"מטרתה של אמנת הפנדמיות החדשה היא לשמור את הנושא בראש סדרי העדיפויות העולמיים", מסביר ל'דבר' פרופ' ג'אן לוקה בורצ’י, מרצה בכיר למשפט בינלאומי במכון ז'נבה ללימודים בינלאומיים. בורצ’י מוביל את מיזם 'ניהול פנדמיות' של המכון, שחקר את תהליך גיבושה של אמנת הפנדמיות של ארגון הבריאות העולמי. האמנה אושרה בוועידת הארגון בחודש שעבר אחרי שלוש שנים של משא ומתן, אך צריכה עדיין לעבור אישור ממשלתי של כל המדינות המשתתפות.

"כתוב במפורש שהאמנה כפופה לחוק המקומי ואינה מחליפה את הריבונות של המדינות המשתתפות", מחדדת ,דניאלה מוריך, מנהלת מרכז הבריאות הבינלאומי במכון ז'נבה ושותפה במיזם 'ניהול פנדמיות'. "השפה באמנה היא שפה של התפשרות ושל מכנה משותף נמוך, אין בה הרבה התחייבויות קשיחות".

דניאלה מוריך. "כתוב במפורש שהאמנה כפופה לחוק המקומי ואינה מחליפה את הריבונות של המדינות המשתתפות" (צילום: GHC)

"הקורונה חשפה הרבה חוסרים במוכנות העולמית לאסונות כמו מגפה", אומר בורצ’י. "גילינו אי-שוויון בין מדינות, חוסר סולידריות בין מדינות, שוק תרופות קטן מדי שלמדינות עשירות קל להשתלט עליו". בתקופת הקורונה כבר הייתה אמנה בינלאומית לניהול מגפות: תקנות הבריאות הבינלאומיות, שאושרו לראשונה ב-1969 ועודכנו לאחרונה ב-2005 אחרי התפרצות ה-SARS. "התקנות הקיימות היו מצומצמות", מסביר בורצ’י. "הן עסקו רק במוכנות להתפרצות של מחלה מדבקת, בגילוי מוקדם של התפרצויות ובניסיון למגר התפרצויות".

לעומת זאת, האמנה החדשה קובעת אחריות של המדינות למניעת התפרצויות גם בשגרה, בין היתר בניטור מחלות שעלולות לעבור מבעלי חיים לבני אדם. "יותר ויותר מחלות עוברות מבעלי חיים אל אנשים: איידס, שפעת, קורונה ועוד. אין היום שום מנגנון לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא". האמנה קוראת למדינות לפעול למניעת העברתן של מחלות מדבקות מחיות לבני אדם, לאתר התפרצויות במהרה, לוודא אספקת מים נקיים ואמצעי היגיינה, לחזק תוכניות התחסנות בשגרה, ולוודא חיטוי מוסדות רפואיים, בטיחות מעבדות רפואיות וניהול בטוח של פסולת רפואית. לפי בורצ’י, כותבי האמנה רצו למגר את תופעת המידע הכוזב שאפיין את תקופת הקורונה, "אבל יש מתח עדין בין למגר פייק ניוז ובין פגיעה בחופש הביטוי". האמנה מסתפקת בהוראה חיובית ל"עידוד אוריינות בריאותית" ואינה מתייחסת מפורשות לתופעת המידע הכוזב.

פרופ' ג'אן לוקה בורצ'י. "בקורונה רופאים, אחיות ופראמדיקים לא הוכשרו לטיפול במחלה מדבקת וחסר להם ציוד מגן" (צילום: GHC)

"נוסף על כך, עובדי רפואה נפגעו קשות מהקורונה. רופאים, אחיות ופראמדיקים לא הוכשרו לטיפול במחלה מדבקת וחסר להם ציוד מגן". האמנה החדשה מורה למדינות לוודא סביבת עבודה בטוחה עבור עובדי רפואה. היא גם מורה למדינות לוודא מלאי של ציוד רפואי חיוני, ואף מורה על שיתוף פעולה בינלאומי לווידוא מלאי מספק ברחבי העולם – בהתאם לחוקים בכל מדינה כמובן.

סעיף מרכזי ושנוי במחלוקת נוגע בשיתוף מידע מחקרי להבנת מחלות חדשות ולפיתוח חיסונים. סעיף זה מורה על הקמת מערך דאטה בינלאומי לפתוגנים (כל אורגניזם מיקרוסקופי – חיידק, נגיף, פטריה, טפיל או פריון – שיכול לגרום למחלה באדם או בבעל חיים), שיהיה נגיש לכל המדינות והחברות שיאמצו את האמנה, ויאפשר למכוני מחקר וחברות תרופות להשתמש במידע כדי לפתח חיסון. "כשפתוגנים מתגלים במדינות שמשתייכות לדרום הגלובלי, למשל שפעת העופות באינדונזיה ב-2007, המדינות מהססות לשתף מידע עם חברות פארמה", מסביר ד"ר ריצ'רד קלמנטס, מרצה לחוק בינלאומי באוניברסיטת טילבורג שחקר את השפעת האמנה על שוויון בינלאומי. "חברות פארמה רבות מבוססות במדינות מפותחות, ובמדינות המתפתחות חוששים שלא ירוויחו משיתוף הפעולה. הן ידעו שיהיה להן קשה לקנות את החיסון ושהן יקבלו אותו רק אחרי כל העולם המערבי".

ד"ר ריצ'רד קלמנטס. "אם יש גורמים שמפחדים שארגון הבריאות העולמי מקים 'סדר עולמי חדש ומרושע', הם לא מבינים איך עובד החוק הבינלאומי" (צילום: אלבום פרטי)

באמנה נכתב כי חברות הפארמה יתרמו 10% ממלאי החיסון לארגון הבריאות העולמי עבור חלוקה למדינות מתפתחות. נוסף על כך, האמנה מורה לחברות הפארמה לשתף טכנולוגיות ולאפשר ייצור מקומי של חיסונים במדינות מתפתחות. "רוצים להגביר ייצור של חיסונים כדי למנוע הסתערות עולמית על מלאי מוגבל, אבל זה מורכב", אומר בורצ’י. "זה דורש העברת טכנולוגיה, מימון, כוח אדם מיומן, שוק לחיסונים שנוצרו באפריקה – זה אתגר". המנגנונים לשיתוף במידע ובטכנולוגיה עדיין לא פורטו.

"רוב סעיפי האמנה רק מורים למדינות לגבש תוכנית", אומר קלמנטס. "אם יש גורמים שמפחדים שארגון הבריאות העולמי מקים 'סדר עולמי חדש ומרושע', הם לא מבינים איך עובד החוק הבינלאומי באופן כללי. אין שום מנגנון אכיפה, זה בעיקר ישמש סטנדרט בינלאומי שכל מדינה תוכל לבדוק אם היא עומדת בו. הממשלה, הפוליטיקאים, וארגונים לקידום בריאות בכל מדינה יוכלו לצטט את האמנה כדי לדרוש השקעה בתשתיות למניעת פנדמיות. אנחנו לא יודעים אם ההסכמות הוולונטריות לשיתוף משאבים ומידע יעמדו או לא יעמדו בזמן אמת. את זה נגלה רק כשתגיע המגפה הבאה".