סגנית הממונה על התקציבים באוצר, תמיר לוי-בונה, אישרה כי הכנסות המדינה ממיסים השנה גבוהות מהצפי, בדיון שנערך היום (שלישי) בוועדת הכספים בנושא 'עמידה ביעד הגירעון וההשלכות התקציביות עקב מצב הלחימה'. זאת לצד ירידה שהציגה לוי-בונה בתחזית הצמיחה של האוצר.

לוי-בונה אמרה שצפוי להיות מיצוי מלא ל"קופסה תקציבית" בסך כ-4.2 מיליארד שקלים, שהוקצתה לשימוש מערכת הביטחון בהתאם להתפתחות המלחמה. סכום זה ישמש לצרכי מערכת הביטחון (3 מיליארד ש"ח) ולתקצוב מפונים בצפון (1.2 מיליארד ש"ח). קופסא זו חושבה כחלק מיעד הגירעון, שעומד על 4.7% אחוזי תוצר – אך עם אפשרות לעלות ב-0.2% ל-4.9%, אם יהיה צורך "להשתמש בקופסא".

לפי לוי-בונה, אגף התקציבים באוצר מעריך שהגירעון לשנת 2025 יכול להגיע לשיעור נמוך באופן ניכר מהיעד, מתחת ל-4% מהתוצר, אם לא תהיה הרחבה של תקציב הביטחון מעבר ל"קופסא תקציבית" זו. עם זאת היא הביעה סקפטיות לגבי העמידה בתקציב, בשל האפשרות להימשכות מבצע 'מרכבות גדעון' בעזה, שעלויותיו כוללות בין היתר בין היתר גיוס מילואים נרחב וחימושים, וכן הוצאות נוספות של מערכת הביטחון שאינן נוגעות ל'מרכבות גדעון'.

נתוני אגף החשב הכללי אכן מציגים הכנסות גבוהות מהצפי מתחילת השנה. בארבעת החודשים הראשונים של 2025 ההכנסות ממסים עמדו על 195.6 מילארד שקלים – 24.5% יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, ועלייה של יותר מ-10% מהצפי לתקופה זו (פער של כ-23.3 מיליארד שקלים). הגירעון בחודשים ינואר עד אפריל 2025 עמד על 0.36% מהתוצר, גירעון נמוך במיוחד בחודשים שלפני מבצע מרכבות גדעון וההוצאות הקשורות אליו.

מהדיון עלה שמשרד האוצר ומשרד הביטחון חלוקים על יכולת מערכת הביטחון לעמוד בתקציב שהוקצה לה ל-2025. החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג מעריך שתהיה חריגה משמעותית, עד 25 מיליארד שקלים מהתקציב. לצד זאת, אנשי האוצר אמרו שמשרד הביטחון דווקא מעריך כי ההוצאות יעמדו בתקציב.

עלי בינג, סגן הממונה על התקציבים לענייני ביטחון אמר כי העלות של חייל מילואים ליום עומדת על 700-1,000 למשק, אך לא נקב בעלות הכוללת של גיוס המילואים, מכיוון שהכמות המדויקת של חיילי המילואים המגויסים מסווגת. עוד עדכן כי התמיכה האמריקאית הקבועה במערכת הביטחון העומדת על 3.8 מיליארד דולרים (כ-13.4 מיליארד שקלים) מועברת כמתוכנן.

נציגי אגף התקציבים לא הציגו הערכות מדויקות לעלות המלחמה והשפעתה על הוצאות הממשלה. חברי ועדת הכספים מהקואליציה ומהאופוזיציה טענו בפני לוי-בונה כי עליהם להציג תרחישים עם מספרים מדויקים על השלכות המלחמה על ההוצאות, בהם ח"כ אורית פרקש הכהן: "העובדה שאגף תקציבים מגיע בלי מצגות ובלי מספרים לא מקובלת עלי. תמר, אני לא צריכה לשמוע שככל שהמבצע ימשיך יהיה לזה מחיר, אני רוצה לקבל מספרים". נאור שירי (יש עתיד) הוסיף: "אין סיכוי שאת לא יודעת את הסכומים (ללוי-בונה). אנחנו צריכים לקרוא על החריגות בעיתונים".

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "אני גם מבקש דין וחשבון אמיתי פה. אנחנו יודעים שה-4.2 מיליארד לא יספיקו, וצריך לספק לכך פתרונות". ולדימיר בליאק (יש עתיד) הביע חשש מחריגה מיעד הגירעון: "לפני חודשיים אושר תקציב והתרענו שהיכולת לעמוד ביעד שואפת לאפס. הגיוס הרחב של השבועות האחרונים ישפיע על שוק העבודה בטווח ארוך, יש חריגה בתקציב, אינפלציה, ירידה בתחזית הצמיחה ועליה בהכנסות במיסים על חשבון מעמד הביניים".

דיון זה מתרחש ברקע הכנות של משרד האוצר לתקציב 2026, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען שהוא מעוניין להעביר אותו כבר באוגוסט. עלויות המלחמה וחריגות התקציב הנובעות מממנה עשויות להשפיע על תקציב 2026 בהעלאות מיסים, קיצוצים רוחביים, וקיצוצים נקודתיים במשרדים אזרחיים. ייתכנו שינויים גם בתקציב 2025.