דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בג"צ

כלכלה / בג"צ ידון בעתירה נגד התקציב הדו שנתי בהרכב מורחב

המרכז האקדמי למשפט ועסקים עתר לבג"ץ נגד התקציב הדו שנתי שאושר בכנסת, בטענה כי הוא פוגע בחוקי יסוד של מדינת ישראל באמצעות הוראות שעה ומחליש את כוחה של הכנסת. בג"ץ הודיע כי בשל חשיבות העתירה, ידון בה בהרכב מורחב

תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

בג"ץ הודיע כי ידון בעתירת המרכז האקדמי למשפט ועסקים נגד התקציב הדו שנתי בהרכב מורחב. החלטה זו משקפת מתן חשיבות לסוגיה מצד בית המשפט. בעתירה נטען כי אישור התקציב הדו שנתי בכנסת לפני מספר חודשים מנוגד לחוקי יסוד ומבוסס על "פטנט" חקיקה בעייתי במיוחד, שהוא תיקון חוקי יסוד באמצעות הוראת שעה זמנית. העתירה מפרטת כיצד בג"ץ קבע כבר, בעתירת רוני בר-און מ-2010, שיש לצמצם את השימוש בהליך חקיקה כזה ל"מקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים". התקציב האחרון מהווה שימוש מצטבר חמישי באותו מנגנון. במקביל, נטען כי הממשלה ניצלה את המנגנון הזה באופן לא חוקי גם בתחומים אחרים, באמצעות שינויים ב 4 חוקי יסוד על ידי הוראות שעה בנושאים שונים בשנה וחצי האחרונות.

החוק שקובע כי התקציב לשנים 2017-18 יהיה תקציב דו שנתי אושר בכנסת באוגוסט שעבר, וזאת למרות התנגדות נרחבת מצד מומחים, חברי כנסת, חברי ועדת הכספים ואף שר האוצר עצמו, וזאת לאחר שראש הממשלה הטיל את כובד משקלו בסוגיה. הביקורת סביב קיומו של תקציב דו שנתי נסובה סביב טיעונים מקצועיים מחד וטיעונים מהותיים מאידך. אם לתמצת את הביקורת על רעיון התקציב הדו-שנתי מבחינה מהותית, הטענה היא שאישור תקציב המדינה הוא אחת מהנקודות הבודדות בהן הממשלה נדרשת לאישור ממשי של הכנסת לפעולותיה. הפיכת נקודת ביקורת פרלמנטרית זו לדו-שנתית גוזלת מן הכנסת וחבריה את מעט העצמה הפוליטית הנתונה לה אל מול הממשלה. יצויין כי שיטת הממשל הנהוגה בישראל מותירה מעט כוח (בהשוואה לבית המחוקקים בארה"ב למשל) לנבחרי הציבור.

בעתירה נטען כי קיומו של תקציב דו שנתי מעביר למעשה את הסמכות להכריע על התקציב הבא מהכנסת לממשלה. "המשמעות העיקרית של הוראת השעה היא בכך שהממשלה הנוכחית תהיה רשאית לעצב את תקציב 2018" נכתב בעתירה, "הן במישור סדרי העדיפויות, הן במישור מסגרת החוב, הגירעון וההוצאה הציבורית, על פי רצונה הבלעדי. כאשר תעדכן הממשלה הנוכחית את תקציב 2018 (בסוף שנת 2017) שיקול דעתה לא יהיה מוגבל בשום צורה. לרובם המוחלט של חברי וחברות הכנסת ה-20 לא תהיה זכות להצביע כלל ועיקר על השינויים שיערכו בתקציב 2018".

העתירה מציינת גם את הדיון בעתירה של חברת הכנסת סתיו שפיר, שעוסקת בטענה לפיה הממשלה עורכת שינויים נרחבים ביותר בתקציב במהלך השנה, באמצעות עשרות או מאות החלטות בוועדת הכספים, כך שבפועל אין משמעות לתקציב אותו הכנסת אישרה.

שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, וכן בכירים באוצר שתמכו בתקציב דו-שנתי טענו כי בשנה שבה אין הצבעה על תקציב, ניתן להתפנות לעבודת תכנון התקציב הבא באופן יעיל יותר. כנגד עמדה זו, טענו חברי כנסת ומומחים שמה שהאוצר מכנה "יעילות" הוא פשוט מחיקת הזכויות הדמוקרטיות של הציבור, באמצעות דריסת כוחם של מייצגיו בכנסת, וכן הצביעו על הקשיים הגדולים של תכנון תקציבי שנתיים וחצי קדימה, בייחוד בצד ההכנסות. כאשר תקציב המדינה נמצא גם כך תחת רסן כבד של "כלל ההוצאה" וגם של ה"נומרטור" , התוצאה היא שהתקציב יכול רק לקטון ולא לגדול.

עו"ד אפי מיכאלי, חגי קלעי ונדב דישון המייצגים את המרכז האקדמי למשפט ועסקים התייחסו להחלטת בית המשפט העליון לדון בעתירה בהרכב שופטים מורח ואמרו "החלטת בית המשפט לגבי הרחבת הרכב השופטים שדן בעתירה מעידה כי יש ממש בעתירה ומן הראוי לבחון את מעמדו של התקציב הדו שנתי. ההחלטה על כינונו של תקציב דו שנתי מובילה לפגיעה קשה בהפרדת הרשויות ומחלישה את כוחה של הכנסת כמוסד. זוהי פגיעה משמעותית שעומדת בסתירה לעקרונות היסוד של המדינה ולמעשה מפחיתה באופן ניכר את יכולתה של הכנסת לפקח על תקציב המדינה ועל עיצוב סדר העדיפויות התקציבי החולש על מאות מליארדי שקלים בשנה ויש בו כדי להשפיע באופן ניכר על הציבור."

העתירה נגד התקציב הדו שנתי מצטרפת לשורה של עתירות ומאבקים ציבוריים שהוביל המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בשנים האחרונות. בין העתירות המרכזיות ניתן למנות את העתירה לבג"ץ נגד הפרטת בתי הסוהר שהובילה לביטול המהלך, עתירה נגד מתווה הגז שהובילה לשינויים בו, ופסילת המתכונת של "חוק המסתננים" שקבע כי מסתננים יכלאו במתקן חולות עד לגירושם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!