שבוע בתוך המערכה נגד איראן, ולא ברור אם 2 מיליון עובדים שאינם מוגדרים חיוניים ונעדרו מעבודתם בגלל הנחיות פיקוד העורף, יקבלו שכר ובאיזה מנגנון. על אף שישראל למודת מלחמות, עדיין לא נקבע מנגנון קבוע, ברור וידוע מראש לפיצוי עובדים ומעסיקים בגין עצירת העבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, או הפגיעה ביכולת להגיע לעבודה על רקע השבתת הלימודים כתוצאה ממלחמה.

ההקלות בהנחיות אתמול, במסגרתם מתאפשרת הגעה למקומות העבודה שבהם יש אמצעי מיגון תקניים, רק מסבכות את המצב: מערכת החינוך לא שבה לפעול והורים רבים נאלצים להישאר בבית, לצד עובדים במקומות עבודה שאינם ממוגנים.

על פניו המצב החוקי כרגע הוא כזה שמעסיקים אינם חייבים לשלם לעובד שנעדר, ובמקרים מסוימים יכולים להתנות את התשלום בניצול ימי חופשה. בעבר, שימשו שני מודלים עיקריים על מנת לתת מענה לסוגיית שכר העובדים בגין אובדן ימי עבודה בשעת חירום – מודל החופשה ללא תשלום (חל"ת) ומודל צוק איתן.

חופשה ללא תשלום

המודל הראשון פותח בישראל בתקופת הקורונה, אך שימש גם בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל בין ה-7 באוקטובר ל-31 בדצמבר 2023, כשכל הארץ נכללה בהנחיות החירום המחמירות של פיקוד העורף. על פי מודל זה, המעסיק למעשה מוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום והמדינה מאפשרת לעובדים אלו, באמצעות תיקון לחוק הביטוח הלאומי, לקבל דמי אבטלה (בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות). במלחמת חרבות ברזל, נעשו הקלות בתנאים לזכאות בדמי אבטלה, כך שנמצאו זכאים מי שהוצאו לחל"ת של 14 ימים ויותר (במקום 30, כמו בתקופת הקורונה). כמו כן, הוגדר מנגנון 'חלף אבטלה' עבור עובדים מבוגרים בני 67 ומעלה, שאינם זכאים לדמי אבטלה.

עם זאת, יש לציין כי מודל זה מפצה רק בגין 75% מהשכר, ועשוי להותיר עובדים מסוימים ללא מענה סוציאלי – מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים, וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם. מודל זה גם קוטע את יחסי העבודה בין המעסיק לעובד. במידה שהעובד איננו מסכים לצאת לחל"ת, הוא נחשב כמפוטר הזכאי בדמי פיטורין. דבר העשוי להשית עלויות נוספות על המעסיקים.

פיצוי מעסיקים וחובת תשלום לעובדים

המודל השני, שבו נעשה שימוש במרבית המבצעים הצבאיים ובתקופות של התחממות ביטחונית מאז מבצע צוק איתן בשנת 2014, הוא מודל פיצוי המעסיקים בגין שכר העובדים שנעדרו מעבודתם בגלל הנחיות פיקוד העורף, או סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם באמצעות קרן מס רכוש. במקרים אלה, הוסדר הפיצוי למעסיקים בחוק וחובת תשלום השכר לעובדים הוסדר באמצעות הסכמים קיבוציים בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים, שהורחבו לכלל המשק באמצעות צווי הרחבה.

בניגוד לדמי אבטלה, מנגנון זה מספק תשלום שכר מלא לעובדים, אולם חסרונו הוא שעל פי רוב מוסדר, התשלום מגיע באיחור של מספר חודשים. הבעיה המשמעותית יותר במודל, היא שעד היום נעשה בו שימוש כמעט אך ורק במלחמות ומבצעים בהם הושבתה העבודה באזורים מסוימים של הארץ, כאשר עלויות השכר הכוללות היו נמוכות יותר. בשלב זה, טרם התבררו העלויות הכוללות של של השכר שאמורים היו לקבל העובדים שנעדרו מעבודתם, שעשויות להגיע אף ל-5-6 מיליארד שקלים ויותר.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, הבהיר לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים כי הוא דורש קביעת מתווה פיצויים למלחמה הנוכחית – שלא יפגע בשכרם של העובדים שנעדרו.

בשיחת שאלות ותשובות שקיימה השבוע הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר, הבהירה כי בשלב זה אין באפשרותה להבטיח כי עובדים שנעדרו מעבודתם יהיו זכאים לשכר כלל, אך הביאה אופטימיות והעריכה בזהירות כי גם הפעם, כמו במבצעים קודמים, יוסדר התשלום לעובדים והפיצוי מצד המדינה למעסיקים באמצעות מודל צוק איתן. עם זאת, בשלב זה נראה שיש עדיין חוסר ודאות שאכן כך יהיה, ולא נראה שהממשלה החליטה עדיין כיצד ראוי לפעול. בטור שכתב לאחרונה באתר זה סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג, קרא למדינה לפעול להקמת מנגנון קבוע, מהיר ושקוף, אשר יבטיח פיצוי הולם לעובדים שאינם יכולים להגיע לעבודתם עקב מצב חירום. "מודל כזה יחזק את האמון בין עובדים, מעסיקים והמדינה, וישמש עמוד תווך חיוני לחוסן הלאומי בזמני אי ודאות", כתב בלומנברג, "ודאות לעובדים היא לא רק שאלה כלכלית, אלא דרישה בסיסית לחברה יציבה ומתפקדת".