משרד האוצר, הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה ובנק ישראל לא הכינו תוכניות מגירה לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בחירום – ולמדינה לקח למעלה מחודשיים וחצי לתת מענה ראשוני לעסקים, כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). מרבית העסקים נאלצו להיעזר בגורמים מייצגים על מנת להגיש את התביעות, אשר גרפו כ-10% מכספי הפיצויים בחודשים הראשונים למלחמה. המבקר מתח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הכלכלה ניר ברקת ויתר השרים בקבינט החברתי כלכלי על חוסר בקרה וביצוע מעקב ראוי אחר תוכניות הסיוע והפיצויים השונים.
לא הפיקו לקחים מהקורונה
על אף שמשרד הכלכלה, והסוכנות לעסקים קטנים בתוכו, החליטו להיערך לשעת חירום עוד טרם המלחמה ואף ערכו תרגיל לתרחיש מלחמה בספטמבר – הם לא הכינו תוכנית מגירה כלכלית המתואמת עם משרד האוצר לסיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום. במשרד הכלכלה ציינו כי אגף התקציבים לא אישר את תוכנית הסיוע לעסקים קטנים שהכינו בסמוך ל-7 באוקטובר. גם על משרד האוצר מתח המבקר ביקורת על כך שלא ביצע התהליך הפקת לקחים מסודר מאירועי חירום לאומיים קודמים דוגמת משבר הקורונה, וכי לא גיבש אף הוא (בדגש על אגף התקציבים) תוכנית מגירה כלכלית הכוללת סיוע לעסקים קטנים באירועי חירום.
מתווה הפיצויים הראשון שהציג משרד האוצר ב-19 באוקטובר 2023 לא תואם אף הוא עם משרד הכלכלה, ונדחה בסופו של דבר על ידי וועדת הכספים של הכנסת. בסופו של דבר, אושר מתווה פיצויים מתוקן רק ב-9 בנובמבר, כחודש לאחר תחילת המלחמה, ורשות המיסים הודיעה על פתיחת מערכת להגשת תביעות מקוונות רק ב-19 בנובמבר. במבקר העירו כי אי התיאום בין המשרדים האריך ככל הנראה את פרק הזמן שעבר עד לאישור מתווה הסיוע, ויצר אי-ודאות לגבי היקף הסיוע לעסקים בשבועות הראשונים לאחר אירועי 7 באוקטובר.
קרן ההלוואות נסגרה לפני שהספיקו להיעזר בה
כתוצאה מהעיכוב באישור תוכנית הסיוע, חלק ניכר מתשלומי הפיצויים, שולמו לעסקים רק לאחר למעלה מחודשיים וחצי מפרוץ המלחמה. משמעות הדבר היא שהעסקים מימנו ממקורותיהם בתקופה זו את הנזקים שנגרמו להם ללא פיצוי מקרן הפיצויים של רשות המיסים. נכון לדצמבר 2023, שילמה הרשות לעסקים כ-4 מיליארד שקלים בלבד בגין חודש אוקטובר, ועד יוני 2024 שילמה עוד כ-8.7 מיליארד שקלים בגין חודשים אוקטובר-דצמבר 2023.
המבקר ציין כי הרשות לא הבחינה בתחילה בין תביעות לפיצוי של עסקים זעירים (עם מחזור של עד 2 מיליון שקלים בשנה) לתביעות של עסקים גדולים יותר, ורק באפריל 2024, במהלך הביקורת שכבר החלה על ידי מבקר המדינה, זירזה רשות המיסים את הטיפול בכ-10,000 תביעות של עוסקים פטורים וקטנים, שמחזור העסקים שלהם הוא עד 300 אלף שקלים בשנה. גם במועד סיום הביקורת במאי 2024, טרם הושלם הטיפול בכ-60 אלף תביעות – 12% מכלל התביעות. גם מקרן ההלוואות בערבות מדינה שהעמיד החשב הכללי באוצר לטובת עסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של 8 מיליארד שקלים, נוצלו רק 4.7 מיליארד (59%). המבקר ציין כי מסלול המילואים של הקרן נפתח רק בינואר 2024 ונסגר ביוני 2024, כשלחלק מבעלי העסקים שפונו מבתיהם או ששירתו במילואים לא הייתה פניות נפשית או זמינות פיזית להיעזר בה.
