בית הדין הארצי לעבודה קיבל היום (שלישי) את ערעור ההסתדרות, וקבע כי הוועד הפנימי בנוקיה איננו מהווה ארגון עובדים לפי חוק. בית הדין הבהיר כי אין מקום להקל במבחני הפסיקה המגדירים מה הוא ארגון עובדים היכול להוות ארגון יציג, גם במקרים של התאגדויות עובדים ראשוניות.
עובדי נוקיה ישראל החלו להתארגן בהסתדרות בסוף שנת 2023. במקביל הקימה קבוצת עובדים 'ארגון עצמאי ופנימי', שבו הכירה החברה כארגון יציג בינואר 2024. אף על פי כן, באפריל הודיעה ההסתדרות כי השלימה את מהלך ההתארגנות וכי היא הארגון היציג בחברה. בהמשך, עתרה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה כי החברה תכיר ביציגותה ותכנס עימה למשא ומתן קיבוצי.
העקרונות והמבחנים להכרה בארגון עובדים על פי חוק ההסכמים הקיבוציים, נקבעו בבג"ץ עמית מ-1997, הקובע כי ארגון עובדים חייב שמטרתו תהיה "קידום תנאי עבודת העובדים בדרך של משא ומתן קיבוצי", חייב להיות 'ארגון של קבע' עצמאי ושאינו תלוי במעסיק, שיהיה לו תקנון והתנהלות דמוקרטית, שההצטרפות אליו תהיה אישית ווולנטרית, ושמרבית חבריו יהיו עובדים שכירים. בית הדין האזורי לעבודה נדרש לדון אם הארגון הפנימי אשר טען ליציגות, עומד בדרישות המבחנים שנקבעו בבג"ץ עמית.
בית הדין האזורי קבע כי נפלו מספר פגמים בהקמתו – הוא הוקם בשלב הראשון כהתארגנות נגד ההסתדרות ולא כארגון שמטרתו כינון יחסים קיבוציים בחברה (גם אם בהמשך הסדיר בטיוטת התקנון שלו סעיף המציין כי "הארגון לא יתערב בחוזים אישיים במסגרת המשא והמתן על הסכם קיבוצי" (ממנו ניתן ללמוד כי התכוון לנהל משא ומתן קיבוצי). עוד קבע בית הדין כי נפלו פגמים קשים בהצטרפות לארגון – העובדה שטופס ההצטרפות נשלח לעובדים טרם הוסדר לארגון תקנון וכן העובדה שההצטרפות נעשתה באמצעות דף נחיתה, בו העובד התבקש למלא את שמו בלבד, ללא כל הצהרה על הצטרפות לארגון, הצהרה על כך שקרא את תקנון הארגון או כל פרט אחר. על אף פגמים אלה, קבע בית הדין האזורי במקרה של התארגנות עובדים ראשונית, יש לבחון את מבחני הפסיקה באופן מקל, ועל כן קבע כי ניתן לראות בארגון הפנימי כארגון יציג. ההסתדרות ערערה על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי והבהיר כי אין להכיר בארגון העובדים הפנימי בנוקיה כארגון עובדים. בית הדין הדגיש כי במועד ההכרזה על יציגות הארגון הפנימי לא כלל הארגון הפנימי את 'קידום תנאי העבודה באמצעות משא ומתן קיבוצי' כאחת ממטרותיו, ואף הדגיש כי אין בכוונתו להתערב בחוזים האישיים. לפיכך, קבע בית הדין כי אין להכיר בו כארגון עובדים יציג. "בהינתן כי בחוזים האישיים מעוגנים עיקר תנאי העבודה של עובדי החברה, ובשים לב לכך שלפי תקנונו הוא מנוע מלהתערב בחוזים אישיים, הרי שמה שנותר לזירה הקיבוצית הוא 'הפריפריה' של תנאי העבודה", נכתב בפסק הדין על ידי מ"מ הנשיאה, השופט אילן איטח.
השופט איטח הדגיש כי ההכרה בגוף כארגון עובדים חייבת לעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה, שכן לארגון עובדים יציג ישנו כוח ומעמד בחוק לא רק כלפי החברים בו אלא גם כלפי עובדים שאינם חברים בו במקום העבודה. בית הדין הבהיר כי התארגנות עובדים אותנטית היא תנאי מרכזי בהכרה ביציגות, אולם אין בה כדי להכשיר אי-עמידה של הארגון במבחנים להגדרתו כארגון עובדים על פי חוק. כך "התארגנות אותנטית של שני שלישים מעובדי המפעל בארגון, שכל תכליתה התנגדות ליחסי עבודה קיבוציים, אינה יכולה להפוך את אותה התארגנות לארגון עובדים כמשמעו בחוק".
בית הדין הדגיש גם בפסק דינו את היתרונות שבהתארגנות בארגון רחב וחוצה מפעלים כמו ההסתדרות, שיכולה לקדם את זכויות העובדים בכל המשק, ולא רק במקום עבודה אחד. "רק התארגנות חוצת מפעלים תיטה לעסוק בבעיות רוחביות הנוגעות לציבור העובדים. אטומיזציה של התארגנות העובדים ליחידות מפעליות עלולה להחליש את ציבור העובדים כגורם שבכוחו להשפיע על תהליכי רוחב בשוק העבודה".
יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק יקי חלוצי: "זה יום משמעותי עבור עובדי נוקיה, בית הדין הארצי אמר ופסק את דברו. ההסתדרות תפעל לייצג נאמנה את כל עובדי החברה ולחתור להסכם קיבוצי. אני קורא לכל העובדים לשלב ידיים יחד לטובת העובדים ולטובת האתר הישראלי".
בהליך ייצגו את ההסתדרות מטעם הלשכה המשפטית לאג"ם: עו"ד חנה שניצר-רהב, עו"ד מאיה צחור-אבירם, עו"ד מירי מלכי, עו"ד ענת גוטמן ועו"ד סיון רדיאן. זאת, בנוסף למשרד עורכי הדין אורנה לין ועו"ד לי אילן.
