מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, שהוגשה על ידי חברי הכנסת גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) ויולי אדלשטיין (הליכוד). 19 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.

לפי החוק, עם כינונה של ממשלה חדשה, יידרש המטה לביטחון לאומי לגבש הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית למדינת ישראל. ההצעה תכלול את הנחות היסוד בנוגע לאיומים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים העומדים בפני המדינה, את דירוג האתגרים, ואת הדרכים והאמצעים להתמודדות עימם. בנוסף, תוצגנה גם חלופות פעולה וכל מידע נוסף הנדרש לשם גיבוש ומימוש האסטרטגיה.

הליך גיבוש האסטרטגיה ייעשה בהתייעצות עם משרד הביטחון, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי וגורמי ביטחון נוספים. על הממשלה לאשר את ההצעה בתוך 150 יום ממועד השבעתה, עם אפשרות לבצע בה שינויים. הממשלה תוכל להאציל את סמכות האישור לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)

על פי ההצעה, תוכן האסטרטגיה עצמה יישמר חסוי ולא יפורסם, אך תמצית ממנה תתפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה.

ח"כ גדי איזנקוט: "אחרי 7 באוקטובר החוק הזה מקבל משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי את הלקחים שיש לכולנו. זה אמור להוות מצפן וכיוון לתכנון ארוך טווח. החוק הזה הוא חשוב מאוד ומבטא אחדות משותפת ברצון לראות את מדינת ישראל חזקה ועוצמתית באופן שמבטיח את קיום המדינה לתמיד".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מדינת ישראל ניצבת מאז הקמתה בפני אתגרים המאיימים על ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחון אזרחיה ותושביה. נדרשים היערכות ומוכנות לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, וכן תיאום בין גופי ביטחון ומשרדי הממשלה, תוך גיבוש ראייה רחבה וארוכת טווח, גמישות בבניין הכוח והפעלתו ובחינה ביקורתית, מעת לעת, של הנחות היסוד המובילות את מקבלי ההחלטות.

"בניגוד למגמה הרווחת ברחבי העולם, במדינת ישראל לא נקבע עד היום מסמך אסטרטגיית ביטחון לאומי המאפשר היערכות ומוכנות כאמור, וסוגיית נחיצותו לא נדונה. מסמך האסטרטגיה הוא בגדר מצפן להגדרת יעדים כדי למנוע מגופים מדיניים וביטחוניים לפעול עבור מטרה שלא התכוננו לה. מטרת המסמך היא לסייע בגיבוש תכניות עבודה לגופים אלה, למקד את פעילותם לנוכח סדרי העדיפות הממשלתיים וליצור סנכרון ביניהם".