מאז המתקפה באיראן חלה החמרה במדיניות ההגבלות והאכיפה נגד תושבי מזרח ירושלים, כך מדווחות עמותות 'עיר עמים' ו'במקום – תכנון וזכויות אדם'. מדיווחי המשטרה עולה כי 2 תושבי מזרח ירושלים נפצעו באורח קשה מירי שוטרים, 4 תושבים נעצרו עקב אירוע אלימות נגד המשטרה ועוד 5 נעצרו בגין פרסום דברי הסתה ותמיכה באיראן.

עודאי פאדי אבו ג'ומעה, בן 21, ובן דודו איאס רא'אד אבו מפרח בן 12 נורו ע"י המשטרה ביום שלישי האחרון, 17 ביוני, בשכונת א-טור בירושלים. לדברי המשטרה השוטרים ירו במענה להתפרעות וסיכון חייהם, לאחר שהשניים ירו לעברם זיקוקים וזרקו בקבוק תבערה.

"יש תיעוד של הירי בשכונת א-טור", אומר אביב טטרסקי מעמותת 'עיר עמים'. לדבריו, בתיעוד רואים כי הנערים "לא עושים שום דבר, שהרחוב שקט, וצלף של מג"ב שוכב בנחת על גג של בניין ופשוט יורה בהם. יש את העדות של קרובי המשפחה שלהם, שהם יצאו לקנות פיצה, עמדו מחוץ לבית ואכלו את הפיצה".

למחרת, 18 ביוני, נעצרו 4 נערים בגילאי 17-13 לאחר שיידו אבנים וזרקו בקבוק תבערה לעבר ניידת משטרה בג'בל מוכבר. כמו כן, על-פי המשטרה, מאז תחילת המתקפה באיראן, ביום שישי, 13 ביוני, לפנות בוקר, נעצרו 5 תושבים ממזרח ירושלים בגין פרסום דברי הסתה ותמיכה באיראן.

מצד העמותות נמסר כי כוחות משטרה ומג"ב ביצעו פשיטות ליליות בשכונות ג'בל מוכבר, עיסאוויה, א-טור, ואדי אל-ג'וז וכפר עקב. במהלך הפשיטות נעשה שימוש ברימוני הלם וגז מדמיע לעבר בתים. לדבריהם, משפחה בעיסאוויה נפגעה משאיפת גז, ובכפר עקב רימון הלם הצית שריפה במרפסת דירה.

"זה דבר שעכשיו קורה כנראה כל לילה. ישנן עדויות על שוטרים וחיילים, שפורצים לבתים, ומרביצים לגברים צעירים, שלא התגרו" אומר טטרסקי. "השטח לא בוער. אין התפרעויות במזרח ירושלים. אם יש תקריות אלו שני צערים שזורקים אבנים". על תגובת המשטרה לאירועים הוא מגיב בביקורת: "זו תגובה אגרסיבית ואלימה".

מדיניות מניעת ההתקהלויות מיושמת גם באגן הקדוש. אך בעוד שהכניסה לכנסיית הקבר הוגבלה ובכותל המערבי מתאפשרת התקהלות עד 50 איש, נאסרה על מתפללים מוסלמים הכניסה להר-הבית. לדברי טטרסקי בעוד שחנויות בעיר העתיקה סגורות והשוק שובת בגלל חוסר מיגון, לטענת המשטרה, בתי הקפה והחנויות בשוק מחנה יהודה פתוחים ופעילים.

בא-טור נחסמו שתי היציאות הראשיות מהשכונה. אלפי תושבים נדרשים לעשות עיקוף ארוך על מנת לצאת מהשכונה וגם רכבי חירום ושירותים מתקשים להיכנס אליה. בעקבות זאת, האגודה לזכויות האזרח ועיר עמים פנו למפקד מחוז ירושלים בדרישה לפתוח את החסימות שהציבה המשטרה בכניסה לשכונה, המונעות גישה אליה וממנה.

הארגונים מוסיפים כי בדומה לסתיו 2023 נערכות פשיטות יזומות של המשטרה בקלנדיה ובכפר עקב. פעולות האכיפה כוללות בדיקה פיזית של צעירים ובדיקת טלפונים ניידים.

לדבריהם המחסומים דרכם נכנסים לירושלים נסגרים לסירוגין, דבר המקשה על הכניסה לירושלים, אך גם על תנועת תושבי מזרח ירושלים הנזקקים למעבר במחסומים בשגרת יומם. "זה בא על חשבון, היכולת של ילדים להגיע לבית הספר, יכולת האנשים להגיע לבתי חולים, לעבודה, לקניות, לתפילה" מסביר טטרסקי. "בעצם המרכז העירוני שלהם נמצא מעבר למחסום". לדבריו, זהו צעד אוטומטי שמאחוריו עומד הרצון לחלק את מזרח ירושלים למובלעות.

טטרסקי סבור כי יש קו משותף בכל פעילות המשטרה במזרח ירושלים: "בשורה התחתונה, זו התנהגות מאוד כוחנית, מאוד אגרסיבית של המשטרה. יש מצב חירום, אז באופן אוטומטי צריך להיכנס לפלסטינים. מצב החרום הזה בכלל לא קשור לפלסטינים או למזרח ירושלים. יש גם ניצול של הזדמנות – לאף אחד לא אכפת כי כולם מסתכלים על איראן".

בנוסף יש להזכיר כי בשכונות רבות במזרח העיר לא קיימים מקלטים ציבוריים או מרחבים מוגנים, והתושבים נותרים ללא הגנה בסיסית מול איום ממשי.

"המציאות שנכפתה על עשרות אלפי תושבי מזרח ירושלים בימים האחרונים פוגעת בזכויות יסוד של תושבים אזרחיים", נמסר מהארגונים עיר עמים ו'במקום'. "ההחרפה בהגבלות, הפשיטות, המעצרים והסגירות הדתיות נעשות תחת מסווה ביטחוני – אך בפועל מדובר בכלים פוליטיים שנועדו לדכא נוכחות פלסטינית במרחב הציבורי ולחנוק כל אפשרות לביטוי. הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים נתפס ומתופעל כחשוד קולקטיבי, כאיום שיש להכיל או לדכא – ולא כאוכלוסייה אזרחית לגיטימית, שהיא חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני של ירושלים". הארגונים קוראים לממשלת ישראל להפסיק לאלתר את מדיניות הענישה הקולקטיבית, ולספק לתושבים מענה אזרחי ומיגוני.