בעקבות חשש מפגיעה חמורה בתשתיות האנרגיה, משרד האנרגיה הורה על השבתה זמנית של הפקת הגז במאגרים כריש ולוויתן, שניים משלושת מאגרי הגז המרכזיים של ישראל. המשמעות היא ירידה דרמטית בקצב הפקת הגז מישראל, מ-27 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) בשנה לכ-10 בלבד. מאגר תמר הוא היחיד שממשיך לפעול.
עם זאת, לפי גורם בענף האנרגיה, ההשפעה המיידית על הצרכן בישראל צפויה להיות מוגבלת. "לא צפויה פגיעה מורגשת באספקת החשמל בישראל, לפחות לא בטווח הקצר", אמר הגורם. לדבריו, בשנה שעברה צרכה ישראל כ-14 BCM בלבד, בעוד שיתרת התפוקה יועדה לייצוא.
נכון לעכשיו, מעריכים המומחים כי ישראל תוכל להסתדר עם התפוקה המופחתת, ולספק את יתר הביקוש המקומי באמצעות מקורות אנרגיה חלופיים – בהם פחם ונפט. "המשמעות תהיה זיהום אוויר רב יותר, ועלויות גבוהות יותר (שיתגלגלו לתעריף החשמל של השנה הבאה), אולם למעט אולי בשיאי הקיץ, סביר שלא תהיה השפעה משמעותית", העריך הגורם.
התנאי המרכזי לכך הוא שהממשלה תקצץ קודם כל בייצוא ולא באספקה הפנימית. אך בעוד שצרכני החשמל בישראל עשויים להרגיש את ההשלכות רק בעתיד, הפגיעה המיידית צפויה ליפול על חברות האנרגיה עצמן – ובמיוחד על לקוחות הייצוא המרכזיים של הגז הישראלי: ירדן ומצרים.
ירדן, שצורכת כ-3 BCM מהגז הישראלי מדי שנה – המהווים לפי ההערכות כ-60% מהתצרוכת שלה – צפויה להיפגע ראשונה. אף שמדובר בכמות קטנה יחסית, המשמעות הכלכלית היא עליה מיידית בעלויות, מאחר שירדן תיאלץ לייבא גז יקר יותר בדרכים אחרות, כמו באמצעות מיכליות.
במצרים, ההשפעה עשויה להיות חמורה עוד יותר. לפי נתוני אתר enrdata, מצרים צרכה בשנת 2024 כ-64 BCM של גז, מתוכם למעלה מ-10 הגיעו מישראל. מצרים מחזיקה בשדות גז עצמאיים, אך היא גם מייבאת כמויות גדולות – והפסקת הזרמת הגז מישראל צפויה להביא לייקור מיידי של מחירי האנרגיה, ככל שמשך ההשבתה יתארך.
השפעה נוספת, אם כי עקיפה, צפויה גם ליתר המדינות המחוברות לצינור הגז הערבי – בהן סוריה ולבנון – שנסמכות אף הן על מערכת ההולכה שכוללת את ירדן ומצרים. הפסקת הזרמת הגז מישראל עלולה להשליך על מחירי השוק בכל המדינות השכנות. בלבנון, שסובלת ממחסור חמור בחשמל, עלול המצב להחריף עוד יותר.
בשלב זה, לא ידוע מתי תתחדש הפקת הגז במאגרים שהושבתו. בענף מציינים כי ההחלטה התקבלה "על מנת למנוע פגיעה חמורה בתשתיות האנרגיה הלאומיות", אך לא נמסר מידע נוסף על מועד חידוש הפעילות. בהינתן תנאי השוק, ברור כי ככל שתתארך ההשבתה – כך יגדל הלחץ הכלכלי על המדינות השכנות, ובעיקר על חברות האנרגיה שפועלות בשוק הישראלי.
