
תמר כהן היא אחת ההבטחות הגדולות של ענף הטיפוס בישראל. לפני שבועיים, זכתה כהן במדליית הכסף באליפות אירופה לנערות עד גיל 19 בבולדרינג, שנערכה באיטליה, "זה היה מרגש לזכות במדליית הכסף. רציתי לזכות בזהב, נתתי את כל מה שיכולתי במהלך התחרות, ובסוף אני שמחה על התהליך שעשיתי". אומרת כהן בראיון ל'דבר'.
חודש מאי היה חודש חלומי בשביל כהן. בתחילת החודש הפכה כהן לישראלית הראשונה שזוכה במדליית הזהב בסבב גביע אירופה לנערות, שנערכה בגראץ, אוסטריה. היא הגיעה לתחרות עם ציפיות גבוהות בידיעה שהיא יכולה להיות הראשונה לזכות במדליית הזהב. "היו לי הרבה תגובות מלחיצות מהסביבה שלי לקראת התחרות בגראץ", מספרת כהן "אמרו לי 'וואי תמר את הולכת לנצח ודברים בסגנון הזה' , ואני הרגשתי שאני לא יודעת אם אני הולכת לנצח, קיוויתי שכן, אבל לא ידעתי בוודאות".
כשסיימתי לטפס, הייתי בטוחה שלא ניצחתי
כהן התחילה את התחרות הגדולה האחרונה לפני אליפות אירופה עם ציפיות גבוהות על הכתפיים שלה. בסיום הסיבוב הראשון היא הרגישה שהיא לא עמדה בציפיות ושהתוצאה שלה, לא תספיק לעלות לשלב הגמר. "הרגשתי שהלך לי ממש לא טוב, כמעט בכיתי. בדיעבד מסתבר שהלך לי ממש טוב. בסיום המקודמות, חברות שלי לנבחרת באו אליי וסיפרו לי שעליתי מהמקום שני לגמר. זה היה ממש מרגש. ראיתי שאני נמצאת איפה שאני רוצה מבחינת הרמה ואיך שטיפסתי והתנהלתי".
למחרת כהן הייתה צריכה למצוא את האיזון המנטלי, שיאפשר לה להגיע הכי מפוקסת שניתן לגמר בגמר "הייתי ממש לחוצה, שמעתי מוזיקה, הצלחתי להיכנס לזון שלי, להתרכז בעצמי, ולהתפקס כל פעם שאני עולה על המסלול. טיפסתי שם הכי טוב שאני יכולה, ואני ממש שמחתי מזה".
כהן מסבירה שבתחרות הטיפוס, היא כמתחרה לא יודעת באיזה מקום היא והאם אחרי שהיא סיימה להתחרות, מתחרה אחרת יכולה לעקוף אותה. "כאשר סיימתי לטפס, הייתי בטוחה שלא ניצחתי את התחרות. רק כאשר שאמרו לי, פתאום ממש התרגשתי. הרגשתי שאחרי שנתיים שאני מפספסת כל פעם את הפודיום במקום אחד, סוף סוף ניצחתי את התחרות הזאת".
את הפירות של העבודה הקשה, כהן קטפה כאשר עמדה לראשונה בקריירה על ראש הפודיום בטקס הענקת המדליות בתחרות סבב גביע אירופה לנערות. "זה היה מדהים. חשבתי לעצמי אומייגאד אני על הפודיום, אני עומדת למעלה על הפודיום ואני שרה את התקווה".
לכהן לא היה יותר מדי זמן לחגוג את ההצלחה בתחרות ותוך מספר ימים היא כבר הגיעה לאיטליה לקראת אליפות אירופה לנערות. "זה מרגיש שלא היה זמן ממש לעכל את הניצחון, הייתי חייבת מהר מאוד להתפקס על אליפות אירופה".
לאחר ההישג באוסטריה, הציפיות מכהן המשיכו לעלות והמטפסת הצעירה הייתה צריכה להתמודד עם לחץ גבוה במיוחד. "מבחינת התוצאה, הגעתי לאליפות אירופה במטרה לעשות פודיום, אבל במקביל רציתי להתרכז בעצמי, בטיפוס שלי ולטפס כמה שיותר חופשי. היו לי כמה תחרויות השנה שזה משהו שהתפספס, ואני חושבת שזה הכי חשוב, שיהיה לי כיף במהלך התחרות ולא להתרכז רק בתוצאה".
"אחרי שעליתי לחצי גמר הייתי ממש ממש לחוצה", כהן משתפת. "יום לפני הגמר, לא הצלחתי לישון והתחלתי לרעוד מרוב לחץ. זה ממש הפחיד אותי, חשבתי לעצמי, אם אני כל כך לחוצה עכשיו, אז מה יהיה בגמר? דיברתי עם המאמנת שלי, אור כהן, היא אמרה שיהיה בסדר, שהיא מאמינה בי ושאני יכולה לעשות את זה. היא הרגיעה אותי וגרמה לי יותר להאמין בעצמי".
כהן לא ישנה הרבה באותו הלילה, היא ניסתה מספר דרכים עד שמצאה את הדרך שלה למצוא את הנוסחה הטובה ביותר להתמודד ולהמשיך לטפס למעלה עד המטרה הבאה "לא ישנתי בלילה הרבה, מן הסתם, הייתי ממש לחוצה, קמתי בשלוש, עשיתי מיינדפולנס, לא עזר. לא הגעתי עם הרבה שעות שינה. אני גם מרגישה שיחסית לסיטואציה וגם שהייתי לחוצה הצלחתי להשתלט על הלחץ, לא לתת על הלחץ לשלוט בי ולעשות מה שאני יכולה".
