לאחר משא ומתן לילי, הושגו הסכמות בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין לבין הסיעות החרדיות, ובעקבותיהן הצביעו הסיעות החרדיות נגד החוק לפיזור הכנסת. אדלשטיין ויתר על הגדלה משמעותית של יעדי וקצב הגיוס לחרדים, אולם הסיעות החרדיות הסכימו לראשונה לשורה של סנקציות אישיות ומוסדיות במידה שהחברה החרדית לא תעמוד ביעדים.
ההסכמות כוללות יעדים לגיוס, שעל הנייר מדובר בגיוס 4,800 חרדים בשנה הראשונה, 5,700 בשנה השנייה ועד 50% ממחזור גיוס בתוך חמש שנים. יש להדגיש כי לא מדובר במחצית מחייבי הגיוס החרדים (כ-100 אלף בגילאים 18-26) כי אם בהתחייבות להעמיד מקרבם מספר מתגייסים השקול נגד חצי מחזור גיוס אחד בחברה החרדית (כ-14 אלף מגויסים), כלומר כ-7,000 מתגייסים בלבד בשנה.
4,800 מתגייסים חרדים היה גם היעד שהציב לעצמו צה"ל לשנה החולפת. צה"ל טרם פרסם נתונים מדויקים על היקף הגיוס בפועל אולי על פי ההערכות התגייסו כ2,800-3000 חרדים – עלייה משמעותית לעומת שנת 2023 בה התגייסו 1,266 חרדים בלבד לשירות חובה, אולם עדיין כ-40% פחות מהיעד.
ההסכמות כעת, מבקשות לדחוף את החברה החרדית לעמידה ביעדים, באמצעות איום בסנקציות אישיות ובסנקציות מוסדיות במידה שיעדי הגיוס לא יושגו. עם זאת, 'עמידה ביעד' הוגדרה בהסכמות על 95% – כלומר בפועל מדובר בהורדה של יעד הגיוס ל-4,560 בשנה הקרובה, 5,415 בשנה השנייה ו-47.5% ממחזור גיוס תוך חמש שנים.
הסנקציות, צפויות לחול באופן מדורג. במידה שהחברה החרדית לא תעמוד ביעדי הגיוס בשנה הראשונה, ומספר המתגייסים יהיה נמוך יותר יחלו שורה של סנקציות מידיות על חייבי גיוס שלא התגייסו: עיכוב יציאה מהארץ (אולם תוקם גם וועדת חריגים), התליית רישיון נהיגה ומניעת אפשרות להוצאת רישיון נהיגה. בנוסף יבוטל הסבסוד ללימודים אקדמיים וישללו נקודות זיכוי במס לחרדים עובדים עד גיל 26. מבקרי ההסכמות מציינים, כי הסנקציות המיידיות בשלב זה, מתיישבות עם הנהלים המקובלים של הישיבות החרדיות היום – שאינן מאפשרות הוצאת רישיון נהיגה עד לאחר החתונה (כשהגיל הממוצע לנישואים לגברים חרדים עומד על 22.5) ומאשרות יציאה לחו"ל במהלך הלימודים רק במשורה.
בחלוף חצי שנה, במידה שלא תהא עמידה ביעד הגיוס, יוטלו סנקציות נוספות: ביטול ההנחה במעונות היום וביטול ההנחות בתחבורה הציבורית. במידה שגם בחלוף שנה לא תהיה עמידה ביעד הגיוס, ייבחנו גם סנקציות במסגרת הביטוח הלאומי, ובחלוף שנתיים יחמירו הסנקציות ויכללו גם שלילת זכאות למחיר למשתכן או סבסוד למענק בדירה יד שנייה, שלילת הנחה וסבסוד לצהרונים ושלילת הקלות במס רכישה.
לצד האיומים בסנקציות אישיות עתידיות, הפשרה בין אדלשטיין למפלגות החרדיות כוללת גם הסדרה מחדש של מעמדם של כלל בני ה-18-26 שלא התייצבו עד כה לגיוס ונחשבים למעשה לעריקים. צעירים אלה יידרשו להסדיר מחדש את מעמדם, ויקבלו מעמד זמני כבני ישיבה. ככל ובשנה הרביעית לא יושגו יעדי הגיוס, יפקע החוק ובני הישיבות שאינם מתגייסים ישובו להיות מפרי חוק.
יש לציין כי לאורך השנים התקיים דיון נרחב בשאלת המתח שבין עידוד החברה החרדית לגיוס לבין עידודה להשתלבות בתעסוקה. בעבר המליץ משרד האוצר להנמיך את גיל הפטור על מנת לאפשר לצעירים חרדים לעזוב את הישיבות ללא שמשמעות הדבר תהיה גיוס, ולהשתלב בשוק העבודה. כיום, לאור צרכי המלחמה, מתעדפת הממשלה באופן משמעותי את דחיפת החברה החרדית להתגייס – אולם יש להניח כי חלק מהסנקציות האישיות, ובפרט הסנקציות על חרדים עובדים, ביטול הסבסוד ללימודים אקדמיים וההנחות במעונות היום, עשויים לגרור השפעה שלילית על שילוב החרדים בשוק העבודה.
לצד הסנקציות האישיות, הפשרה שהושגה בין אדלשטיין למפלגות החרדיות כוללת גם סנקציות מוסדיות – וייתכן ששוט זה הוא אף משמעותי יותר מבחינת ההנהגה החרדית. עמידה בפחות מ-75% מיעדי הגיוס תביא לשלילת מלאה של תקציבי הישיבות. במידה שיעמדו ביותר מ-75% מהיעדים אך לא במלואם, יקוצץ תקציב הישיבות בשיעור כפול משיעור אי העמידה ביעד. כלומר, עמידה ב-90% מהיעד תביא לקיצוץ של 20% בתקציב הישיבות (10% כפול 2).
עם זאת, הוסכם על הקמת ועדה מקצועית לבחינת המסלולים החרדיים בצה"ל ומידת העמידה של צה"ל בהתחייבויותיו למסלולים המתאימים לאורח החיים החרדי. לוועדה תהא הסמכות להמליץ על הקלות בסנקציות בהתאם לעמידת צה"ל בדרישות. לצד זאת, במידה שבמשך שלוש שנים רצופות לא יושגו יעדי הגיוס שנקבעו, הוסכם שתוקם ועדה ציבורית לבחינת הכשלים ולגיבוש צעדים נוספים, לרבות בשינויי חקיקה.
