
הרחוב שבו נפל הטיל האיראני בחיפה חשוך, רק הפנסים של אנשי ההצלה והחילוץ מאירים. קול של ניידות וסרטי סימון של משטרה משווים להרס מראה שלו. נועם וליאור פזי היו במקלט צמוד למקום הפגיעה, "שמענו בום מטורף ואז דברים נופלים", מספרת נועם, "יצאנו אחרי ההודעה שאמרה שמותר וראינו שהכול בוער. תוך 3 דקות הגיעו כוחות, והתרחקנו מהמקום. אחר כך חזרה להביא דברים – בגדים, שמפו ומטענים. הלחיצו שיהיה עוד מטח אז עשינו הכול במהירות".
צבי שטיינר (82) המתגורר בסמוך למקום הפגיעה, היה במצב רוח מרומם למרות שחלונות ביתו התנפצו: "הייתי בדרך למקלט, בחדר המדרגות, אני איטי כבר לא ילד – שמעתי בומבה כזאת ואת הזכוכיות מתנפצות. חזרתי קודם כל לדירה וראיתי את החלון שבור. רצתי למקלט כדי לסייע למי שצריך, יש פה כמה שכנות מבוגרות. כוחות ההצלה הגיעו מהר ואפילו מס רכוש כבר ביקרו".
בבית הספר הסמוך פתחה עיריית חיפה, במהירות ראויה לציון, מרכז קליטה פיזי ובירוקרטי לתושבים שביתם נפגע. אנשי המקצוע הגיעו מהר למקום, החלו לקלוט את התושבים ולייצר פתרונות.
ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), תושב השכונה בה פגע הטיל בחיפה, ל'דבר': "התמגנו כל המשפחה, ושמענו בום גדול. הצטרפתי מהר לכוחות שעשו פה עבודה מדהימה. היה פה נס גדול ושוב הוכח שההנחיות מצילות חיים".
עוד הוסיף קלנר: "הביצוע של התקיפה הוא לעילא ולעילא. לזה הקמנו מדינה – שלעולם לא עוד. החלום הוא שבזכות העבודה של המנהיגות והחיילים, נחזור למה שהיה פעם עם העם האיראני, אין לנו שום דבר נגדם. הם נענשים תחת משטר מפלצתי".



