'מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית' במשרד העבודה והרווחה פנה במכתב לכ-250 הרשויות המקומיות, בדרישה שיעמדו באחריותן ובחובתן, על פי פקודת העיריות והרשויות המקומיות להבטחת בטיחות פעולות הבנייה, לצד פעילות האכיפה המבוצעת על ידי המינהל.

"שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות הוא כלי הכרחי לשמירה על חיי אדם ואני קורא לכל הרשויות להתגייס לנושא, להפעיל את סמכויותיהם בתחום הבטיחות ולחבור אלינו במאמצינו ליצירת הרתעה משמעותית בקרב היזמים", אמר שר העבודה ורווחה ח"כ חיים כץ (הליכוד).

אתר בנייה (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).

המנהל מסתמך במכתבו על סעיף 236 לפקודת העיריות והרשויות המקומיות, הקובע כי "בעניין בניינים תעשה העיריה פעולות אלה: … תקבע אמצעי זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם… תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי מעליות, מנופים ומסוקים בבניינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם…". לפיכך דורש המינהל מהרשויות שיקבעו שורת תנאי בטיחות, שיעוגנו בהיתרי הבנייה, ובהמשך שיפקחו על קיומם באמצעות יחידות הפיקוח על הבנייה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המינהל צירף למכתבו את רשימת אתרי הבנייה המוכרים לו ואת רשימת העגורנים הפועלים בשטחי הרשויות,ובהם נדרשות פעולות פיקוח מצדן. המינהל דרש מן הרשויות לדווח ללא דיחוי על כל אתר בנייה או עגורן בשטחן, שאינו מופיע ברשימות, על מנת שיוכל לפעול לאכיפה, בנוסף לפעולות אותן צריכה לנקוט הרשות המקומית למול ההפרות.

דרישות הבטיחות שדורש מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה שיעוגנו בהיתרי הבנייה של הרשויות המקומיות (גרפיקה: דבר ראשון).

הדס תגרי יוזמת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין' ברכה על המכתב: "עד כה, מרבית הרשויות המקומיות התנערו מאחריותן זו, למרות החובה המפורשת המוטלת עליהן בפקודת העיריות. את תוצאות התנערות זאת רואים בהפקרות בשטח, כאשר אתרי בנייה רבים ברשויות לא מקיימים את נהלי הבטיחות הבסיסיים שהרשות המקומית יכולה וצריכה לפקח על יישומן, ובתוך כך מסכנים גם את הציבור הרחב וגם את העובדים באתרים, בתוצאות קטלניות: אתרים שלא דווחו למנהל הבטיחות, ללא גידור ושילוט, ללא רשיונות בתוקף למנופים, בקרבה מסוכנת לקווי חשמל, זאת תוך סיכון לציבור ולעובדים, ואת התוצאות ראינו בתקופה האחרונה. אנחנו קוראים לתושבי הערים לדווח על אתרים מסוכנים לרשות המקומית ולדרוש ממנה לפעול למען ביטחון הציבור וגם בטיחות העובדים" מסרה תגרי.

תאונות הבניה הרבות, אשר בחלקן נפגעו או כמעט ונפגעו גם עוברי אורח ששהו בקרבת אתרי הבניה, ובייחוד לאחר קריסת שני מנופים במרכזי הערים בת ים ורמת גן, מעוררים באזרחים רבים חששות אותן כבר היום הם מפנים אל הרשויות המקומיות. מועצה אזורית גני תקווה היתה הראשונה לקחת את האחריות לידיים, והודיעה בשבוע שעבר לתושביה כי בכוונתה להתחיל ולערוך בדיקות באמצעות מהנדס בטיחות באתרי הבניה שבתחומה.

"אני לא יודע אם העיריות היו יכולות למנוע את האירועים הנקודתיים", אמר ל'דבר ראשון' רועי ויינשטיין, דובר ארגון המנופאים, ביחס לקריסת המנופים בבת ים ורמת גן, "אבל אני יכול להגיד שאם הן היו עושות את העבודה שלהן כפי שנדרש מהן על פי חוק, ומגנות על שולום הציבור – כוח ההרתעה שלהן היה כל כך גדול שהסיכוי לטעויות כאלה בתשתית ובמנופים היה הרבה יותר קטן. בדיוק כמו שאתה לא לוקח את הסיכון וחונה בכחול לבן כי אתה יודע שתקבל קנס".

כנס המנופאים בהסתדרות 23/2 (צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות).

"השנה בגלל העלאת המודעות שיצרנו יחד עם עוד הרבה גופים אחרים, נוצרה איזו פאניקה, מבורכת אולי, כי הוכח מעבר לכל ספק שגם חיי הפועלים וגם שלום הציבור הם כאין וכאפס לעומת הרווח של הקבלנים והמדינה, וטוב שזה השתנה עכשיו", אומר ויינשטיין. כייוון שאי אפשר לוותר על קיומם של מנופים במרחב העירוני, מציע ויינשטיין את המודל המקובל במקומות שונים באירופה להתמודדות עם הבעיה: "הם לוקחים איזורים שבהם הבטיחות יותר נדרשת, כמו בסביבת גני ילדים, בתי ספר ובמרכז העיר, ושם הם מחוקקים חוקים כמו שאסור להתקין מנוף בן למעלה מעשר שנים. אז את המנופים היותר ישנים הם מוציאים יותר לפריפריות ולאזורים שהם פחות מאוכלסים. זה אף פעם לא מאה אחוז, אבל יש דרכים מאוד פשוטות להקטין את הנזק".

ויינשטיין מברך את מינהל הבטיחות על הצעדים הפרואקטיביים שהוא נוקט להגברת הבטיחות דוגמת מכתב זה. לדבריו, בעקבות קריסת המנוף ברמת גן, יצאה הודעה רישמית לבדיקת כלל המנופים מסוג זה שנפל, "אני ממש מקווה ששאר משרדי הממשלה יעקבו אחרי היוזמות הכל כך משמעותיות לשמירה על חיי כל כך הרבה אנשים".