במשבר הקורונה הצליחו רשתות הביטחון שמוקדו בשכירים לא רק למנוע את התרחבות העוני אלא גם לצמצם אותו – לעומת עצמאים, שבשל היעדר רשתות מקבילות, חוו עלייה משמעותית בתחולת ובעומק העוני. עדיין אין לנו נתונים מלאים מתקופת המלחמה, אבל כבר ב-2023 ראינו אינדיקציות לפגיעה בעצמאים", אמרה. "צריך להגדיל את היקף הסיוע לציבור הזה ולקבוע לו כללים ברורים מראש". היא הוסיפה כי הביטוח הלאומי תומך גם בתשלום דמי אבטלה לעצמאים – גם בימי שגרה.

יוראי מצלאווי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, השיב כי במהלך המלחמה העמיד המשרד סיוע של יותר מ-17 מיליארד שקלים לעסקים, מהם כ-9 מיליארד לעסקים קטנים. "קבענו מנגנון מהיר שבו המענים ניתנים עוד בתקופת הדיווח של העסק, וחילקנו מקדמות כדי שעסקים לא ימתינו לבירור התביעה. המטרה הייתה לחזק את הרציפות העסקית ואת הביטחון הכלכלי של בעלי העסקים".

עו”ד רועי כהן, נשיא לשכת העצמאים להב, ארגון העסקים הקטנים והבינוניים (צילום: אבשלום ששוני)

גיל כהן, סגן החשב הכללי, ציין כי הן בקורונה והן במהלך המלחמה העמידה המדינה הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. "הרעיון הוא לשלב כסף ממשלתי שממונף על ידי הסקטור הפיננסי ונותני האשראי. גם בעתיד, לא נהסס להיכנס – אבל נחפש איך למנף את השקל הממשלתי".

נשיא להב, עו"ד רועי כהן, תקף בחריפות את נציגי האוצר: "צריך להגיד את האמת. שבועיים אחרי 7 באוקטובר הגיע משרד האוצר עם מודל פיצויים שהיה נותן במקרה הטוב 4 מיליארד שקלים. נאלצנו להיאבק ולשלם מחירים אישיים קשים. מאבטחים הוציאו אותי מדיוני הכנסת עד שבמאבק הצלחנו להביא לאישור את המתווה שהביא 17 מיליארד שקלים. זה עיוות שחייב להיפסק. למה אני צריך לצאת לרחובות, לשרוף צמיגים ולהיעצר? אנחנו מבקשים כאן ודאות, מהירות תגובה, יעילות – כדי שנוכל להמשיך להניע את הכלכלה במשק, את הצמיחה, את הפריון". כהן קרא לחוקק מנגנון חירום קבוע כבר במסגרת חוק ההסדרים הקרוב.

ח"כ נעמה לזימי (צילום: דוד טברסקי)

ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), יו"ר השדולה לחיזוק העצמאים והפרילנסרים, הוסיפה כי רק 30% מהעסקים באזורים שפונו חזרו לפעול. "אפשר לדבר על מה המדינה עושה, אבל בשטח, שנה וחצי אחרי תחילת המלחמה, אנחנו רואים ריסוק טוטלי של העסקים באזורים שנפגעו. והאוצר מתנגד לקידום מנגנון קבוע כי הוא מסרב לקבע מנגנון שיאלץ אותו להכניס את היד לכיס". לדבריה, "המודל שהאוצר הביא היה כל כך גרוע ומקומם, שהקואליציה פוצצה את הדיון יחד עם האופוזיציה. זה כאילו בכל פעם מתחילים מדף חלק – כאילו לא היה כאן משבר קודם. לכן יש לחוקק נוהל חירום קבוע, כדי שבמשבר הבא נתחיל מנקודת פתיחה אחרת".

יו"ר פורום העצמאים של ההסתדרות, רמי בז'ה, הוסיף: "רק התחלנו להתאושש מהקורונה – והגיעה המלחמה הנוראית הזו. כל פעם צריכים להפוך שולחנות בכנסת. אנחנו רוצים להתפרנס ולשלם מיסים. רוצים ודאות – אבל המדינה לא איתנו. רק הביטוח הלאומי"