בסיומו של חצי גמר מעולה, כהן עלתה לגמר ביחד עם חברתה לנבחרת עלמה ספיר הלוי. שתי הישראליות הרשימו במהלך הגמר וסיימו ביחד על הפודיום. כהן במקום השני וספיר הלוי במקום השלישי. "זה היה מרגש לעמוד על הפודיום ביחד עם עלמה. אני חושבת שעד לפני שנתיים לא היינו מסוגלות אפילו לדמיין מצב כזה, ששתי ישראליות בנערות יגיעו לפודיום באליפות אירופה, אפילו רק מישהי אחת שתגיע לפודיום, היה נראה רחוק מדי".
למדה לטפס לפני שלמדה ללכת
כהן בת ה-17 מחיפה. בגיל שבע היא החלה את דרכה בענף בקיר יואב בחיפה. היא הצטרפה לאחיה ואחותה הגדולים והתאהבה מיד. "אחותי גדולה ממני בשבע שנים והיא התחילה לטפס ראשונה, ואז אח שלי הצטרף אלייה ואני הלכתי יום אחד איתם. אהבתי פשוט לטפס. צוחקים בבית שטיפסתי לפני שלמדתי ללכת, שידעתי קודם כל לטפס על סולם".
ענף הטיפוס בישראל עובר תהליך של צמיחה אדירה. הענף הפך לאולימפי בטוקיו 2020 והפופולאריות של תוכנית הטלוויזיה "נינג'ה ישראל", הגדילה את כמות העניין וכמות הספורטאים בענף. כהן מספרת שכאשר היא החלה את דרכה לא הייתה אפילו קבוצה בחיפה, שהיא יכלה להצטרף אליה.
"כאשר התחלתי, ראו שאני ממש טובה והעבירו אותי לחוג של היותר גדולים. כאשר הייתי בת עשר, הקימו נבחרת ישראל ניסיונית, שקיבלו שם את כל מי שרצה להצטרף. רק לפני חמש שנים הקימו נבחרת אמיתית, שבאמת אפשר להתקדם איתה".
ההישג הגדול הראשון של כהן היה בשנה שעברה באליפות העולם בבולדרינג עד גיל 18 בסין. "זאת הייתה התחרות הכי גדולה שהתחריתי בה עד אז. התחריתי במקצי הבולדר והובלה, שזה גם עוד לא עשיתי עד אז, להתחרות בשתי תחרויות באותו אירוע. התחלתי בהובלה, שכזה הלך לי טוב, יותר משציפיתי, אבל בחרתי להתמקד בבולדר".
כהן לא מתמקדת בתחרויות ההובלה ולכן התוצאה שהשיגה הייתה בעיקר לתחושה החיובית שלה, לקראת התחרות המרכזית שלה, תחרות הבולדרינג "שמתי לעצמי מטרה לעלות לגמר. ידעתי שאני מסוגלת לעשות את זה. אני זוכרת שהמוקדמות לא התחילו בדיוק כמו שרציתי, אבל הצלחתי להתאפס על עצמי".
למרות שהתחילה בצורה לא טובה את התחרות, כהן הצליחה לעלות לחצי הגמר והמשיכה את המומנטום עם העפלה לגמר, בו סיימה במקום השישי "באתי לעשות את הכי טוב שלי, לסגור כל המסלול ולהצליח. אחרי שהצלחתי לעלות לגמר, זה היה ממש מרגש, הייתי ממש מפוקסת וחדה על המסלולים".
הנבחרת דוחפת קדימה
בשנתיים האחרונות ענף הטיפוס במקצה הבולדרינג בישראל נמצא בעלייה. איילה כרם עשתה בקיץ שנה שעברה היסטוריה כשזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה. בשנה שעברה נבחרת הנערים קטפה פודיום ישראלי באליפות אירופה בבולדרינג עד גיל 16. איתמר הראל זכה בזהב, מעיין באואר בכסף ואור מרק בארד. באליפות אירופה לנערות הנוכחית, תמר כהן ועלמה ספיר הלוי זכו במדליות הכסף והארד. בנערים עד גיל 17 זכה מעיין באואר בזהב ואיתמר הראל בכסף.
"יש אווירה ממש טובה בנבחרת שדוחפת קדימה. אני מרגישה שבשנים האחרונות, גם השתפרו קירות טיפוס בארץ", אומרת כהן, "המתקנים שהיו לפני חמש שנים, לעומת מה שיש עכשיו, זה לא אותה רמה בכלל. היום יש לנו מתקנים ברמה העולמית הגבוהה ביותר".
גורם נוסף להתקדמות של הענף בעיני כהן היא ההישגים של הספורטאים שמובילים את הענף, כמו איילה כרם בנשים "זה שיש לנו את איילה, אנחנו רואות ומבינות מה הרמה שאנחנו צריכות להגיע והיא ספורטאית שמקדמת את כל הקטגוריה קדימה. את מבינה לאן את שואפת ומה את צריכה לעשות בשביל זה".
לאחר שהגיעה למספר הישגי שיא בקטגוריית הנערות, תחל בשבוע הבא כהן את המעבר לבוגרות. כהן תתחרה תוך חודש בשלושה גביעי עולם שונים לבוגרות בפראג, ברן ואינסבורג. "אני ממש מתרגשת, אבל גם מרגישה מוכנה לקראת המעבר לבוגרות. אני באה עם ציפיות, כי יש לי מטרות, שאני יודעת שאני מסוגלת לעמוד בהן. אני רוצה לעשות חצי גמר, בעיני זאת מטרה מציאותית וגדולה כרגע. אחרי זה אני חוזרת להתאמן לקראת אליפות העולם לנערות שתתקיים בסוף חודש יוני בהלסינקי, פינלנד".


