"זו תקופה מאתגרת, אבל כל ההכשרה והאימון שלנו היו בדיוק בשביל ימים כאלה, ואנחנו חזקים ונחושים להציל נפשות ורכוש למען החוסן הלאומי של מדינת ישראל, וכדי לתמוך במאמצים של צה"ל ויתר כוחות הביטחון במערכה החשובה והקיומית הזו", אומר ל'דבר' בועז רקיע, סגן מפקד מחוז דן של כבאות והצלה.
לדבריו, כבר בליל יום חמישי עבר מערך הכבאות משגרה לחירום בהתאם לתרגולת סדורה. "המחוז שלנו, שאחראי על לב המדינה, קרוב לשני מיליון תושבים, פרוש על 14 תחנות בשגרה. עם הכניסה למצב חירום פתחנו נקודות נוספות, וגייסנו מתנדבים על מנת לשפר את היכולת שלנו להגיע לכל אירוע כמה שיותר מהר. הוצאנו ציוד ממחסני החירום, בדגש על ציוד לאתרי הרס, ונכנסנו למוכנות ולדריכות".

לדבריו, הזירות במערכה הנוכחית מתאפיינות בעיקר בנזק גדול הנגרם מהדף, רסס ומשקלים גדולים. "אנחנו רואים בזירות מכתשים ומאות מטרים של רחובות ובניינים שמושפעים. יש גם לא מעט שריפות, בעיקר ברגעים הראשונים, אבל זה לא המאפיין הבולט".
"נתקלנו באתרי הרס קשים"
ההגעה לזירת נפילה מתבססת על תרגולת קבועה ותיאוריית משימה שגובשה לאורך שנים. "אנחנו לא עובדים לבד בזירות. יש לנו שילוביות מצוינת של גופי החירום – בעיקר הכבאות, המשטרה ופיקוד העורף – שלכל אחד מהם יש יתרון יחסי אחר בזירה. אנחנו מתאפיינים בהגעה תוך דקות בודדות. אנחנו מתחילים בטיפול במוקדי השריפה, בחומרים מסוכנים כמו גז בישול ביתי שלעיתים דולף, ובמקורות חשמל שנחשפים ומסכנים את צוותי החילוץ".

צוותי כבאות והצלה מגיעים, סורקים את המקום וממפים את מעגלי ההשפעה של הנפילה, שלאור עוצמת החימושים במערכה הנוכחית – הם רחבים מהרגיל ומגיעים למאות מטרים שכוללים גם מספר זירות משנה. מפקד האירוע מטעם הכבאות ממפה מה הכי דחוף, וברגע שהשריפות כובו ומקורות האנרגיה נותקו – מתחילים בפעילות סריקה לאיתור נפגעים ולכודים.
איך זה בעצם עובד?
"את השעתיים הראשונות אנחנו מתחילים מחילוץ מההרס הקל, כשבינתיים פיקוד העורף מתארגן ככל שצריך לחילוץ כבד איפה שיש קריסות משמעותיות יותר, כפי שנדרש למשל בבת ים. כך אנחנו עובדים כתף אל כתף, כשהמשטרה כמובן מפקדת ושולטת על האירוע: נותנת לו מעטפת, מסייעת באיסוף מודיעין, במיפוי כמה אנשים היו בבניין ושומרת על הזירה נקייה. העבודה של שלושת הגופים היא באמת בשיתוף פעולה הכי טוב שיש".

המראות בזירות אינם פשוטים. "לצערנו נתקלנו גם בעבר באתרי הרס קשים, גם בימי שגרה – בתדירות נמוכה יותר כמובן – אבל זכורים לנו אסון ורסאי למשל, או האסון בחנייות ברמת החייל. בתקופה של לחימה יש ריבוי של זירות כאלה בזמן קצר. זה דורש גם מהאנשים שלנו חוסן. זה מקצוע מאוד מיוחד, כבאות והצלה – שדורש גם חוסן פיזי וגם חוסן נפשי".
"הצלת חיים מתחילה ממשמעת"
"הכבאים רואים גם בשגרה דברים קשים בשריפות ותאונות דרכים", אומר רקיע. "אבל בעבודה האינטנסיבית של החילוץ חשוב מאוד לשים לב גם למחלצים. יש זירות שהעבודה בהן לוקחת לפחות יממה, ואז אנחנו מגדירים גם כוחות עתודה שמסייעים אם מתפתח משהו לא צפוי, אבל גם מחליפים את הצוות בשלב מסוים כדי לשמור על רציפות בפעולות החילוץ".
המסר החשוב ביותר שרקיע מבקש להעביר לציבור הוא החשיבות של שמירה על הוראות ההתמגנות של פיקוד העורף. "אנחנו רואים בכל הזירות בצורה מובהקת שאזרחים שנשמעו להנחיות ונכנסו למרחבים מוגנים תקניים – דירתיים, קומתיים או מקלטים – לרוב יוצאים ללא פגע או עם פציעות קלות בלבד. זאת, בעוד שכל מי שנשאר מחוץ למרחב המוגן נפגע, נפצע קשה ולעיתים אף נהרג".
רקיע מזכיר: "הצלת החיים מתחילה מהמשמעת והציות של האוכלוסייה להנחיות פיקוד העורף. אני קורא לכולם – היכנסו למרחבים המוגנים בהישמע ההנחיה".