יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, חתמו אמש (חמישי) על הסכם לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות בשבוע. זוהי הפעם הראשונה ששבוע העבודה בישראל מקוצר זה 22 שנים.

"זהו צעד ראשון לקיצור שבוע העבודה בישראל" אמר ניסנקורן במעמד החתימה, "מדובר במהלך חשוב שתורם לציבור העובדים בארץ ומקדם את האיזון הראוי בין עבודה לפנאי, תוך יצירת השפעה חיובית על פריון העבודה במשק. אני רוצה להודות ליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, על שיתוף הפעולה, ועל מציאת פתרון משותף לשיפור הפריון מבלי להטיל את הנטל על העובדים".

מעמד חתימת ההסכם לקיצור שבוע העבודה. (צילום: אסף שילה / ישראל סאן)

"המגזר העסקי נכון היום יותר מתמיד להתאים את שוק העבודה בישראל לעידן העבודה החדש ולאפשר חלוקה נכונה וגמישה יותר בין פנאי ועבודה למועסקים במשק" אמר יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, "במסגרת ההסכם הסכמנו על הפחתת שעות העבודה ועל הגמשת היכולת להפעיל את העסק, לטובת העסקים והמועסקים גם יחד. במקביל,המגזר העסקי והממשלה מנהלים במשותף מדיניות שמטרתה העלאת הפריון והצמיחה, ובעקבות כך העלאת השכר ורמת החיים לכל תושבי ישראל. כבר בתקציב האחרון, תוקצבו מאות מיליוני שקלים לפעולות לשיפור הפריון במשק הישראלי. אני בטוח שרק מדיניות כזו תבטיח פעילות עסקית חזקה ותייצר עתיד כלכלי וחברתי טוב יותר לאזרחי ישראל".

השניים הודו לשר הכלכלה והתעשייה אלי כהן המקדם את נושא קיצור שבוע העבודה בכנסת ובממשלה, וליווה את גיבוש וחתימת ההסכם, וכן את שר האוצר משה כחלון ושר העבודה והרווחה חיים כץ שתמכו במהלך.

כיום עומד שבוע העבודה בישראל, למשרה מלאה, על 43 שעות עבודה, שיעור גבוה מזה הנהוג ברוב מדינות ה-OECD. על פי ההסכם שנחתם היום, היקף שבוע העבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, ללא הפחתה בשכר. היום המקוצר ייקבע על ידי המעסיקים השונים, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.

המהלך ישפיע גם על מקבלי שכר שעתי, ושכר השעה יחושב אף הוא על בסיס של 182 שעות בחודש במקום 186 כפי שנהוג כיום. קיצור שבוע העבודה צפוי להיכנס לתוקף כבר החל מחודש יולי השנה, אלא אם כן הצדדים יסכמו על הסדר חלופי להנהגת סופי שבוע ארוכים, כלומר הארכת מנוחת סוף השבוע כך שתכלול גם את יום ראשון, במועדים שיסוכמו מראש על פי המתווה אשר הציע שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. ככל שיושגו הסכמות אלו עד יולי, הצדדים התחייבו לחתום על תיקון להסכם המעגן את ההסדר החלופי.

ההסכם שנחתם כולל שינויים גם בהסדרי עבודת הלילה ובשעות הנוספות. כך למשל, תותר עבודת לילה בהיקף מצטבר של 7 ימים בתוך תקופה של שבועיים. מכסת השעות הנוספות השבועיות המותרת בשבוע עבודה רגיל תהיה 16 שעות, ואילו בשבוע שבו מבוצעת עבודת לילה, המכסה המרבית תעודכן ביחס למשמרות הבוקר.

השר כהן התייחס אף הוא להסכם ואמר: "קיצור שבוע העבודה ישנה את מאפייני העבודה של העובד הישראלי וטומן בחובו תועלות רבות, ביניהן: צמצום שחיקת העובד, הגברת האיזון בין חיי המשפחה לחיי העבודה, ושיפור איכות החיים של הפרט. המהלך בא על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד שעובד העובד הישראלי ביחס לעמיתיו בעולם, כ-43 שעות שבועיות, לעומת מדינות ה-OECD  בהן מספר השעות הממוצע עומד על 40 שעות שבועיות ואף פחות מכך".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, בירך אף הוא על ההסכם, ואמר כי "יש להמשיך עם המגמה של קיצור ימי העבודה בישראל".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שיזם אף הוא הצעת החוק לקיצור שבוע העבודה, בירך על חתימת ההסכם, ואמר כי "זהו צעד בכיוון הנכון עבור החברה ועבור הכלכלה. הצעת החוק שלי לקיצור שבוע העבודה אושרה בקריאה טרומית בקיץ האחרון, וכל התקדמות בנושא היא חשובה ומבורכת. בניגוד למה שחושבים, הנתונים בעולם המערבי מוכיחים כי ככל ששבוע העבודה מתקצר – הפריון עולה, העובדים מאושרים יותר, ורמת השירות טובה יותר".