מאות חניכי תנועות נוער ומכינות קדם צבאיות השתתפו אמש (שלישי) באירוע בכיכר החטופים, בקריאה להשבת החטוף איתן הורן ושאר החטופים. הורן נחטף מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר, כשביקר את אחיו יאיר הורן. יאיר שוחרר בפברואר 2025 בהסכם עם חמאס, והעיד כי הוחזק עם אחיו בשבי.

הערב עמד בסימן החינוך הבלתי פורמלי, תחום עיסוקו של הורן כל חייו, בתנועות הנוער הציוניות 'הבונים דרור' ו'הנוער הציוני' בארגנטינה ובפרו, ובתנועת הנוער 'המחנות העולים' בישראל. את האירוע ארגנה מכינת בארי, ולצידה השתתפו מספר תנועות נוער: 'המחנות העולים', 'הנוער העובד והלומד', 'השומר הצעיר" 'הצופים', 'הבונים דרור' ו'האיחוד החקלאי'.

בחלק הראשון של הערב נשאו דברים בני משפחתו של הורן' וחברי תנועת 'המחנות העולים' שעבדו עימו. לאחר מכן נערכה שירה בציבור של שירים אהובים על הורן: 'אני שוב מתאהב' של גידי גוב, 'לא תבואי שישי שבת' של זקני צפת ו'מה שהלב שלי בחר' של קובי אפללו.

רותי סטרום, אימו של איתן הורן (צילום: אמיר בונבידה)

בת דודתו של הורן, ניב שמיאל, שיתפה בזיכרון ילדות על 'מה שהלב שלי בחר': "כשהייתי קטנה איתן ואני הלכנו לקניון בכפר סבא וקנינו קלטת והקלטנו את השיר, ויאיר (שורד השבי יאיר הורן, אחיו של איתן מ.מ.) אפילו צילם אותנו לקליפ. צריך להחזיר את איתן ואת כולם עכשיו!"

ניב שמיאל צילום: אמיר בונבידה)

סתו אבידור, רכז ההדרכה של 'המחנות העולים' שליווה את הורן בתפקידו כרכז פעילות התנועה באזור השרון, מספר על עבודתו עם הורן: "התווכחנו לא מעט – על מה חשוב להתעקש עם המדריכים והחניכים עכשיו, ומה אחר כך. אבל הערכים שלנו נבעו מאותו מקום. גם אם איתן לא גדל בתנועה שלי, אלו אותם ערכים שהוא מכיר מתנועות הנוער שהוא היה בהן. איתן לא הפסיק לעבוד: כל פעם הייתי מגלה שהוא קבע פעילות או שיחה מעבר למתוכנן".

סתו אבידור (צילום: אמיר בונבידה)

"מלבד השיחות המקצועיות היינו מדברים גם על החיים, מעברי דירה, וכדורגל כמובן. בשישה באוקטובר יש לי יומולדת, ואיתן שלח לי הודעה, שאותה ראיתי אחרי שהוא נחטף. אני מדבר עליו בלשון עבר אבל אני יודע שהוא חי. אני יודע שאיתן חכם ובעל תושייה, ובעיקר מאמין בנוער שייאבק להציל אותו. שחרור איתן ושאר החטופים זה יותר חשוב מהלימודים, מהטיולים ומפעילויות!"

חניכה ממכינת בארי הקריאה את דברי חברתה למכינה, שורדת השבי אגם גולדשטיין אלמוג, שהוחזרה בהסכם עם חמאס בנובמבר 2023. הדברים המצוטטים: "חיי נמצאים בשני מסלולים שמתנגשים כל הזמן. במסלול אחד אני מסתגלת לחיי מכינה, לחיות עם אנשים חדשים מחוץ לבית, ללמוד דברים, לפעול בקהילה. ובמסלול השני אני מתמודדת עם האובדן של אבא ואחותי בשבעה באוקטובר, ועם העובדה שיש עדיין חטופים בעזה. אני פונה אליכם חניכי תנועות הנוער והמכינות – תדאגו להם ותעזרו להם לצאת משם".

בהמשך נערכו מעגלי שיח שעסקו בכוחו של החינוך הבלתי פורמלי. "אני זוכרת שבתחילת השנה הגעתי לכיכר ואמרו לי 'סוף סוף אתם כאן', סיפרה רותם, חניכה בצופים, "האמירה הזאת גרמה להבין את חשיבות הנוכחות שלנו כאן". מאיה מהנוער העובד והלומד הוסיפה: "המציאות כל הזמן משתנה, והתנועה נותנת לי כלים להתמודד איתה". עופר, קומונר בשנת שירות במחנות העולים, אמר ש"התנועה דורשת מכולם לנקוט דעה ולפעול על פיה, ולא להיות קורבן של הנסיבות".