"אצלנו עצם החיים הם ביטוי למאבק, כשזוג הומואים הולך ברחוב מחובק, כשיש מופע דראג בפריפריה, כשמסיבות של גייז מפוצצות – כל זה חלק מלשים את עצמנו במרחב הציבורי", אומר ל'דבר' זהר אביגדורי, הומו שגיסתו ואחייניתו נחטפו ב-7 באוקטובר ושוחררו בעסקת החטופים הראשונה, ופעיל במטה המשפחות להחזרת החטופים. במצעד הגאווה שייערך מחר (שישי) בתל אביב יניפו אביגדורי וחבריו דגל גאווה ענק באורך 24 מטרים, שעל הפס הצהוב בו כתובות המילים 'לכולם מגיע חופש'.

כמו בכל אירוע גדול, חג ונקודת ציון מאז טבח 7 באוקטובר, מתקיים מתח בין הרצון לזכור, להזכיר, למחות ולדרוש שכולם יהיו בבית. "התרגלנו", אומר אביגדורי, "יש יותר אדישות מובנית. לא כי מישהו הוא אדם רע, אלא כי הנפש חייבת להמשיך. חייבים להתנגד לזרם המנרמל הזה ולא להפסיק לדרוש ולתבוע את חזרתם. כמו שאנחנו רואים היום במצעד הגאווה וכמו שלהטב"קים יודעים היטב – אין שום הפרדה בין מחאה לאירוע המוני ורועש ואפשר לשלב אותם".

זהר אביגדורי. "המאבק של הקהילה הגאה מראה כמה רחוק אפשר להגיע כשהולכים ביחד" (צילום: אלבום פרטי)

אחרי שנה ושמונה חודשים של טבח, מלחמה, חטופים ואיום קיומי על החיים, מתמודדת הקהילה הגאה מול השאלה אם גם לזכויות המוגבלות שיש ללהט"ב בישראל ולאלימות המופנית כלפיה ביתר שאת בתקופה האחרונה יש מקום בשיח הישראלי. "כל החברה הישראלית, גם להט"ב, נעים על המתח בין הרצון והצורך לשמור על שגרה ושפיות לבין הקיום במצב מתמיד של מתח, חרדה והתבאסות כללית מהמצב. האישי הוא הפוליטי. בניגוד לאמירתה האומללה של עירית לינור, החטופים אינם 'טרגדיה פרטית של כמה עשרות משפחות', אלא נושא לאומי המעיד על הערבות ההדדית ועל קדושת חיי אדם וכבוד המת בישראל, באותו אופן שבו שתי נשים שמתחבקות על ספסל או אישה טרנסית שמעוניינת ברפואה הוגנת אינם עניינים פרטיים אלא ביטוי לקבלת האחר ולשוויון בפני החוק.

אביגדורי מדגיש שרוב גדול בציבור הישראלי תומך בהחזרת החטופים. "כל עם ישראל רוצה לראות את החטופים בבית, ולראיה הסקרים האחרונים שמראים שזה נושא שנמצא בקונצנזוס של 80% – חסר תקדים. המאבק של הקהילה הגאה מראה כמה רחוק אפשר להגיע כשהולכים ביחד, ובאותו אופן הסולידריות והלכידות של משפחות החטופים כבר הביאה לגיוס אדיר של דעת הקהל הישראלית והעולמית וללחץ להחזרת יותר מ-150 חטופים".

לצד הנראות במצעד עצמו, דגל צהוב לצד דגל גאווה לכל אורך המסלול, אחת מהדוברות על הבמה המרכזית תהיה בר גודארד, בתם של איילת ומני ז"ל שנרצחו בביתם בבארי ב-7 באוקטובר, וגופתו של מני נחטפה לעזה ועדיין מוחזקת שם. הבמה בסיום המצעד תוקדש כולה לגיבורי ולגיבורות הקהילה הגאה מאז 7 באוקטובר.