מבקר המדינה התייחס לכך שכ-63% מכלל התביעות הוגשו על ידי גורמים מייצגים (76% במסלול הירוק, 61% במסלול הארצי ו-54% במסלול האדום). דבר העשוי להעיד על קושי ומורכבות בהגשת התביעה. כ-10% מסכומי הפיצויים שולמו כעמלה לגורמים המייצגים בהגשת התביעות – והמשמעות היא שעד דצמבר 2023 שילמו העסקים כ-400 מיליון שקלים ועד יוני 2024 כ-1.27 מיליארד שקלים – מכספי הפיצויים שהיו אמורים לסייע להם לשמור על עסקיהם. באתר רשות המיסים לא היה כלי מדמה (סימולטור) שיאפשר לבעלי עסקים לבחור את המסלול המיטבי עבורם להגשת תביעה, כלי שעשוי היה להפחית את התלות שלהם במייצגים ולחזק את אמונם ברשות המיסים.
בנק ישראל לא דחף לממש תוכנית הלוואות
גם על בנק ישראל המבקר מתח ביקורת על כך שלא יצר כל תוכנית מגירה כלכלית לסיוע לעסקים זעירים וקטנים בשעת חירום. עד פברואר 2024, עמד היקף המימוש של תוכנית הסיוע בהלוואות בתנאים מיטיבים לעסקים קטנים על כ-4.4 מיליארד שקלים בלבד מתוך 10 מיליארד שהוקצו לכך. היקף מימוש התוכנית לעסקים זעירים היה אף פחות מכך ועמד על 900 מיליון שקלים בלבד מתוך 10 מיליארד. המבקר הסיק מכך כי בנק ישראל לא מיפה את קבוצות העסקים הקטנים והזעירים, לא אבחן את צורכיהן השונים ואת המענה השונה שנדרש להם. התוכנית, שהחלה בנובמבר 2023, נסתיימה לדברי המבקר בפברואר 2024 בעיצומה של המלחמה, כשלחלק מבעלי העסקים שפונו מבתיהם או ששירתו במילואים לא הייתה פניות נפשית או זמינות פיזית להיעזר בה. בסך הכול ניתנו 4,974 הלוואות לעסקים קטנים ו-1,998 הלוואות לעסקים זעירים.
הסוכנות לעסקים קטנים סייעה אומנם בהיבטים מסוימים, כמו ליווי למימון לעסקים – אך לא נתנה מענה על צרכים אחרים, בדגש על צורכיהם של בעלי עסקים שפונו מבתיהם ועסקיהם נפגעו. כמו סיוע בהקמת אתרי אינטרנט למכירות מקוונות, או סיוע לבעלי מקצועות חופשיים בשכירות שירותי משרד כמו מתחמי עבודה משותפים, סיוע בגיוס לקוחות חדשים, הפעלת ירידים למכירת תוצרת חקלאית. רק כ-1% מבעלי העסקים נעזרו בסוכנות לצורת הגשת בקשות להלוואות מקרן ההלוואות, ועוד פחות מכך (0.2%) נעזרו בייעוץ העסקי מטעם הסוכנות. נמצא כי לסוכנות אין גם מאגר נתונים מקיף ועדכני על עסקים קטנים, וכי אין העברה שוטפת של מידע חיוני בין רשות המיסים לסוכנות.
המבקר ציין כי רק בינואר 2024, כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, העביר צה"ל לרשות המיסים את רשימת משרתי המילואים הפעילים, דבר שמנע מהרשות את האפשרות לתת קדימות לטיפול בעסקים בבעלות משרתי מילואים וליישם על עסקיהם את חוק דחיית מועדי התשלום. 12% בלבד שולמו בפועל במסלולים למילואימניקים ובני זוג עצמאים מתקציב קרן הסיוע של צה"ל למשרתי מילואים ובני זוגם. הפיצויים מהקרן בגין אובדן הכנסה שולמו לאחר ניכוי מס במקור בשיעור של 25% באופן גורף – זאת מבלי לאפשר הצגת אישור ניכוי מס במקור או אישור תיאום מס לצורך הפחתת או ביטול הניכוי.
