המוני בדואים הפגינו היום (חמישי) מול משרדי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בבאר שבע, במחאה על הרס הבתים בנגב. הם נשאו דגלים שחורים, שלטי מחאה בעברית ובערבית ותמונות של בתים הרוסים. מרוואן גדיפי, מנהל מתנ"ס במועצה המקומית שגב שלום: "המון משפחות נותרו ללא קורת גג".
סדרנים מטעם מארגני ההפגנה הפרידו בין הקהל לכוחות המשטרה, בניסיון למנוע התנגשות אלימה. בצדי הדרך התקבצו ילדים ונשים ונשאו שלטים מאולתרים – 'רוצים לחיות בכבוד', לצד קריאות "חופש". ראש עיריית רהט וראש ועד ראשי הרשויות הבדואיות בנגב, טלאל אלקרינאווי, קרא לקיים הפגנה שקטה ולהימנע מאלימות: "נצא בקול ברור נגד הריסת הבתים. כן לכבוד, כן לחיים. לא להרס הבתים".
לפני כשבוע, המדינה הרסה את בתיהם של משפחת אל ולידי בכפר הלא מוכר א-סיר בנגב. השבוע, הרסו את בית משפחת אלח'רומי בכפר. על פי נתוני המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, מאז חודש מאי נהרסו 264 מבני מגורים, לצד מבנים נוספים בכפרים ואדי אל חליל, אום מתנאן ואום אל חיראן. "כ-170 איש נותרו ללא קורת גג", מספר איברהים גריבי מהכפר א-סיר, "הם ישנים במתנ"ס, בבית הספר וחלקם אצל בני משפחה. הילדים לא הולכים ללימודים. איך ילכו?".
"הרסו אצל משפחת אל ולידי בשבוע שעבר, ואצל משפחת אלח'רומי השבוע. מדובר על 50 בתים שנהרסו. סדר גודל שלא הכרנו", אומר מרוואן גדיפי, מנהל מתנ"ס בקיבוץ שגב שלום. "זה לא בית אחד או שניים שמאפשרים למשפחה להתארגן. אלא סדר גודל של שכונות שלמות. לכן הרשות המקומית החליטה לפתוח את 'חמ"ל המשפחות' בבית הספר ובמתנ"ס כדי לקלוט אנשים לפחות לשלושה הימים הראשונים, עד שיתארגנו".
"החלטנו לפתוח כי לתת את המענים והצרכים הבסיסיים ביותר – ממקום פיסי לשהות בו במהלך היום, אבל גם בלילה לפי הצורך שלהם", אומר גדיפי, "ביומיים הראשונים לא הייתה לנו אפשרות לתת מענים בסיסיים, כמו מקום לבשל או להתקלח. המטרה שלנו הייתה לתת לאנשים האלה גם את המקום הפיסי, אבל גם את המענה הרגשי".
גדיפי מוסיף כי ארגונים אזרחיים הצטרפו בניסיון לתת מענה לצרכים: "אבל הצורך רק עולה כי אנחנו יודעים שבמהלך השבוע הבא ביום רביעי, יומיים לפני החג, יש הריסות של עוד 40 או 50 בתים, ומעגל הנפגעים רק יגדל. מדובר על 250 בתים בחודש הקרוב, 1,700 נפשות שעדיין אין להן שום אלטרנטיבה לאן ללכת".
