"אני מראיין למשרת פיתוח בחברה קטנה. היום הגיעה טרנסית להתראיין – לא נראית אישה. בסך הכול ראיון טוב, ידעה לענות על השאלות. אחרי שהלכה אחד המשקיעים נכנס, שאל איך הלך, לקח את קורות החיים, קרע אותם וזרק לפח. הוא אמר שהוא לא מוכן להעסיק ליצנים ושיעשו מהחברה שלו בדיחה"

את הווידוי האנונימי הזה הקריאה חן פוקס, יו"ר ארגון "מעברים" לקשת הטרנסית, בפתח דיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדה המיוחדת לענייני צעירים בנושא אפליית להט"בים במקומות העבודה. "זו לא אנקדוטה. זה חיי היום-יום של הקהילה", אמרה פוקס והדגישה כי הקהילה הטרנסית סובלת מאפליה קשה וחמורה.

נור שני טחן, רכז מערך ההכשרות בפרויקט גילה להעצמה טרנסית, סיפר שעל אף שלאחר יציאתו מהארון בנערותו כטרנס זכה לחיבוק חם מצד המשפחה והחברים – כנער עובד העדיף תמיד לעבוד "תחת זהות נשית" ומבלי לצאת מהארון, כי פחד שלא יקבלו אותו לעבודה או שיתייחסו אליו בצורה משפילה. "רק אחרי שהתחלתי לקחת הורמונים והרגשתי שאני לא חייב לצאת מהארון בכל מפגש תעסוקתי, התחלתי להזדהות בעבודה כפי שאני".

רוזי דדשוב מהמכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב הציגה נתונים מתוך מחקר שנעשה במכון בשנת 2023 בקרב 576 משתתפים, אשר מצא כי 18% מהלהט"בים חווים גילויי להט"בופוביה במקומות העבודה. 49% מהטרנסג'נדרים ו-21% מהלה"בים שאינם טרנסג'נדרים אינם מרגישים בנוח כלהט"בים במקום העבודה. כשליש מהמשתתפים במחקר דיווחו שהם מרגישים שהזהות שלהם כלהט"בים מגבילה או עשויה להגביל את קידום הקריירה שלהם – תחושה זו כמעט גורפת בקרב טרנסג'נדרים.

19% מהאוכלוסייה הטרנסית אינה מועסקת לעומת 6% מהלה"בים שאינם טרנסים ו-3.4% באוכלוסייה הכללית. השכר החודשי של 66% מהאוכלוסייה הטרנסג'נדרית נמוך בהרבה מממוצע השכר בישראל, בהשוואה ל-16% מהאוכלוסייה הלה"טבית שאינה טרנסית. סקר שנערך עבור משרד הבריאות בשנת 2019 מצא כי רק 25% מהטרנסים והטרנסיות הועסקו במשרה מלאה, לעומת 78% באוכלוסייה הכללית.

"נשאלתי בראיון עבודה אם אני רוצה ניתוח"

"סקר שעשינו מצא שכל ישראלי שלישי לא מוכן לעבוד או ללמוד עם אדם טרנס, ורבע מהמעסיקים מצהירים שהם לא מוכנים להעסיק אנשים טרנסים", אמר ג'סי בראנד, מנהל תחום המאבק בטרנספוביה בפרויקט גילה, והוסיף: "אנחנו מתמודדים היום עם קמפיין טרנספובי מאורגן וממומן. אנחנו רואים את זה מתבטא באלימות בכל המרחבים".

"לי היה ראיון עבודה שבו נאמר לי ש'הנושא המגדרי יכול להקשות על שאר הנוכחות'. נשאלתי בראיון עבודה אם אני רוצה ניתוח או לא, וספציפית ביחס לניתוח של איבר המין שלי. אלה דברים שנאמרו באמת", סיפר קסם בורסטון, מדריך שיקום של מתמודדי נפש להט"ב. בורסטון הדגיש כי יש שיעור גבוה מהממוצע של אנשים עם מוגבלות בקהילת הלהט"ב, בעיקר מוגבלות נפשית, הנובעת בחלקה הגדול מחוויית החיים וההדרה. "אנשים על הקשת הטרנסית למשל נוטים פחות לצאת מהבית – ואם הם לא יוצאים מהבית הם גם לא יגיעו לעבודה. ואם הם לא עובדים שנתיים או שלוש – יש להם חור בקורות החיים שמקשה עליהם עוד יותר גם בהמשך".

השרה מירב כהן וח"כ יוראי להב-הרצנו במצעד הגאווה בירושלים (צילום: יהל פרג')

בתגובה לשאלתו של ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), השיבה עו"ד סמדר פרידמן, רפרנטית שוויון הזדמנויות בעבודה במחלקת החקיקה של משרד המשפטים, כי על פי פרשנות המשרד, חוק שוויון הזדמנויות האוסר אפליה בין היתר על רקע מין ונטייה מינית – אוסר גם על אפליה על רקע זהות מגדרית. פרידמן הדגישה כי בית הדין האזורי לעבודה כבר קבע בעבר כי זהות מגדרית חוסה תחת האיסור להפלות על רקע מין – והוסיפה שלבקשת הוועדה, המשרד יוציא גם הוא חוות דעת רשמית שזו גם עמדתו.

