"בימים אלה, כשאתגרים וזהויות מצטלבים, יש לחתור לבניית גשרים שיאפשרו השתלבות אזרחית מלאה, תוך ראיית ההזדמנויות", אמר נשיא המכללה האקדמית בגליל מערבי, פרופ' ניסים בן דוד, בפתח כנס החברה הבדואית 'בין מסורתיות למודרניות'. בן דוד קרא לפעול "לא מנקודת מבט חיצונית ושיפוטית, אלא מתוך רצון כן להכיר, לכבד ולשתף פעולה. משום שרק מתוך היכרות עמוקה נוכל לצעוד יחד לקראת השתלבות מלאה, שוויונית ומשמעותית במארג החיים הישראלי".

לאחר הרצאה על ההיסטוריה של הבדואים, עלה ליאור כליפה, ראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב, והסביר על תוכנית החומש לחברה הבדואית. אחריו עלה יובל תורג'מן, ראש הרשות לתכנון והסדרת התיישבות הבדואים בנגב, וסיפר על האתגרים השונים בהסדרת ההתיישבות.

לדברי תורג'מן, שורש הבעיה הוא בסוגיית הבעלות על הקרקע. "הסכסוך במקורו הוא משפטי. יש הבדלי תפיסות בין המדינה לבין הבדואים לגבי בעלות על הקרקע", אמר ד"ר צביקה אביב והצביע על המגמות הסותרות ביחסה של המדינה להתיישבות הבדואים, "הסכסוך נמשך מכוח התמורות הפוליטיות בישראל".

משמאל לימין: ד"ר מוחמד סוואעד, מוחמד כעביה יו"ר יד לבנים הבדואי וסורייה נוג'ידאת יועצת לקידום מעמד האישה (צילום: יניב ביטון)

הדי הריסת הבתים בכפר א-סיר הגיעו עד לאולם ההרצאות הממוזג באקדמיה. "האירוע בכפר א-סר היה אירוע רע", אמר תורג'מן על הרס הבתים בכפר, שאירע מספר ימים לפני כן. "קמנו בבוקר עם צווי הריסה", סיפרה זיינב ג'רביע, "לא הפעלנו היום את בית הספר. הוא מקלט לילדים. אין לי תשובות לגננות ולילדים". ג'רביע הוסיפה: "אני מפחדת על הילדים שלי, איזה עתיד יש להם?".

בדיון על עתידם של הבדואים בישראל, אמר עאהד רחאל, ראש מועצה אזורית אל-בטוף: "הבדואים לא ילכו לשום מקום. החלום שלנו הוא שנחיה במדינה מגוונת וסובלנית. אנו רוצים שוויון ולהשתלב. יש אבני דרך אבל אין לנו את הכלים. הדרך ישנה אך יש חסמים".

"הייתה הנהגה שרצתה לקדם את הבדואים להשתלב במדינה", אמר מוחמד כעביה, יו"ר יד לבנים הבדואי, "אבל צריך כוח פוליטי. בלעדיו לא ניתן להזיז דבר. יש ראשי מועצות שמממנים אנשים לפי מפתח שבטי ולא לפי מידת המקצועיות. החברה צריכה להתפתח. צריך לבנות מערכת השכלה מסודרת מן היסוד".

משמאל: אל"ם חסן אבו סולב, ראש חטיבת הבדואים, מוסלמים ונוצרים וד"ר מוחמד סוואעד (צילום: יניב ביטון)

"צריך שהדור הצעיר שלומד לא יסתכל בעליונות על הקהילה", אמרה לילה סוואעד, מנהלת רשות מקומית קהילה לדורות בחברה הערבית, אשל ג'וינט. סוואעד התייחסה לתחושת הפער שחווים הצעירים הבדואים. "צריך מיומנות כדי לגשר בין המסורת למודרניות. צריך לחזור לקרקע ולגשר על הפער. צריך לחזק את השייכות ולשנות מבפנים, להשפיע ללא תחושת עליונות".

התפתח ויכוח בין ד"ר אביב שגרס כי "זה התפקיד של המדינה להרים את החברה הבדואית" לבין רחאל שאטען שהוא למד מהקורונה כי על המועצה המקומית להתמודד לבד ויש להסתמך על כוחות מתוך החברה הבדואית. "המדינה פועלת בקשר לפשיעה, אבל לא עושה את מה שצריך. אם נחכה לפתרון הוא לא יגיע. לא צריך לדחות למחר אלא לטפל במקום".

אלי עצמון, יועץ לרשויות הבדואיות בנגב: "השאלה היא לאן מועדות פניה של החברה הישראלית ושל המדינה, התקדמות הבדואים תלויה בכיוון אליו תלך מדינת ישראל". "אם כל אחד ישה את תפקידו ממקומו, נצליח", סיכם ד"ר מוחמד סוואעד מהמכללה האקדמית גליל מערבי, "אנו צריכים לדהור כדי לא להישאר מאחור".