צוות בכירים במשרד הבריאות, פיקוד העורף וכלל גופי מערכת הבריאות, יושבים יחד בחמ"ל בריאות לאומי תת קרקעי – ומנסים לתת מענה על שאלות שנובעות מתחילת המבצע 'עם כלביא'. החמ"ל מאפשר שיתוף פעולה יוצא דופן בין הגופים במערכת הבריאות באמצעות כלים טכנולוגיים, שמאפשרים ניהול מדויק ומשותף של המצב המורכב בשטח.

מהו ניהול מיטבי של פינוי הנפגעים, תוך מענה מהיר לפצועים קל, ובאופן שיותיר מקום עבור פצועים קשה שעלולים להיות מחולצים מתוך ההריסות רק שעות אחר כך? איך שומרים על חייהם של מטופלים המחוברים למכשירי הנשמה במקרה של נפילת החשמל?

איך שומרים על רצף אספקת הציוד הרפואי החיוני בעת סגירת השמיים? איך מוודאים, לצד כוננות גבוהה לאירוע רב נפגעים – שילדים ימשיכו לקבל חיסונים כבשגרה, אזרחים יוכלו לפנות לרופא משפחה ושחולי סרטן וכליות ימשיכו לקבל טיפול?

"הלקח שלנו מאירועי שבעה באוקטובר, היה החיוניות של תקשורת בין גופים במערכת הבריאות והלקח הזה מיושם כאן", אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ'. "כשצריך לפנות מאושפזים מבתי החולים כדי לפנות מקום, אנחנו מתאמים עם מד"א לאן לקחת אותם. כשראינו שמגיעים לבתי החולים הרבה נפגעי חרדה, הנחינו את מד"א להכווין את הפצועים הקלים לבתי חולים רחוקים יותר, כדי לשמור מיטות לנפגעים הקשה". נציג מגן דוד אדום בחמ"ל, חגי רצאבי, מפעיל מערכת טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית שמאתרת מיקומים שמהם בוצעו קריאות לעזרה, מסווגת אותן לפי דחיפות, ומפנה אליהם אמבולנסים שנמצאים באותו אזור.

הערכת מצב

בישיבת הערכת מצב בחמ"ל, הודיעה ד"ר סיגל ליבררנט, מנהלת מכלול האשפוז של החמ"ל, כי בתי החולים קלטו מאז תחילת המערכה 1,200 פצועים, מתוכם 15 במצב קשה, 78 במצב בינוני והיתר במצב קל. המכלול מבצע מעקב הדוק אחרי הגעתם של פצועים לבתי החולים השונים, על מספרי המיטות הפנויות ועל פעילות רידוד מטופלים, כלומר שחרור של מטופלים שמצבם מאפשר זאת.

הצוותים עובדים על פיתוח של מדד חדש לעומסי בתי החולים, שלוקח בחשבון דרישות למיגון. גורמים ממכלול הגריאטריה של החמ"ל ציינו בישיבה את הצורך להמשיך למצוא פתרונות לאשפוז ממושך של קשישים, לנוכח מגבלת המקום בבתי החולים הגריאטריים, שאליהם פונו קשישים ששוחררו מבתי החולים הכלליים.

מנהלת מכלול כוח אדם של המערכת, ד"ר שושי גולדברג, בודקת שבתי החולים מאוישים כנדרש. כ-600 עובדי רפואה תקועים כרגע בחו"ל, והמשרד פועל מול משרד החוץ לתאם את החזרתם לארץ. גם המכלול הזה הוקם בעקבות 7 באוקטובר כדי לנהל גיבוי של בתי חולים סורוקה וברזילי באנשי צוות ברחבי הארץ. "רצינו שתהיה יכולת לתת מענים מערכתיים ולא רק נקודתיים", אומרת גולדברג. כרגע, נמצאים בבית החולים יוספטל 10 אחיות טיפול נמרץ ותשעה רופאים שהגיעו מבתי חולים אחרים בארץ. "זה בית חולים מרוחק והמרחב האווירי סגור ולא מאפשר הגעה מהירה של צוותים במקרה הצורך, אז החלטנו לתגבר מראש", אומר מנדלוביץ'.

שגרה בחירום

צוות מכלול הבריאות בקהילה עובד מול קופות החולים למצוא פתרונות למתן שירותי בריאות שגרתיים, תוך כדי ההיערכות לחירום. לפי נתוני המשרד, 70% מהמרפאות הקהילתיות של קופות החולים מתפקדים כרגע, ומדווחים כי לכל המטופלים שמרפאות שנסגרו עקב בעיות במיגון יש חלופות תוך 10 קילומטר.

במכלול בריאות הציבור, מנתרים את ההשלכות הבריאותיות של פגיעה באיכות הסביבה מהתקיפות ומוודאים תפקוד של מעבדות בריאות הציבור ושל שירותי טיפות החלב. בנוסף, עוקבים אחרי האזרחים שפונו מבתיהם עקב פגיעות טילים, כדי לוודא שקופות החולים יצרו איתם קשר, ויספקו להם מענה בריאותי. במכלול בריאות הנפש, צוותי מרכזי החוסן נמצאים במרכזי הקליטה של המפונים ומציעים טיפולים למניעת תסמונת פוסט טראומה. במשרד מעודדים שימוש במוקדי הסיוע הטלפוניים של קופות החולים ומרכזי החוסן.