דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מצב המשק / דוח סיכום 2016: להשקיע יותר כסף בצמיחה ושירותים חברתיים

ההשקעה בצמצום פערים נמוכה, אין צורך דחוף להקטין את החוב, ונתוני המשק מראים על איתנות אבל ההאטה ביצוא וחוסר השקעה בצמיחה עלולים ליצור בעיות בעתיד: מצב המשק הישראלי לפי דו"ח בנק ישראל לסיכום 2016 שפורסם היום

נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל דו"ח בנק ישראל לשנת 2016 מנגידת הבנק קרנית פלוג ( (צילום: מארק ניימן\לע"מ)
נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל דו"ח בנק ישראל לשנת 2016 מנגידת הבנק קרנית פלוג ( (צילום: מארק ניימן\לע"מ)
יונתן קירשנבאום

האתגר הכלכלי המרכזי העומד היום בפני ממשלת ישראל הוא הרחבת ההשקעה התקציבית בצמיחה במשק, כך על פי דו"ח סיכום 2016 שפרסם אתמול(רביעי) בנק ישראל. מהניתוח בדו"ח עולה כי אין צורך דחוף להקטין את החוב של מדינת ישראל, ומנגד, עולה כי הממשלה ממעטת להתערב בהפחתת אי השוויון יחסית למקובל ב-OECD, וכן כי השקעתה בתשתיות, שירותים חברתיים וחינוך נמוכה יחסית. לדברי הבנק, האפקטיביות של הכלים המוניטריים לעידוד צמיחה נשחקת, ויש צורך בהרחבה של ההשקעה הציבורית בכדי לשמור על צמיחה ארוכת טווח.

עם זאת, הבנק מעריך כי על אף הצורך בכך, ממשלות ישראל אינן צפויות להגדיל משמעותית את ההוצאה הציבורית. זאת העקבות רצונם לאפשר לשוק הפרטי ליזום ולממן את הפעילות במשק הישראלי. באופן זה "הממשלה מתקשה לתעדף את הפרויקטים בהתאם לתועלת הציבורית שאפשר להפיק מהם" כך נכתב בדו"ח.

לטענת הדו"ח, על מדינת ישראל לנצל את התנאים הכלכליים הטובים בהם נמצא המשק הישראלי, ולהגדיל את ההוצאה הציבורית לצורך בניית יכולתה של ישראל לשמור על מגמת צמיחה לאורך זמן. בדו"ח נכתב כי "לנוכח מצבו המחזורי האיתן של המשק בעת הזאת … רצוי היה לתכנן תמהיל הוצאה שיכלול הגדלה משמעותית יותר של ההשקעה במנועי צמיחה".

המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה אשר מעמידה את הריבית על 0.1% איננה יכולה להיות ערובה בלעדית לצמיחה ארוכת טווח במשק הישראלי לטענת עורכי הדו"ח. על אף העובדה כי מדיניות מוניטרית מרחיבה מקלה על המשק לצמוח, ויש לזקוף לזכותה את הצמיחה והעליה בשכר, היא איננה יכולה להבטיח צמיחה גבוהה ויציבה לאורך זמן. הבנק טוען כי יש ביכולתה של ממשלת ישראל לנצל את התנאים החיוביים שנוצרו כדי להגדיל את ההשקעה הציבורית לצורך "הגדלת ההשקעה במנועי הצמיחה … שמושתתות על גידול בפריון ותורמות לצמצום באי-השוויון".

מתוך דוח בנק ישראל
מתוך דוח בנק ישראל

הדו"ח התייחס באופן נקודתי להוצאה הציבורית על תשתיות בישראל וקובע כי "תקציב ההשקעה בתשתיות נמוך יחסית לתקציב במדינות המפותחות, ומדי פעם הוא סופג קיצוצים שמקשים על תכנון רב-שנתי". כמו כן, טוען הדו"ח כי "ההוצאה על חינוך לתלמיד בישראל נמוכה משמעותית מההוצאה המקבילה במדינות OECD" והיא איננה צפויה לגדול משמעותית. זאת בניגוד למצב מתחילת המאה, בה היו מידות ההוצאה שוות".

