"חברים שלי, ממתנגדי המשטר, שמחים במשחק המילים החדש ש'מסלאמי' הפך ל'סאלמי'", מספרת ל'דבר' ד"ר תמר עילם-גינדין, מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה ומחברת כמה ספרים שיצאו בהוצאת הספרים 'זרש'. "באופן ברור יש כמה הלכי רוח, החברים שלי האישיים – כולם שמחים שהרפובליקה הותקפה". עילם-גינדין מקפידה על ההבחנה בין האיראנים ואיראן לבין הרפובליקה והמשטר: "יש הרבה שמחה לאיד. כולם עצובים שאיראן מותקפת, והאנשים שאני בקשר איתם לא מאשימים את ישראל במתקפה אלא את הרפובליקה האיראנית".
تصاویر دریافتی با شرح: "ساختمان محل زندگی علی شمخانی"#iran #israel https://t.co/bMwhetg0l5 pic.twitter.com/2yYHSGVvav
— Vahid Online (@Vahid) June 13, 2025
שעות לאחר המתקפה הישראלית על הבכירים במשטר האיראני ובמתקני הגרעין, ד"ר עילם-גינדין מוצאת עצמה נעה בין התרגשות אדירה לחשש. ההתרגשות נובעת מהתקווה שהציבור האיראני שמתנגד למשטר מביע בעקבות המתקפה, והחשש – מצעדי הדיכוי שהמשטר עשוי לנקוט כלפי אזרחיו. "צריך להבין שבאיראן אין משפט צדק, ואחרי המתקפות הישראליות הגבירה הרפובליקה את ההוצאות להורג בבתי הכלא, בניסיון ככל הנראה להראות את עוצם ידם וכוחם פנימה. למשל, אחרי חיסול נסראללה היו מעל 160 הוצאות להורג באותו החודש. ייתכן שזה מה שיקרה גם עכשיו".
ההוצאות להורג של מי שמואשם ברצח או בסחר בסמים מתבצעות תמיד לפנות בוקר, עם קריאת השחר של המואזין. ד"ר עילם-גינדין מספרת שהאיראנים מוצאים סמליות רבה בכך שהחיסולים הממוקדים של בכירי המשטר התרחשו בדיוק באותו זמן: "אני לא יודעת אם ישראל עשתה את זה בכוונה, אבל עם קריאת השחר של המואזין חיסלו את הבכירים".
לדבריה, לעומת מתקפות קודמות בין ישראל לאיראן, הפעם המשטר לא יוכל להכחיש: הפגיעות הכירורגיות התרחשו בלב טהרן. "אנשים שמעו את הפיצוצים וזה הפחיד אותם. המתקפה הזו מורגשת, ורואים את ההרס ברחובות. יהיה למשטר קשה לומר שפוגעים ללא הבחנה, והאיראנים אומרים 'כשהמשטר ירה בהפגנות ואנשים נרצחו ברחובות – לא הצטערתם שנשים וילדים מתים'. העם לא קונה את הדברים האלו של המשטר".
לאורך השנים האחרונות הקפידו ראשי ממשלות ישראל, ובראשם בנימין נתניהו, להפריד בין העם האיראני לבין המשטר. "אני רוצה לפנות מכאן לעם האיראני", אמר הבוקר (שישי) ראש הממשלה נתניהו בנאומו המוקלט. "אתם גם לא האויבים שלנו. יש לנו אויב משותף, וזהו משטר העריצות שרומס אתכם קרוב ל-50 שנה. המשטר הזה גזל מכם את האפשרות לחיים טובים, ואין לי ספק שיום השחרור שלכם מהעריצות קרוב מתמיד. וכשזה יקרה – ישראלים ואיראנים יחדשו את הברית בין שני העמים העתיקים שלנו. יחד נבנה עתיד של שגשוג, עתיד של שלום, עתיד של תקווה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
"לפני שעה קלה, מבצע עם כלביא יצא לדרך. הטייסים האמיצים שלנו תוקפים מספר רב של מטרות ברחבי איראן. מטרת המבצע חסר התקדים הזה היא לפגוע בתשתיות הגרעין של איראן, במפעלי הטילים הבליסטיים של איראן וברבות מיכולותיה הצבאיות של איראן. pic.twitter.com/26NPckNHZp
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) June 13, 2025
"הדבר היחיד הטוב שיש לי להגיד על נתניהו זה שהוא עושה את ההבחנה הכל כך נכונה והכרחית בין העם למשטר", אומרת עילם-גינדין. "זה משהו שהאיראנים מאוד מתבאסים שהמערב לא עושה. חשוב להם שידעו ושיעשו את האבחנה הזו. הרפובליקה האיסלמית – זה שלטון שכבש את איראן".
עד שנת 2022 הייתה ד"ר עילם-גינדין נגד הבעות תמיכה ישראליות בעם האיראני: "זה עשה דה-לגיטימציה להפגנות. אבל ב-16 בספטמבר אותה שנה, ביום שמהסא אמיני מתה – זה השתנה. עד אז השלטון אמר שישראל או ארה"ב מארגנות את ההפגנות. מאז הם כבר לא יכולים להגיד את זה, כי העם לא קונה את זה. המפגינים מקבלים בשמחה את התמיכה הישראלית".
עילם-גינדין בטוחה שיגיע היום שבו נטייל בטהרן. "אני תמיד אומרת שבשני באפריל אחרי המלחמה אני מוציאה סיור", היא אומרת בשמחה. "המצב באזור השתנה. הפרוקסי של איראן – אסד וחיזבאללה – נפלו, ומאז המשטר פוחד מהעם. יש גורמי אופוזיציה שרואים במתקפה ישראלית כזו שעת כושר. לא יודעת אם יצליחו עכשיו, יש תכניות הרבה זמן. נראה אם זה יהיה הטריגר או שנצטרך לחכות קצת".
את התקווה שלה שואבת ד"ר עילם-גינדין מאישה שניגשה אליה אחרי אחת מהרצאותיה בקריות. "ניגשה אלי אחת המאזינות בהרצאה וסיפרה לי שב-1977 הייתה עם אמא שלה בטיול באיראן. בדרך כלל מספרים על כמה איראן יפה, וזה מה שחשבתי שאני עומדת לשמוע. אבל היא המשיכה וסיפרה: 'עמדנו על שפת הים הכספי והסתכלנו צפונה, לברית המועצות. ואמא שלי שאלה אותי – את חושבת שאי פעם נוכל לבקר שם?'".
