מועצת העיר ברצלונה הצביעה ביום שישי האחרון בעד ניתוק כל הקשרים המוסדיים עם ממשלת ישראל הנוכחית, זאת במחאה על פעולותיה בעזה. ההחלטה, שנתמכה על ידי מפלגות השמאל המקומיות, כוללת את השעיית הסכם הערים התאומות עם תל אביב, שנחתם בשנת 1998, וכן צעדים נוספים שמטרתם להפעיל לחץ על ישראל לשנות את מדיניותה כלפי הפלסטינים.
בהצהרה רשמית נמסר כי הקשרים ינותקו "כל עוד זכויות האדם אינן מכובדות בעזה". ההחלטה קוראת גם ליריד הסחר הבינלאומי Fira de Barcelona שלא לארח ביתנים ישראליים, ולנמל ברצלונה להימנע מקבלת אוניות נושאות נשק המיועד לישראל.
ראש העיר חאומה קולבוני אמר במהלך הישיבה: "הסבל והמוות בעזה במהלך השנה וחצי האחרונות, וההתקפות האחרונות של ממשלת ישראל, הופכים כל מערכת יחסים לבלתי אפשרית". המהלך זכה לתמיכת מפלגות השמאל, כולל הסוציאליסטים, "הקומונס" ו"השמאל הרפובליקני". מנגד, מפלגת העם ומפלגת הימין "ווקס" הצביעו נגד, בעוד שמפלגת "יחד למען ברצלונה" נמנעה.
חמאס בירך על ההחלטה, וכינה אותה "מעשה של סולידריות עם העם הפלסטיני". בהצהרה רשמית נמסר: "אנו מודים לעיריית ברצלונה על החלטתה לנתק את הקשרים עם ממשלת הכיבוש הציונית, ולהשעות את הסכם הידידות עם העיר תל אביב, מתוך סולידריות עם עמנו הפלסטיני הנתון למלחמת השמדה ברוטלית".
ההחלטה מעוררת תגובות מעורבות בספרד. הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד גינתה את המהלך, וכינתה אותו "אנטישמי". בהצהרה נמסר: "ברצלונה ותל אביב הן ערים פתוחות ומובילות בתחומי החדשנות והתיירות. אנו קוראים למועצת העיר לאפשר לברצלונה להמשיך לבנות גשרים של הרמוניה ולהימנע מקידום שיח של דחייה ובידוד".
זוהי אינה הפעם הראשונה שבה ברצלונה מנתקת את קשריה עם תל אביב. בפברואר 2023, ראש העיר דאז, אדה קולאו, הודיעה על ביטול הסכם הערים התאומות, בטענה שישראל מבצעת "אפרטהייד" והפרות שיטתיות של זכויות אדם. ההחלטה בוטלה בספטמבר של אותה שנה על ידי קולבוני, שהחזיר את הקשרים עם תל אביב, אך הדגיש כי ימשיך לתמוך בזכויות העם הפלסטיני.
המהלך של ברצלונה מצטרף לשורת צעדים שננקטו לאחרונה בספרד במחאה על פעולות ישראל בעזה. ממשלת קטלוניה הודיעה על סגירת משרדה בתל אביב, וממשלת ספרד קראה להפסקת אש מיידית ולהסרת "המצור ההומניטרי" על עזה.
