השכר הממוצע בשנת 2024 עמד על 14,657 שקלים, גבוה בכ-41.3% לעומת השכר החציוני שעמד על 10,368 שקלים, כך עולה מדו"ח השכר שפרסם היום (שני) לראשונה הביטוח הלאומי. השכר החציוני עלה ב-5.58% ואילו השכר הממוצע עלה ב-5.46%. מרבית הפער בין השכר הממוצע והשכר החציוני נגרם בשל מקבלי שכר גבוה בעשירון העליון ולכן הוא מהווה מדד לאי שוויון.

הפער בין השכר הממוצע והשכר החציוני במרבית העשירונים הוא בן פחות מאחוז אחד, זאת למעט העשירון העליון שבו הפער הוא של כ-25% (והעשירון התשיעי בו הפער הוא 1.3%). השכר הממוצע בעשירון התחתון הוא 1,316 שקלים, בעשירון השני 3,600 שקלים, בעשירון השלישי 5,641 שקלים, ברביעי 7443 שקלים, בחמישי 9,376 שקלים, בשישי 11,484 שקלים, בשביעי 14,140 שקלים, בשמיני 17,917 שקלים, בתשיעי 24,598 שקלים ובעשירון העליון 51,054 שקלים – לעומת שכר חציוני של 40,860 שקלים.

הדו"ח, שמתפרסם לראשונה, מתבסס על דיווחיהם של למעלה מ-274 אלף מעסיקים לביטוח הלאומי, ביחס ל-3.588 מיליון עובדים – זאת בניגוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתבססים על סקרים ומדגמים. על פי הנתונים שולמו בסך הכל 52.64 מיליארד שקלים לעובדים כשכר בשנת 2024, זאת לעומת 49.06 מיליארד שקלים ששולמו בשנת 2023.

עוד עולה מהדו"ח כי 91.6% מהעובדים מועסקים במשרה אחת בלבד, ורק 8.4% מהעובדים השכירים מועסקים בשתי משרות ומעלה, אלו מהווים כ-279.7 אלף עובדים מהם 180.8 אלף נשים עובדות. מספר המשרות שדווחו היה 3.932 מיליון, עליה של 2% לעומת שנת 2023.

הפער המגדרי: השכר הממוצע לגברים גבוה ב-54%

השכר הממוצע לגברים עמד בשנת 2024 על 17,899 שקלים, גבוה ב-54% לעומת השכר הממוצע לנשים שעמד על 11,565 שקלים. השכר החציוני לגברים עמד על 12,370, גבוה בכ-40% מהשכר החציוני לנשים שעמד על 8,853 שקלים. בעשירון השכר העליון הפער בין ממוצע שכר הגברים לממוצע שכר הנשים הוא הגבוה ביותר, ואילו בעשירון התחתון הוא הנמוך ביותר. עוד ציינו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בחמשת העשירונים הנמוכים יש יותר נשים מגברים, ואילו בעשירונים 7-10 יותר גברים מנשים.

הענפים שבהם השכר החציוני למשרת שכיר היה הגבוה ביותר הם אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר (27,138 שקלים) ומידע ותקשורת (21,475 שקלים). בענפים אלו גם השכר הממוצע היה הגבוה ביותר – 30,284 שקלים ו-27,823 שקלים, בהתאמה. השכר הממוצע והחציוני למשרת שכיר הנמוך ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (6,119 שקלים ו-4,463 שקלים בהתאמה). הענפים בהם נרשם מספר המשרות הגבוה ביותר הם מסחר סיטוני וקמעוני (503.2 אלף משרות) עם שכר ממוצע 11,547 שקלים וחציוני 8,282 שקלים; מנהל ציבורי וביטחוני (442.6 אלף משרות) עם שכר ממוצע של 14,550 שקלים וחציוני של 12,844 שקלים ושירותי בריאות, רווחה וסעד (403.5 אלף משרות) עם שכר ממוצע של 9,722 שקלים ושכר חציוני של 6,120 שקלים.

