בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בשבוע שעבר, כי לממונה על השכר באוצר אין סמכות לפקח על ההתקשרויות הנחתמות בין קופות החולים לבין רופאים עצמאים ומרפאות עצמאיות, וכן על גובה התגמול המשולם בגין שירותיהם.

המדינה עתרה לבית הדין בינואר 2023, בטענה ל'סחרור' שחל בשנים האחרונות בנוגע לתשלום לרופאים העצמאים, על רקע התחרות בין קופות החולים על שירותיהם. על פי טענותיה, רופאים עצמאים מהווים כיום אחוז משמעותי מהרופאים המספקים שירותי רפואה לקופות החולים – 75-85% מהרופאים בשלוש מבין קופות החולים, ו-25% מרופאי שירותי בריאות כללית בקהילה. לפיכך, ביקש הממונה על השכר אפי מלכין "להיכנס לעובי הקורה ולהסדיר כללי תגמול לרופאים העצמאיים בקופות החולים", כשהוא טוען שמדובר למעשה ב'מסלול עוקף' לפיקוח מטעמו.

לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, "גוף מתוקצב או נתמך אינו רשאי להסכים לשינויים בשכר, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה", אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או באישורו של שר האוצר באמצעות הממונה על השכר.

קופות החולים בהליך טענו כי לאוצר אין סמכות לדון על פי הסעיף בתגמול הרופאים העצמאים – שכן אינם מוגדרים כעובדים. מנגד, לטענת האוצר תכליתו של הסעיף הוא השגת 'ריסון תקציבי' ושמירה על יציבות המשק ולפיכך לממונה על השכר סמכות לדון גם בעניינם של מי שאינם מוגדרים כעובדים.

הוויכוח המרכזי בין הצדדים היה סביב פירוש הביטוי בחוק 'הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה'. בית הדין לעבודה קבע כי יש לו הסמכות לדון בשאלת גדר סמכויותיו של הממונה על השכר – והבהיר כי הפרשנות הנכונה של הביטוי אינה מקנה לממונה על השכר את הסמכות להתערב בתנאים של מי שההתקשרות האותנטית עימם היא של עצמאים, ללא יחסי עובד מעביד. ככל והממונה על השכר מעוניין בכל זאת לפקח על התקשרויות אלה, הבהיר בית הדין שנדרש לכך שינוי בחקיקה. "הסמכות לבחון הסדרה של התגמול לרופאים העצמאיים בקופות החולים מסורה למשרד הבריאות וכן לגורמים במשרד האוצר, אך לא מכוח הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב".

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, השופטת הדס יהלום, קבעה כי ההתקשרות בין קופות החולים לבין הרופאים העצמאים היא בעלת מאפיינים שונים מהותית מההתקשרויות מול רופאים שכירים העובדים במתקני הקופה. היא הזכירה בין היתר כי בעבר נדחו תביעות של רופאים שהתקשרו בהסכם למתן שירותים עם הקופות, להכיר בהם בדיעבד כשכירים ביחסי עובד-מעביד ולא כעצמאים, זאת על אף שתחום עיסוקם הוא בליבת הפעילות של קופות החולים.

בין היתר, ציין בית הדין כי בחלק מהמקרים עליהם ביקש הממונה על השכר לפקח – ההתקשרויות היו מול רופאים המפעילים מרפאות משלהם בהן הם מקבלים מטופלים, מעסיקים בהן עובדים ואף מציעים את שירותיהם למספר קופות חולים. "לו היה הממונה על השכר מפעיל סמכותו אך ורק בהתייחס לאותם רופאים שעובדים במתקני הקופות, או קבוצות אחרות של רופאים שלגביהם ניתן לקבוע כי הם עובדים 'כתף אל כתף' מול הרופאים השכירים, יתכן שקביעתנו הייתה שונה", הבהיר השופט.

באשר לעמדת המדינה שלפיה אין כוונה להתערב באופן ההתקשרות של הקופות עם הרופאים אלא שכל קופה תוכל להמשיך לבחור את דרך ההתקשרות עם הרופאים בהתאם לשיקול דעתה המקצועי, קבע בית הדין שעצם ההתערבות בגובה התשלום שניתן לשלם לאותם רופאים, עלולה להביא לפגיעה בחופש ההתקשרות הן של הקופות והן של הרופאים באופן המשנה את מאזן הכוחות שבין הצדדים. עם זאת, הדגיש השופט כי "אין באמירות אלה בפסק הדין כדי להצדיק תשלומים חריגים לרופאים עצמאיים, ככל שאכן קיימים כאלה. פסק הדין עוסק בשאלת סמכותו של הממונה על השכר לדון בסוגיה זו, בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בחוק".

התביעה הוגשה נגד קופת חולים מאוחדת וקופת חולים מכבי, לאחר שקופות החולים כללית ולאומית הסכימו לשתף פעולה עם הממונה על השכר והעבירו לעיונו מסמכים ונתונים שביקש. עם זאת, הבהירו גם קופות חולים כללית ולאומית – כי הסכמתן כפופה לכך שהכללים יחולו על כלל קופות החולים.

ד"ר אייל שפירא, יו"ר ארגון הרופאים העצמאיים בישראל (ארצ"י): "אני שמח על תוצאות ההליך שהצטרפנו אליו כמשיבים. במסגרת ההליך נלחמנו וניצחנו. מדובר בפסק דין תקדימי שמבטיח את זכויות הרופאים העצמאיים, מונע פגיעה לא חוקית בתגמוליהם ובזכויותיהם, ושומר על עצמאותם לטובת ציבור המטופלים".

סיגל משהיוף, מנכ"לית ארצ"י: "בית הדין יצר קו אדום ברור מול ניסיון מסוכן להפוך את הרפואה העצמאית לשלוחה של המנגנון הציבורי. אנחנו בארצ"י נמשיך לשמור על זכויות הרופאים לטובת המטופלים בדגש על הכרה בתרומתם הקריטית של הרופאים העצמאיים למערכת הבריאות בישראל".

ממשרד האוצר טרם נמסרה תגובה.