"לקחתי על עצמי משימה לרפא את השורדים", מספר ל'דבר' איתמר יוסף, 27, חבר בקהילת הנובה כבר יותר מעשור. בשנים האחרונות הוא השתתף בהפקה, בעיקר בתחום האומנות, וב-7 באוקטובר ניהל את מתחם האומנות של המסיבה. "אמרתי לעצמי 'אוקיי איתמר, זה או שאתה עכשיו מתנתק מהעולם ובעצם קובר את עצמך בבית ונכנס לטראומה, או שאתה יוצא מזה, ודרך מה שאתה אוהב לעשות – שזה אומנות – אתה מפריח בעצמך חיים חדשים'. הרי אומנות היא תרפיה – זה להוציא את הכול החוצה, על הנייר, על הקנבס".

באירוע שיתקיים ב-10 ביוני במוזיאון תל אביב יציגו חברי השבט כ-40 עבודות אומנות שנעשו מתוך תהליך העיבוד וההחלמה שהם נמצאים בו, לצד המופע "אנדרטה בתנועה", שיצרה רוני ברנדשטטר בתגובה לאירועי 7 באוקטובר.

יוסף חי במושב בית עריף צמוד לשוהם, ולומד אומנות בשנקר. ב-7 באוקטובר, בזמן ששכב בשוחה והסתתר בין גופות, כמעט נהרג מירי צלף, אבל בנס שלושת הכדורים שכוונו לעברו שפשפו את אפו. כשמחבלים חתרו למגע איתו, הוא נאבק בהם בידיו תוך כדי ירי מסביב. "אמרתי לעצמי שאני נלחם על החיים שלי".

אחרי 7 באוקטובר יוסף נכנס למחלקת התרבות של קהילת שבט הנובה יחד עם שני ותומר זילברשטיין, ויחד יזמו תערוכה של השורדים ובני משפחותיהם. העמותה מקיימת ימי קהילה ויוזמת סדנאות בתחומים שונים כמו פיסול, ציור, תכשיטנות, יוגה ועוד. חלק מפירות הסדנאות האלה יוצגו בתערוכה.

קהילת שבט הנובה כוללת גם בני משפחה של משתתפי המסיבה, בהם אחים, הורים ואפילו סבתא אחת שמציגה את יצירותיה – ציפי אהל, סבתו של החטוף אלון אהל שנחטף מהמסיבה.

לדברי יוסף, האומנות היא כלי בסיסי מאוד עבור חלק משורדי הנובה להתמודד עם הטראומה. "אני עדיין בתהליך ואני עדיין פגוע טראומה ואני עדיין מטפל בזה, אבל האומנות נתנה לי את המקום להתפתח בצורה שקשה לי להוציא במילים, ואני רואה את זה על הרבה אומנים אצלנו. יש אצלנו הרבה אנשים שמתעסקים באומנות שזה אצלם בנפש, שהם גם שורדי נובה".

איך התערוכה תורמת למי שמציג בה?
"הרבה אנשים רוצים להשתתף כי הם חושבים שיש להם אמירה לקהל הרחב דרך האומנות שלהם. התערוכה הזאת נותנת עוד נקודת מבט על מי אנחנו. אני שומע מאומנים שמציגים אצלנו, שבאו אליי אחרי פתיחת התערוכה הראשונה ואמרו לי, ׳איתמר תודה, זה הדבר היחידי שהוציא אותי מהבית, אני שנה כבר בבית, קבור בתוך הטראומה של עצמי, לא יודע מה לעשות, והאומנות זה מה שאני עושה. אני יושב בבית ועושה אומנות והתערוכה הזאת גרמה לי לצאת ולעשות משהו'".

התערוכה מספקת גם פלטפורמה להשתקם ולהתקדם בשדה האומנות בישראל. "אני כסטודנט לאומנות יודע שאני רוצה להתפתח בעולם הזה, להציג בגלריות, ללמוד מאומנים אחרים,  שיכירו אותי בעולם הזה. אני רוצה להגיע למוזיאון תל אביב לאומנות. זה יעד שהצלחנו להגיע אליו. בתור אומן צעיר לפחות, זאת קפיצת מדרגה להציג שם. זה לרזומה של כל אומן. זה משהו שאתה מאוד רוצה להגיע אליו".

איך האומנות של חברי קהילת הנובה השתנתה?
"כל מה שקורה כנראה יבוא לידי ביטוי גם בפן אומנותי. הקהילה הזאת של הטראנס, של המוזיקה האלקטרונית, השבט הזה – זה בית. זה בית להרבה מאוד אנשים שמגיעים לכל מסיבה ולכל אירוע בגלל האהבה שלהם למוזיקה הזאת, ודרך האהבה שלהם למוזיקה הם מכירים אנשים ונהנים ביחד ונוצרות חברויות. זה הבית שלי כבר מאז שאני ילד בן 16. ופגעו לי בבית, נכנסו לי לבית וחיללו אותו בצורה הכי קשה שאפשר. עולם האומנות סביב זה השתנה ממש, אפשר לראות את זה גם על יצירות של חברי קהילה ושורדים".

אתה יכול לתת דוגמה?
"יש לנו אומנית, יעל רוזנבאום, שציירה סצנות שקרו בנובה. ויש לנו אומנים שברחו שם מטילים וכל האומנות שלהם השתנתה בגלל הרוח – כל האופי שלהם השתנה, כל מי שהם ומה שהם, כל החיים שלהם השתנו, אז האומנות זה לפי זה. יש גם מיצג שנקרא ׳עץ החיים׳ של נור גולדברג, שמלווה אותנו כבר מ-7 באוקטובר, שזה עץ גדול ומרשים שיורדים ממנו 411 קריסטלים שמציינים 411 נרצחים. הוא מלווה אותנו בכל אירוע שאנחנו עושים".

המופע ״אנדרטה בתנועה״ ותערוכת האומנות של קהילת שבט הנובה יוצגו במוזיאון תל אביב ביום שלישי 10 ביוני ב-21:00. ההכנסות מהמופע ייתרמו ל'עמותת קהילת שבט הנובה'