
משפחות רבות עומדות במדרכה בפיג'מות, חלונות בתיהן מנופצים, בזירת פגיעת הטיל האיראני הבוקר (חמישי). צוותי אגף הרווחה של העירייה מסתובבים בשכונה ברגל ומעדכנים כי יש ללכת לבית ספר גורדון, שם יקבלו עזרה.
"ירדנו למקלט בזמן האזעקה, זה מה שהציל אותנו", מספררת ל'דבר' תושבת העיר חגית זילברשטיין. "כל החלונות התנפצו. רוצים להתקלח, לא יכולים. היה הדף רציני במקלט. הייתי קרובה לדלת, אוויר עף עליי, הרגשתי את הרטט של ההדף והתחלתי לבכות. כולם נכנסו לפאניקה. שמענו את מד"א אז יצאנו, עלינו הביתה, ראינו קודם כול שיש בניין. ראינו שהכול שבור".
"הגענו ראשונים לזירה, היה פה כאוס מטורף", מספרת תהילה עומסי ממג"ב. "עשן, אש בכל מקום, אנשים מתרוצצים וצועקים ולא מבינים לאן ללכת, המשפחה שלהם תקועה. היינו צריכים להיכנס ולחלץ אותם מהבתים שלהם, לעזור להם, לתת סיוע רפואי, עזרה ראשונה למי שצריך, ועזרה נפשית כמובן.
"לאחר מכן התבקשנו לסגור את הזירה, לראות שסקרנים מיותרים לא נכנסים לשם. אף אזרח שלא צריך להיות פה לא נמצא פה, כדי שהוא לא ייפגע כמובן. נכנסנו לתוך הבניינים, ישר בלי לחשוב פעמיים, מיגון מלא, נכנסים לבניינים, מוציאים אזרחים, קודם כול שהם יהיו בטוחים כמה שיותר. הם היו מבוהלים, מפוחדים, בהתקף חרדה, לא מבינים מה קורה איתם. כשכוחות החילוץ הגיעו נתנו להם לעשות את התפקיד שלהם.
"ברגע שאתה נמצא על מדים במיגון מלא אתה לא חושב על כלום, אתה רק חושב על האזרחים, על להיכנס ולעזור ולחלץ כמה שיותר, אתה לא מעניין כרגע באירוע. אחר כך אנחנו שותים מים. קפצנו לפה לפחות 40 שוטרים והתחלנו לעבוד".
במרכז המפונים סמוך לזירה חיכו תושבי השכונה להסעות לבתי מלון בירושלים, וניסו תוך כדי למלא תביעות מס רכוש בטלפונים. ד"ר ויאצ'יסלב פולנסקי והאח חמאד מורד, שניהם מקופ"ח כללית, באו לתת מענה ראשוני לשוהים במרכז. השניים חובשים חבלות קלות ורושמים מרשמים לתרופות הרגעה ולתרופות הקבועות שחסרות למפונים.
"צריך לעבור בבית להביא קצת בגדים, תיקים, קצת תרופות", אומרת חנה שטיינמן. "שומעים משכנים שהבית הרוס לחלוטין, אבל אנחנו לא יודעים, לא יכולים להתקדם מול מס רכוש כי לא יודעים מה הנזק. אומרים שילינו אותנו בירושלים, אבל אנחנו חוששים לעלות עכשיו על ההסעה ולפספס אם הכוחות שיאפשרו סיור קצר בבתים להעריך את המצב".
לבית החולים וולפסון בחולון פונו כמה עשרות פצועים מהזירות השונות. תומר אבוחצירא מאזור המרכז בדרכו להשתחרר מבית החולים: "לא שמעתי התרעה מקדימה והתעוררתי מהאזעקה. קמתי וההדף הפיל אותי אחורה. כואבות לי השיניים ויש לי חבלות בראש וביד משברי זכוכית. יש לי עדיין סחרחורת וכאב ראש. דבר ראשון אמרתי שאני חייב להגיע לבית החולים, קפצתי לרכב ובאתי. אין לי מושג מה מצב הבית, עכשיו השתחררתי אז אלך לראות".


