נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הודיע היום (שני), כי החליט לדחות את הבקשה לחנינה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הורשע בעבירות של קבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט בפרשות הולילנד, טלנסקי ותיק שיבוש הליכי חקירה. בקשת החנינה הוגשה לנשיא בחודש ינואר האחרון, קרוב לשנה אחרי שהחל לרצות את עונשו.
בנימוקי הדחייה לשחרור לאלתר, הבהיר הנשיא כי נסיבותיו הייחודיות של אולמרט, שהובאו בבקשת החנינה, ובכללן "נפילתו הקשה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא וזכויותיו הרבות כמי שכיהן במהלך שנים ארוכות בתפקידים הרמים ביותר בישראל ותרם רבות למדינת ישראל ולביטחונה", עמדו כבר לנגד עיני בית המשפט בטרם גזרו את עונשו.
הודעת בית הנשיא ביקשה להדגיש כי סמכות החנינה של נשיא המדינה אינה ערכאת ערעור על בית המשפט, ולכן לא מצא הנשיא מקום להיעתר לבקשה לחנינה בדרך של שחרור לאלתר ממאסר.
אולמרט צפוי לעמוד בקרוב בפני ועדת השחרורים, אשר תדון בבקשתו לשחררו אחרי שריצה שני שליש מתקופת מאסרו. על פי חוק, אסירים שמאסר מקוצר בשליש הופכים, למעשה, "לאסירים ברישיון", עליהם מוטלות מגבלות – כגון איסור יציאה מהארץ והתייצבות תקופתית לתחנת המשטרה – עד המועד בו היו אמורים לסיים את עונש המאסר.
על פי ההודעה, במידה ותתקבל בקשתו לשחרור בתום שני שליש מתקופת מאסרו, ישקול הנשיא בחיוב להעמיד את העונש על תקופת מאסרו זו. משמעות הדבר היא, כי במידה ותקצר ועדת השחרורים את עונשו של אולמרט, לא יחולו עליו המגבלות החלות בדרך כלל במקרים אלו. עם זאת, ביקשו בבית הנשיא להדגיש, שגם במקרה וצעד זה אכן ייצא לפועל, לא יתבטל הקלון שגזר עליו בית המשפט וכי עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו יעמוד, אף הוא, על כנו.
על אולמרט נגזרה תקופת מאסר כוללת של 27 חודשים, אותה החל לרצות בפברואר 2016. כך שהוא צפוי להשתחרר באוגוסט הקרוב, במידה ועונשו יקוצר בתום שני שלישים.
בספטמבר האחרון דחה בית המשפט העליון את ערעורי אולמרט והמדינה בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות, והוסיף שמונה חודשי מאסר בפועל לעונשו של ראש הממשלה לשעבר. בעקבות הפסיקה, נדחה הדיון בשחרורו המוקדם, מאחר שהוא עדיין לא הגיע לתקופה במאסר שבה יכול לעשות זאת.