תלמידי שכבת י"א של בבית הספר התיכון בויאר בירושלים, מצאו דרך מקורית להוזיל את המסע לפולין: עבודה למשך שבוע שלם, הרחק מהמחשבים והכיתה הממוזגת, בחפירות ארכאולוגיות הנערכות ברמת בית שמש. החפירות נערכות במימון משרד הבינוי והשיכון לפני הקמת שכונת מגורים חדשה ברמת בית שמש, בשיתוף עם רשות העתיקות, ובהשתתפות חניכי מכינות קדם צבאיות.
התלמידים, 240 במספר, היו שותפים לחפירת תגלית ארכאולוגית שהולכת ונחשפת במקום בחודשים האחרונים: שרידי יישוב יהודי מימי הבית השני, בהם מכלול מרשים, ונדיר בהיקפו, של מקוואות טהרה עתיקים ומחילות מסתור תת קרקעיות.
ד"ר עמית שדמן, ארכאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות, אמר כי "בעצה אחת עם משרד הבינוי והשיכון, החלטנו שבתום החפירות האתר ישומר ויפותח כאתר ארכאולוגי, בליבה של השכונה החדשה".
"זה מדהים שאנחנו, תלמידים ישראליים במאה ה-21, זוכים לחקור את הארץ ולגלות במו הידיים שלנו יישוב יהודי מלפני 2,000 שנה", אמרה שלי קוזלוביץ, אחת התלמידות שהשתתפו במחקר.
ביישוב, ששמו הקדום לא ידוע, נתגלו עד כה שמונה מקוואות טהרה וכן בורות מים ומערכות מסתור, ולצידם מתקני תעשייה שנחצבו בסלע. בתי היישוב עצמם לא שרדו, ואבניהם נלקחו לבניית מבנים בתקופות מאוחרות יותר. לדברי שרה הירשברג, שועה קיסילביץ ושרה לבבי-אילת, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "ייחודו יוצא הדופן של היישוב הוא במכלול העשיר כל כך של מקוואות טהרה פרטיים, שהיו חלק מבתי המגורים. לכל משק בית היה מקווה טהרה אחד ובור מים. חלק מהמקוואות שנחשפו פשוטים, וחלקם משוכללים יותר, וכוללים "אוצר"- בור שניקז אליו מי גשמים. מעניין לראות שתושבי המקום הקפידו על הכללי הקשורים בדיני טומאה וטהרה".
מקווה טהרה הוא מתקן מים ייחודי, שבא כדי למלא את הציווי היהודי של שמירה על טהרת הגוף – "ורחץ את בשרו במים וטהר" (ויקרא יד, ט). על פי הכללים ההלכתיים, המקווה חייב להיות חצוב בסלע או מחובר לקרקע, עליו להיות אטום, כדי שמימיו לא יחלחלו החוצה ורק מי גשם או מי מעיין ראויים למקווה – ולא מים שאובים.
מתחת לבתי המגורים ולמתקנים החצובים בסלע, נחשפה תגלית מפתיעה מתקופת מרד בר-כוכבא (המאה השנייה לספירה): סדרה של מערכות מסתור מפותלות, שהתחברו למערכות מורכבות ומשוכללות. בחלק מהמערכות התת-קרקעיות, ששימשו את המורדים, נפרץ בור, שאיפשר למסתתרים גישה למים. באחת מהמערות נמצאו אף קנקני חרס וסירי בישול שלמים, שככל הנראה שימשו את המורדים. ממצאים אלה, מעידים על כך שהיישוב המשיך להתקיים גם אחרי חורבן ירושלים (בשנת 70 לספירה).
לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "אין זה סוד שהנסיעה לפולין אינה זולה, ויש כאלה המתקשים לממנה. במסגרת פעילותנו ברשות העתיקות בשיתוף עם משרד החינוך, אנו מזמינים את בתי הספר להשתתף בחפירות ולהוזיל משמעותית את עלות המסע. כך, בצד הנחלת המורשת, מפתחים התלמידים ערכי נתינה וערבות הדדית כבר בארץ".
לדברי דפנה מנשה ברוך, מנהלת בית הספר, "הפרויקט הייחודי מזמן לתלמידים חווית למידה דרך התנסות וחקירה. היציאה ממסגרת הכיתה אל הלמידה בשטח באמצעות חפירה ארכאולוגית, חושפת את התלמידים אל עולמות ידע רבים ומגוונים, ובצד עבודת כפיים, הם זוכים להיכרות מקרוב עם תחום מחקרי מרתק. זו זכות גדולה וחוויה בלתי נשכחת שנפלה בחלקינו, ואנו מלאי הערכה ותודה לצוות רשות העתיקות ולעומד בראשה על היזמה החינוכית-ערכית, המחברת בין העבר להווה".