רעננה והרצליה מובילות בגובה השכר 

מבין 27 הערים הגדולות בישראל (עם למעלה מ-75 אלף תושבים) השכר החודשי הממוצע היה הגבוה ביותר ברעננה (21,534 שקלים), הרצליה (21,473 שקלים), מודיעין-מכבים-רעות (21,148 שקלים), ותל-אביב (20,655 שקלים). הערים הגדולות שבהן השכר הממוצע היה הנמוך ביותר הן מודיעין עילית (7,841 שקלים), בני ברק (9,073 שקלים), רהט (9,123 שקלים) ונצרת (9,643 שקלים).

בשנים 2024-2023 כ-73% מהמעסיקים היו מעסיקים קטנים, שהועסקו אצלם עד חמישה עובדים. אצל מעסיקים אלה היו מצויות כ-11% מהמשרות. מעסיקים של עד 19 עובדים היוו כ-92% מכלל המעסיקים והחזיקו בכ-24% מכלל המשרות. לעומת זאת, מעסיקים גדולים שמועסקים אצלם יותר מ-100 עובדים היוו רק 1.5% מכלל המעסיקים, והחזיקו בין 57% ל-58% מהמשרות במשק.

השכר הממוצע למשרה עולה ככל שהמעסיק גדול יותר עד למעסיקים של 499 עובדים. עבור מעסיקים של עד 5 עובדים השכר הממוצע למשרה הוא 10,170 שקלים; עבור מעסיקים של 6-19 עובדים השכר הממוצע הוא 11,388 שקלים; עבור מעסיקים של 20-99 עובדים השכר הממוצע הוא 12,866 שקלים; עבור מעסיקים של 100-249 עובדים השכר הממוצע הוא 14,098 שקלים; עבור מעסיקים של 250-499 עובדים השכר הממוצע הוא 15,006 שקלים. עבור מעסיקים של 500-999 עובדים השכר הממוצע דווקא נמוך מעט ועומד 14,846 שקלים ועבור מעסיקים של למעלה מאלף עובדים השכר הממוצע נמוך יותר ועומד על 14,591.

"דו"ח שלא היה כדוגמתו בישראל"

צביקה כהן, מנכ"ל הביטוח הלאומי: "במשך שנים הביטוח הלאומי עמל על הפקת דו"ח השכר שיהווה כלי מרכזי בהחלטות הכלכליות על המשק הישראלי. בזכות הדו"ח מקבלי ההחלטות, משרדים רלוונטיים והציבור יקבלו בצורה שקופה את המצב במשק ברמה החודשית, איפיון לפי ענפים, ערים, מגדר, חריגות שכר משמעותיות ולבחון באופן מדויק את 'התנהגות המשק'. בעתיד ובחזון הביטוח הלאומי היא להיעזר בנתונים הללו כדי להפחית בירוקרטיה, לשלב נתוני שכר ובכך לחסוך מסמכים מאזרחי ישראל ובמקביל להבטיח מיצוי זכויות טוב יותר עבור מי שזקוק לכך".

ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל המחקר של הביטוח הלאומי: "דו"ח השכר של הביטוח הלאומי הוא פריצת דרך משמעותית עבור המשק הישראלי. מעתה נוכל לספק נתונים שלא נראו בעבר בישראל, בוודאי לא ברמת הדיוק של העובדים השכירים בישראל ולצפות משברים בטרם יפרצו, לנתח בטווחי זמן קצרים מצבים של האטה במשק, השפעה על תקציב המדינה, תרומה כלכלית למשק, שיקוף שינויים בשכר, אי שוויון בשכר, יציאה לפנסיה מוקדמת ועוד. מדובר בדו"ח שלא היה כדוגמתו בישראל ויכול להוות כלי משמעותי להתוויית מדיניות עבור מקבלי ההחלטות".