כ-2,000 בדואים התכנסו היום (חמישי) למחות נגד הריסת הבתים מול קריית הממשלה בבאר שבע. בשבוע שעבר התקיימה הפגנת ענק מול המשרדים הסמוכים של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים.

יאסר אל-ח'רומי, ראש הוועד בכפר הלא מוכר א-סר, הגיע להפגנה לאחר משא ומתן עם רשות הבדואים שנועד לפתור את סוגיית תושבי הכפר שבתיהם נהרסו בשבועות האחרונים. למרות ההסכמות שהושגו, אל-ח'רומי סבור שיש צורך בהפגנה. "זה התחיל מפה", הוא אומר ל'דבר', "אבל זה משהו רוחבי בכל הנגב. אנו דורשים את הפסקת ההריסות בנגב".

אל-ח'רומי מבקש לקיים את ההסכמות עם משרד ראש הממשלה על הקפאת ההריסות לכמה חודשים וקיום משא ומתן בין הבדואים לרשות להסדרה והתיישבות למציאת פתרון מוסכם.

קוסאי אל-עאמור חושב שההפגנה היא רק צעד אחד במאבק. "אנו מבקשים שאנשים יבואו להכיר את הכפרים הלא-מוכרים. אנו רוצים להקים קרן ולתמוך באנשים שהרסו את בתיהם".

אל-עאמור בטוח שתושבי באר שבע מבינים את חשיבות הבדואים. "אם לא טוב לבדואים, לא טוב לאף אחד. ראינו לפני החג שעסקים כאן נפגעו כי בדואים לא באו לקנות". החשש המרכזי שלו הוא השפעת ההריסות של הילדים. "הילד מבין מי הורס לו את הבית. זה פוגע בו, יש לו טראומה. הקשרים החברתיים נפגעים, הקשר למדינה נפגע".

חוסיין רפאעיה הגיע להפגנה מביר חמאם, יישוב לא-מוכר המונה כ-3,000 תושבים ליד נבטים. "המדינה היא שעוברת על החוק ולא הבדואים", הוא אומר בכעס. "המדינה במתכוון לא תכננה את היישובים האלה, והיום היא באה וטוענת שאנחנו בונים ללא היתר. אנחנו לא יכולים להשיג שום היתר, לא מהמוסדות ולא משום גוף אחר".

לפי בדיקת עמותת סיכוי-אופוק, ב-2024 עלה ב-400% מספר צווי ההריסה שהוצאו. גם אתמול, לדברי התושבים, חולקו צווי הריסה בכפר א-סר. "השר בן גביר הגביר את ההריסות בחודשיים האחרונים כי הוא מריח בחירות באופק", אומר רפאעיה. "הוא יוצר אסון, כמו ברעידת אדמה. אבל במקרה שלנו הורסים לנו את הבית ועושים יותר גרוע מרעידת אדמה, זורקים את הבנים שלנו והילדים שלנו ואנשים שלנו במדבר".

רפאעיה סבור שכל תוכניות הממשלה ליישב את הבדואים נועדו לנשל את הבדואים מאדמתם. "המדינה והמוסדות שלה תכננו לבד, קבעו לבדואים דברים לבד, הצרכים של הבדואים לא מעניינים אף אחד. אנחנו לא רק מבקשים לגור, אנו מבקשים את הזכויות שלנו. רשות הבדואים היא הרשות לנישול ולעקירת הבדואים מהקרקעות שלהם ומהיישובים שלהם. זאת המטרה. אין מטרה אחרת".

טאלב א-סאנע, ראש ועד ראשי הרשויות הבדואיות בנגב: "אתם רוצים שהכול יהיה חוקי – מצוין. שנים אנחנו דורשים חוק, חוק זה לתכנן לנו, להכשיר, להכיר, ולאפשר לנו לבנות כחוק. הם רוצים להחליט לבדואי איפה לגור, איפה לחיות, איפה למות, איפה לקבור, באיזו צורה. הם מפקיעים מהבדואי את הזכות להיות שותף, אפילו להיות שותף לגורל שלו, אפילו להשמיע ולהתחשב בתביעות שלו. אנחנו דורשים לבטל את התוכנית של שיקלי, אנחנו דורשים לשבת עם ההנהגה של הבדואים, אנחנו דורשים שיהיה פתרון בהסכמה. זה כאילו האנשים לא קיימים, יש הזנחה, אין כבישים, אין תשתיות, אין כלום – וגם את הפחונים העלובים באים להרוס בלי אלטרנטיבה. למה התינוק הבדואי צריך להיות מתחת לכיפת השמיים? גם לבדואים מגיעה קורת גג, גם הבדואים הם אזרחי המדינה. להיות בדואי זה לא פשע במדינת ישראל".

על פי תגובת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לאירועים, הריסות מבנים אינן נובעות מהחלטות מדיניות חדשות, אלא מביצוע צווים שיפוטיים שהוצאו במהלך השנים. "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב פועלת בכל עת לקידום עתיד ראוי, בטוח ושוויוני לתושבי החברה הבדואית בנגב", נמסר.

הרשות מוסיפה שלא מדובר בשכונות או כפרים, אלא במקבצי מגורים של אוכלוסייה הפזורים בשטח, חלקם בתוך תחומי היישובים. הרשות מדגישה כי למרות מאמציה ישנה התנגדות בקרב הבדואים לפעולה ואף היו פעולות חבלה מכוונות נגד הציוד. "הנפגעים העיקריים מהעיכובים וההפרעות הם משפחות מהחברה הבדואית אשר ממתינות לפתרון כבר שנים. אנו קוראים למנהיגות הקהילתית לבחור בשיתוף פעולה, בתכנון ובהידברות – לטובת הסדרה מרצון וחיים משותפים בנגב".