עם זאת, השקעה כזו עשויה לייצר בסיסים לצמיחה ארוכת טווח. כך, לטענת הבנק, השקעה ציבורית גבוהה יותר בחינוך, בתשתיות ובשירותי רווחה תאפשר לישראלים רבים יותר להגדיל את הוצאותיהם, ובכך להוות מנוע לצמיחה. זאת לעומת הצמיחה הנוכחית המבוססת בחלקה הגדול על ירידה במוצרי יבוא- מצב כי אין להבטיח את המשך קיומו לאורך זמן.

מתוך דוח בנק ישראל
מתוך דוח בנק ישראל

עפ"י הדו"ח, בשנת 2016 גדלה ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר, אך זו עדיין נמצאת בנקודה נמוכה מדי, כשהגירעון נותר נמוך למדי (2.1%), הרבה מתחת לתקרה אותה הציבה הממשלה לשנת 2016 (2.6%).  הקטינה בגירעון התרחשה בעקבות עלייה בלתי מתוכננת בהכנסה הממשלתית ממסים, כתוצאה מצריכה אזרחית מוגברת.

מהדו"ח עולה כי גם לאחר הקצאת התקציבים קיים תת ביצוע, זאת אומרת שחלק מהכסף שהוחלט שישמש להוצאה ציבורית לא יוצא בפועל, ונשאר אצל המשרדים להם הוא הוקצה. כך, רבים מיעדי ההוצאה נמצאים בפועל בתת תקצוב. על כך נכתב בדו"ח כי "בטווח הקצר הקושי לממש תכניות ביעילות מחליש כלי מדיניות אנטי-מחזורי חשוב, ובטווח הארוך הוא פוגע בפוטנציאל הצמיחה של המשק". תת הביצוע בתקציב מקטין באופן ראלי את ההוצאה הציבורית, דבר אשר פוגע בשירותים הציבוריים ומונע צמיחה.

"יחס חוב תוצר איננה דורשת צמצום דרסטי"

עוד עולה מהדו"ח כי יחס החוב-תוצר של ישראל ירד בשנה האחרונה ב-1.9%, ועומד היום על 62.2% מהתוצר. זאת בשונה מהמגמה במרבית מדינות ה-OECD, בהם לאחר שנים של עליה בחוב הציבורי עומד היום יחס החוב-תוצר בהם על אחוז עקבי. בנוסף, מדינת ישראל ניהלה גירעון נמוך במיוחד השנה, אשר לא הגיע לתקרה החוקית.

הבנק מסביר את ירידה זו בחוב כשילוב בין מדיניות עקבית של קיצוץ והכנסות הגבוהות מצריכת מוצרי "בני קיימא"- מוצרים שעמידותם גבוהה, והם בדרך כלל מיובאים (לדוגמה רכבים). הייסוף בשקל מוביל לירידה במחיר הייבוא, ועודד בשנה האחרונה את הציבור הישראלי לרכוש מוצרים מיובאים כאלו. רכישות אלו התבטאו בהכנסה גבוהה של המדינה ממסים השנה, והובילו להחלטה שלא להגדיל את הגירעון עד לתקרתו.

על פי הבנק, רמת החוב הנוכחית איננה דורשת צמצום נוסף בגרעון השנתי. רמת החוב הישראלית נמוכה בהרבה מהחוב במדינות הדומות לה באירופה, ומאפשרת לה דווקא להגדיל את ההוצאה ע"י הגדלה זהירה של החוב, או לכל הפחות מיתון קצב הקיצוץ בו. "רמת יחס החוב תוצר בישראלי אינה כזו הדורשת צמצום חוב דרסטי" נכתב בדו"ח.

הבנק התייחס גם ל"כללים הפיסקליים"- יעד הגירעון וכלל ההוצאה, אשר מגבילים באופן חוקי את כמות ההוצאה והגירעון של מדינת ישראל. לטענת הבנק יש להרחיב את יכולתה של המדינה לבצע הוצאות. "חשוב לבנות את התוואי הפיסקלי (מסגרת ההוצאה – י.ק) כך שיתאפשר לגירעון לגדול בתקופות של האטה כלכלית או כאשר יש לממשלה הוצאות חריגות", כך נכתב בדו"ח.

