בחג השבועות הייתה אצלנו פגישת חברי 'הפועל הצעיר'. השתתפו הרבה חברים מכל נקודות העמק והגליל התחתון. שוחחו בענייני הוועידה החקלאית הקרובה, פתח בשאלה זו החבר שקולניק. בשאלות הקונגרס הרצה הרצאה חשובה החבר ארלזורוב. השיחות נסתיימו לעת ערב בקונצרט של ילדי הכפר וריקודים.
באותו יום הייתה אצלנו גם אספה מייסדת של 'ארגון ג' המתכונן להתיישב בצורת מושב עובדים.
במוצאי שבת, אור לח' סיוון, באו אלינו באבטומובילים ובעגלות הרבי וחסידיו מ'נחלת־יעקב'. כל הכבודה עמדה לפני ביתו של החבר א. יפה, ושם יצאו בריקודים ברחוב, מייד החלו לצלצל בפעמון הכפר והקהל נתכנס לבית העם על כוס יין ומגדנות לכבוד האורחים. החבר א. יפה הרים כוס לכבוד מתנחלי נחלת־יעקב, הוא דיבר על החידוש שבהתיישבות זו, וציין את ערכה המוסרי של עבודת האדמה בכללה המטהרת את הנשמה ומרחיקה את האנשים מהקנאה וההתחרות המפותחה מאוד במסחר. י. אורי וצבי יהודה עמדו על ערך העבודה העצמית ועל הקשרים שעתידים להתהוות בין שני המושבים, אם רעיון זה של עבודה עצמית יאחד אותם.
אחריהם קם לדבר 'הרבי'. הוא אמר: לא רק קרבת השטח מאחדת אותנו, אלא גם הרעיון האחד. כמונו כמוכם רבולציונרים הננו. עשינו מהפכה בנפשנו, השלכנו הכל מאחורינו ובאנו לסלול דרך חדשה לעם. אתם עמדתם בניסיון. אנו עומדים עוד על פתח התקווה. אבל לא רק רעיון העבודה יוביל אותנו למטרה. צריכים אנו לכוון ליבנו גם לתרבות של ישראל סבא.
אחריו דיבר גם מזכירו. אחר הנאומים יצאו כל הקהל למגרש שליד ביה"ס, וריקוד חסידי שנמשך שעה ארוכה סחף את כל הקהל.
למחרת בבוקר יצאו בני כפרנו והחלו בקציר־החיטה.
מאה שנים חלפו מאז המפגש של חברי מושב נהלל עם המושב הדתי השכן, נחלת יעקב בראשותו של האדמו"ר מיבלונה, אשר הפך ברבות השנים לכפר חסידים. מפגש היסטורי שבו מצאו את האחדות בשיח ואת המשותף בעבודת האדמה של המשק המשפחתי. מפגש שהותיר חותם בין הצדדים עד כי עלה הרעיון של קיום שיתוף הפעולה והקשרים אותם יוכלו לתחזק – רעיון ׳האחד׳.
התרגשתי לקרוא איך היישוב הדתי סחף את קהילת נהלל בריקודים חסידיים ולמחרת בבוקר, כבר קמו והתחילו בחריצות של החקלאים המושבניקים את קציר החיטה. אני יכול לדמיין את הרגע, לנשום אותו ולחיות אותו כאילו הייתי יחד איתם.
100 שנה אחרי ואני נרגש לבשר שאכן מצאנו את המכנה המשותף. במושבים אין כבר יותר ימין ושמאל, לא מזרחים ואשכנזים וגם לא דתיים וחילוניים. כל התנועות המיישבות וכל המושבים מכל התנועות התאחדו תחת מטריית תנועת המושבים וכולם כיום חברים בה. אנחנו הכול מהכול ובעיקר – אנחנו אחד, השלם.
המדינה היום קרועה ומפולגת. ודווקא אנחנו האור והסמל לאיחוד, שותפות וערבות הדדית. תקראו לזה שותפות גורל. אני אקרא לזה בשם שקראו לו בני נהלל – הרעיון האחד.
אחד כי החקלאות חוצת מגזרים ומעל לפוליטיקה. אחד יש מדינה אחת, ביטחון מזון אחד וביטחון לאומי שמייסדי המושבים מכל רחבי הארץ וכיום גם אנחנו לצערנו יודעים עד כמה הוא שביר.
מה שחברי נהלל הרגישו בערב קסום אחד, מרגישים היום כלל מושבי התנועות במדינה. בנינו שותפויות בין משקים חקלאיים, אפילו רפתות משותפות, הקהילות יושבות יחד בשיח ובלמידה, גם בתי כנסת משותפים. במהלך המלחמות מושבים אימצו קהילות של מושבים אחרים והיו להם לבית. זוהי הערבות ההדדית של המושבים וקבלת האחר.
וכעת – כל מה שנותר לי להתפלל זה שכל העם יהיה מאוחד. ושנחזק את החקלאות היקרה שלנו ואת הקהילות. אותה החקלאות אותה בנו בין השאר גם חברי מושב נהלל ואותן הקהילות שהיו אור עבורנו.
עמית יפרח הוא מזכ"ל תנועת המושבים