הניכוי הגורף עשוי היה לדברי המבקר, לפגוע במיצוי הזכויות של משרתי המילואים ובנות זוגם ובהכנסות התא המשפחתי שלהם. החזר מס שנוכה בעודף יכול להתקבל רק לאחר תום שנת המס, לאחר הגשת דוח שנתי, שהכנתו כרוכה לעיתים בעלויות כספיות. קרן הסיוע אף הנפיקה אישור שנתי שיעיד על ניכוי מס במקור בגין פיצוי על אובדן הכנסת בן זוגו של משרת המילואים – על שמם של משרתי המילואים ולא על שם בנות ובני זוגם, וללא תיאום עם רשות המיסים. זאת, באופן שעלול שלא לאפשר לבן הזוג של משרת המילואים לקבל החזר אף במסגרת הדוח השנתי על המס שנוכה בעודף, שכן האישור לא ניתן על שמו. באפריל-מאי 2024 דיווחו 83% מבעלי העסקים המשרתים במילואים או שבני זוגם משרתים במילואים כי הכנסתם נפגעה על רקע שירות המילואים.
מאז 7 באוקטובר ועד סוף 2023, התכנס הקבינט החברתי-כלכלי חמש פעמים, אך לא קיים בדיון בקרה ומעקב על יישום תוכניות הסיוע והפיצוי הכלכליים לעסקים קטנים. גם בשנת 2024 ועד מועד סיום הביקורת, הקבינט כלל לא התכנס ולא קיים דיון בנושא.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על ראש הממשלה כיושב ראש הקבינט, ושר האוצר, בתפקידו כממלא מקום יושב ראש הקבינט, לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי כדי לבצע בקרה שוטפת אחר אפקטיביות תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים, לרבות בכל הנוגע לעסקים קטנים, ולפעול בהתאם לשם מתן מענה הולם לעסקים אלו. כל זאת, בראי התמשכות המלחמה והפגיעה הכלכלית בעסקים, בפרט באזורי קווי העימות. על שרי הכלכלה והאוצר להנחות את משרדיהם להפיק לקחים מתוכניות הסיוע לעסקים קטנים ולברר מהי התמיכה הנדרשת לעסקים קטנים, בפרט מאזורים שפונו ובאזורים הסמוכים לאזורי לחימה.
המבקר ציין כי בישראל היו כ-610 אלף עסקים קטנים וזעירים, המהווים כ-97% מהעסקים בישראל. 1.26 מיליון איש, כמחצית (49%) מהמועסקים בישראל, הם עצמאים או מועסקים בעסקים קטנים. כבר בנובמבר 2023 ביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר בזק לצורך בחינת מצב העסקים והמעסיקים (עם חמישה עובדים ויותר) ממנו עלה כי היקף הפגיעה הצפוי בהכנסות העסקים חמור יותר ככל שהעסק קטן יותר. 57% מהעסקים שבהם מועסקים בין 5-10 עובדים ו-11% מהעסקים המעסיקים יותר מ-250 עובדים, העריכו כי היקף הפגיעה הצפוי להם יהיה גבוה מ-50%.
מבקר המדינה אנגלמן: "בנובמבר 2023, בעקבות סיורים שערכתי במלונות המפונים ושיחותיי עם מפונים מהצפון ומהדרום, ובהם בעלי עסקים שנפגעו, שלחתי מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, עם ליקויים מידיים שיש לתקן בתחום האזרחי, לרבות העדר גיבוש תוכנית כלכלית על ידי שר האוצר סמוטריץ'. בדוח על העסקים הקטנים עולה כי חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו לעסקים רק לאחר חודשיים וחצי לכל הפחות מפרוץ המלחמה, וחלקם אושרו רק במהלך ביצוע הביקורת. הזמן הוא מרכיב קריטי עבור תושבי הצפון ובעלי העסקים הקטנים. על ראש הממשלה ושר האוצר לגבש תוכניות רלוונטיות ולהוציאן לפועל בהקדם האפשרי".