צמיחה מבוססת ייבוא אינה יציבה

כאמור, המנוע לצמיחה של 4% בתוצר השנה היה הצריכה הפרטית, ובעיקר צריכה של מוצרים מיובאים. צריכת מוצרים מיובאים אמנם לא מניעה את המשק הישראלי בפני עצמו, היות והרווח על המכירות הולך לחברות שאינן ישראליות, אך קיימות סביבן תעשיות ישראליות שונות אשר מרוויחות ממצב זה, כגון חברות היבוא, השילוח והשיווק. צמיחה זו תרמה השנה לגידול בביקוש לעובדים, ובעקבות כך לעליה באחוזי התעסוקה. בנוסף, הדבר גרר עליה בשכר העובדים, היות והביקוש לעבודה גדל.

במקביל למגמה זו, צמח הייצוא הישראלי בקצב אטי לעומת שנים קודמות. "החולשה המרכזית בצמיחת המשק נעוצה ביצוא, שכן בארבע השנים האחרונות הוא צומח בקצב נמוך בהרבה מהקצב בעבר", נכתב בדו"ח. זאת בעקבות ירידה בביקוש העולמי בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, וייסוף מתמשך בערך השקל, אשר מקטין את הרווחים מייצוא.

מהדו"ח עולה כי הייצוא סובל ממגמת ייסוף השקל. בעיקר סבל מכך היצוא התעשייתי, אשר התכווץ משמעותית מאז שנת 2014. מגזר זה הוא מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי, ומגמת הצמצום בו בשנים האחרונות איננה מבטיחה צמיחה ארוכת טווח.

לטענת הבנק, מצב זה של המרצת המשק ע"י מחירי יבוא נמוכים איננה מובטחת, ויש להשקיע בתשתיות אשר יבטיחו צמיחה ארוכת טווח. כך, יש להמשיך את מדיניות רכישת המט"ח כאופן למנוע ייסוף נוסף של השקל, ולהמריץ את המגזר היצרני בישראל.

אי שוויון גבוה

ישראל ממשיכה להחזיק במקום גבוה ברמת אי השוויון והעוני בהשוואה למדינות שונות בעולם, כך עולה מהדו"ח. על אף ירידה הדרגתית ברמות אי השוויון, ישראל ממשיכה להיות אחת המדינות המובילות במדד זה בקרב מדינות ה-OECD.

מהדו"ח עולה כי רמות העוני בישראל נמצאות בירידה הדרגתית, לאחר זינוק בשנת 2002, בעקבות תכנית הקיצוצים בהוצאה הציבורית. רמות העוני בישראל נמצאות אמנם במגמת ירידה בעקבות כניסה של אזרחים נוספים לשוק העבודה, אך אחוז העניים מתוך האוכלוסייה עומד היום על 21.7%, הרבה מעל רמת העוני לפני הקיצוץ בהוצאה בתחילת שנות האלפיים.

מתוך דוח בנק ישראל
מתוך דוח בנק ישראל

עוד עולה מהדו"ח כי מדינת ישראל איננה משקיעה מספיק במאבק בעוני ואי השוויון, ונמצאת הרבה מתחת לממוצע תרומת הממשלה לצמצום העוני ב-OECD. "ההפחתה בקצבאות ובשיעורי המס הקטינה את תרומתה הישירה של הממשלה לצמצום העוני ואי-השוויון" נטען בדו"ח. מכך עולה כי מדיניות הקיצוץ בהוצאה הציבורית תורמת לעלייה בהיקף העוני בישראל.

בנוסף, עולה כי מידת אי השוויון המבוסס על מדד הכנסה ברוטו השתפר לעומת שאר העולם, אך מידת אי השוויון בהכנסה הפנויה (הכנסה נטו, אחרי מיסוי וביטוח לאומי), דווקא לא השתפר. נתונים אלו משקפים את מידת ההתערבות הנמוכה של מדינת ישראל לפתרון בעיית אי השוויון בישראל.

מהנתונים ניתן להבין כי ההכנסה הממוצעת עלתה בשנים האחרונות, כנראה כתוצאה כניסה של אזרחים נוספים לשוק העבודה בעקבות קיצוץ בתמיכת המדינה בהם. עם זאת, ניתן להבין כי מערכת המיסוי של מדינת ישראל מקשה על השכבות העניות, ותורמת להשארת מידות גבוהות של אי שוויון.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!