מסמך מדיניות חדש שפרסם פורום ארלוזורוב ממליץ לקדם, באמצעות משא ומתן קיבוצי בין מעקים לעובדים, הסכמות קיבוציות בנוגע לשילוב טכנולוגיה בתהליכי עבודה ולשיתוף דוגמאות לשיטות עבודה מיטביות. המסמך סוקר את המדיניות הרגולטורית במדינות שונות בכל הנוגע לשילוב AI בשוק העבודה, וקורא לישראל ללמוד מהנעשה בעולם ולקדם תיקוני חקיקה שישמרו על זכויות עובדים – בתחום הפרטיות, איסור אפליה, וחובת מו"מ קיבוצי על שינויים טכנולוגיים משמעותיים.
בדומה לשינויים טכנולוגיים קודמים, קיים חשש כי כלים מבוססי AI שיחליפו עובדים בביצוע מטלות או ישנו את אופן ביצוען, יעמיקו את הפערים הכלכליים בין קבוצות עובדים, יחזקו את כוח המעסיקים, ויערערו את כוחם של ארגוני העובדים. בנוסף, ישנו חשש שהשימוש בטכנולוגיה בתהליכים כמו גיוס כוח אדם ישמר ואף יחזק אפליה קיימת כלפי נשים ומיעוטים. סוגיה מהותית נוספת היא פגיעה בפרטיות העובדים. מנגד, הימנעות מאימוץ טכנולוגיות AI עלולה לעכב את יכולת התחרות הבינלאומית של ישראל ואת הפוטנציאל לצמיחה.
ד"ר גלי רכבי, חבר סגל בבית הספר ליחסי עבודה באוניברסיטת קורנל וחוקר בפורום, סקר את ההסדרים הרגולטוריים במדינות שונות. בגרמניה, לדוגמה, מחויבים מעסיקים לחשוף למועצות העובדים את השימוש בכלי AI, ולעודד את מעורבותם בתהליכי גיוס המתבצעים באמצעות בינה מלאכותית. במדינות סקנדינביה חיזקו את המוסדות הטריפרטטיים – המאגדים את המדינה, המעסיקים וארגוני העובדים – והגיעו להסכמים קיבוציים המסדירים יחסי עבודה גם בסביבת פלטפורמה, כולל זכויות פרטיות והגנה מול ניהול אלגוריתמי.
בדרום קוריאה, המדינה משקיעה בהסבת עסקים קטנים לטכנולוגיות ייצור מבוססות AI ובחינוך מדעי, תוך שילוב ארגוני העובדים בתהליך קביעת הרגולציה. דוגמה מובהקת לכך היא Rider Union, ארגון שליחי המזון, הדורש שקיפות בנוגע למעקב אלגוריתמי מצד פלטפורמות. בארה"ב, הממשלה הפדרלית מובילה שיתופי פעולה בין מגזרים להשקעה בתשתיות וחינוך, תוך חקיקה שמטילה אחריות על מעסיקים – ואפילו על מפתחי תוכנות – לתוצאות מפלות. בנוסף, הסוכנות הפדרלית לשוויון הזדמנויות פרסמה אזהרה מפני קבלת החלטות אלגוריתמית בנוגע לעובדים עם מוגבלות, שעלולה להפר חוקים.
גם סין פועלת לאיזון בין קידום הטכנולוגיה לבין שמירה על יציבות פוליטית, ומחייבת שקיפות כלפי עובדים בכל הקשור לשימוש ב-AI, תוך איסור על אפליה. בדרום אפריקה וקניה מתרבים דיווחים על "עובדי רפאים", מהגרי עבודה שמועסקים בניקוי מאגרי מידע לצורך אימון מערכות AI. בשל כוחם המוגבל, הרגולציה במדינות אלו מקלה על חדירת הטכנולוגיה, אף שקיים חשש משימוש לרעה בנתונים שנאספים.
לעומת מדינות אלו, ישראל עדיין מדשדשת. לדברי ד"ר רכבי, בניגוד לעולם, המדינה טרם גיבשה מדיניות סדורה לשילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית בשוק העבודה, ואף לא הסדירה את עבודתן של חברות פלטפורמה – והדיון בה מתנהל כמעט רק בבתי הדין לעבודה. עם זאת, רכבי מציין כי לישראל יתרונות מוסדיים שיכולים לאפשר תגובה אפקטיבית – ביניהם גמישות ביחסי עבודה, כיסוי רחב יחסית של ארגוני עובדים, היסטוריה של שיתופי פעולה בין המגזרים, ומערכת משפטית ייעודית בעלת ניסיון בסוגיות טכנולוגיות.
רכבי מציע לישראל ארבע רמות פעולה: ראשית, ללמוד לעומק מהסדרים רגולטוריים במדינות אחרות תוך התמקדות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית; שנית, לעודד אסדרה באמצעות הסכמות קיבוציות; שלישית, לקדם תיקוני חקיקה שיחזקו את הגנת העובדים; ולבסוף – להשקיע בתשתיות, הכשרות ויוזמות טכנולוגיות עם דגש על צמצום פערים.
לדברי עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, "המהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית כבר כאן – אך מדינת ישראל נותרת מאחור בכל הקשור להשפעתה על תחומים רבים בעולם העבודה – ולא רק על סגירה או פתיחה של מקצועות ומקומות עבודה. המחקר שלנו חושף פערים מטרידים בהיערכות הרגולטורית של ישראל לעומת מדינות מובילות, ומציע מסלול ברור לעיצוב רגולציה חכמה וצודקת. שילוב נכון של מערכות AI במקום העבודה יכול להפוך ממקור לחשש להזדמנות לחיזוק העובדים, צמצום פערים והאצת הצמיחה. על מקבלי ההחלטות להבין: היעדר פעולה הוא גם החלטה – והיא עלולה להרחיב את אי-השוויון ולפגוע בעובדות ובעובדים הישראליים".