יושבת ראש הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), קראה לממשלה לבצע תיקון חקיקה שיבהיר באופן מפורש בנוסח החוק כי אפליה על רקע זהות מגדרית היא אסורה, ואף הוסיפה כי תשקול להגיש הצעת חוק פרטית בנושא. עו"ד ירון עובדיה מנציבות שוויון זכויות בעבודה קרא ללהט"בים החווים אפליה במקומות עבודתם או בתהליכי הקבלה לעבודה לפנות לנציבות לשם קבלת סיוע, והדגיש כי הנציבות מציעה הן סיוע משפטי והן ייעוץ.

"ערכים משותפים לקהילת הלהט"ב ולעבודה המאורגנת"

לאחרונה הגישה הנציבות תביעה נגד רשת סופר-פארם שהפלתה צעיר טרנסג'נדר בקבלה לעבודה – הליך שהסתיים בהסכם פשרה שכלל בין היתר תרומה כספית לעמותה העוסקת בקידום זכויות להט"ב. איציק סלמה מקואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל קרא להתייחס ללהט"ב כחלק מתוכנית העבודה השוטפת של הנציבות, לרבות סעיף תקציבי והכללת הנושא במדד הגיוון. למשרד הכלכלה קרא לתקן את תוכנית הסיוע לקליטת עובדים בעסקים כך שתכלול גם א.נשים על הקשת הטרנסית, לצד ערבים, חרדים, עובדים עם מוגבלות והורים יחידניים.

סלמה הוסיף כי יש להרחיב את תוכניות השירות הלאומי לצעירים בסיכון שמסייעות ברכישת ידע, ניסיון מקצועי, ביטחון עצמי והשתלבות חברתית לצד זכויות ברכישת השכלה, במענקי תעסוקה ובהטבות מס. "ישנם לא מעט צעירים להט"בים המעוניינים להשתלב בשירות לאומי, ביניהם גם צעירים השוהים במסגרות חוץ-ביתיות וזקוקים למסגרת שירות לאומי הכוללת דיור. אך כשפנו לעמותות המפעילות את השירות נענו כי לא ניתן לקלוט אותם בגלל מחסור במשאבים".

לזימי הדגישה כי היא רואה חשיבות רבה בכך שההסתדרות, כארגון העובדים הגדול בישראל, חרטה על דגלה גם את קידום השוויון ללהט"ב במקומות העבודה. מגי מור, יושבת ראש ועד עובדי בית החולים אסותא רמת החייל, סיפרה על הקמת האגף הגאה בהסתדרות: "סולידריות, שותפות והגנה על זכויות – אלו ערכים משותפים לקהילת הלהט"ב ולעבודה המאורגנת. לכן החיבור הזה מאוד טבעי", אמרה והודתה ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, על הקמת האגף. לדבריה, האגף רותם את ועדי העובדים לטובת קידום הנושא, בין היתר באמצעות הסכמים קיבוציים וסיוע בהקמת תאים גאים במקומות עבודה מאורגנים.

מגי מור (צילום: יונתן בלום)

גיל אורן מהתא הגאה של עובדי כלל סיפר שהתאים הגאים עובדים ביחד, עוזרים זה לזה, משתפים בידע ופועלים בצמוד לוועדי העובדים. "הקמתי את התא הגאה בכלל לפני שש שנים. לפני כן זה היה קיים רק בחברות היי-טק, בין היתר בגלל שהחברות הבינלאומיות היו מחויבות יותר לתוכניות הכללה. היום המדיניות בארצות הברית השתנתה ובהיי-טק נפגעים מכך – אבל אצלנו, בחברות המאוגדות, עם התמיכה מצד ההסתדרות, הוועדים וההנהלות, אנחנו רואים צמיחה במספר התאים הגאים".

תא גאה, לדברי אורן, מהווה כתובת לעובד הלהט"ב במקום העבודה להתייעצות, למשל בסוגיות של הכרה בזכויות הקשורות להורות במשפחות מורכבות. כך למשל, חלק מהחברות מציעות כיום סיוע למשפחות גאות בתהליך הרחבת המשפחה, כגון סיוע כלכלי בתהליכי פונדקאות או רכישת זרע מבנק הזרע.

שרי ירושלמי, מנכ"לית LGBTWORK, הוסיפה כי יש החשיבות להכשרת צוותי הגיוס, משאבי האנוש והשדרה הניהולית במקומות העבודה לצמצום הטיות ואפליה. לדבריה, יש לספק נהלים מסודרים מראש להנגשת הטבות ושירותים למשפחות מורכבות, ולכתוב נוהל לליווי עובדים בתהליכי שינוי מגדרי. "כתבנו פרוטוקול שאנחנו מציעות לחברות לאמץ – פרוטוקול עבור העובד או העובדת שיוצאים מהארון המגדרי שתפקידו לתת ביטחון ובהירות לגבי התהליך במקום העבודה, עבור משאבי האנוש, הממונה הישיר והצוות".