"אנחנו יודעים שאם לא נקטוף את התוצרת החקלאית – לא יהיה לציבור אוכל", אומר ל'דבר' דוד ברוך, בן 68, חקלאי ותיק שקוטף בימים אלה אבטיחים, מלונים וגם בצל. "המחויבות שלנו היא לדאוג שהמדפים יהיו מלאים ולשמור על החיים". שטחי הגידול שלו פרושים ברחבי הארץ: במושב בית עריף שסמוך לנתב"ג, באזור מושב שוקדה בעוטף עזה, ובמושב כפר חיטים בגליל. במהלך העונה הוא מגיע לקטיף בערבה, בגליל ואפילו ברמת הגולן.
כמו יתר החקלאים בישראל, ברוך ואנשיו ממשיכים לעבוד בזמן הלחימה באיראן, גם תחת איום הטילים. "אנחנו עובדים תחת אש, קוטפים אבטיח, מלון, בצל. יש לנו 64 עובדים מתאילנד, חלקם קוטפים בשטח וחלקם עובדים בבית האריזה. אני מוציא בכל יום 50-60 משטחי בצל, 200 טון אבטיח וכ-40-50 טון מלון."
היציאה לעבודה בכל בוקר מתבצעת בהתאם להנחיות פיקוד העורף, וקיים נוהל התמגנות מסודר שמופעל בזמן התרעות. "ממש עכשיו הייתה אזעקה", אומר ברוך, "וידאנו שכולם נמצאים במקום מוגן, שכולם בסדר. אנחנו קוטפים מלונים במושבים בית עריף וגבעת כוח, ממש קרוב לשדה התעופה. זה מגביר את הסיכון, אבל אנחנו פועלים רק על פי ההנחיות".
איך מתמגנים כשנמצאים בשדה?
"בחלק מהמקומות יש לנו מיגוניות בשטח. בכפר חיטים יש מקלט במרחק כמה דקות. לפועלים יש טרקטורים ועגלות, ויש להם כמה דקות להגיע למיגון בזכות ההתראה המקדימה. פיקוד העורף שולח לטלפונים שלהם הוראות בתאית, והם יודעים בדיוק מה לעשות. אני לא זז מהם".
המכסה הקדמי של טיל שיורט נפל לפני כמה לילות בחלקה שבה קטפו אבטיחים בכפר חיטים. "באנו בבוקר ומצאנו את זה בשדה. אנחנו מכירים את זה ממלחמות קודמות", מספר ברוך, "בכל המלחמות עם עזה היו נפילות בזמן קטיף. בצוק איתן קטפנו מלונים בקיבוץ כרמיה עם קסדות על הראש. היינו מגיעים בבוקר ומוצאים בשדה צינורות של קסאמים".
ברוך מעבד וקוטף בכל רחבי הארץ. "כמובן שליד המגורים יש מיגוניות, כך שאם קורה משהו – כולם מוגנים. חייבים מיגון, בלי זה אנחנו לא נושמים."
אין פחד לצאת לעבוד בשדות?
"הרבה מהעובדים אומרים שהם מרגישים נחוצים במיוחד עכשיו. כולנו גאים שהעבודה שלנו מאכילה אנשים. אלה עובדים שנמצאים איתנו הרבה זמן, אנחנו מדברים איתם הרבה ונמצאים איתם בשטח, וכמובן שאני מצ'פר אותם יותר בתקופה הזאת. לשמחתי העובדים סומכים עלי, יודעים שאני דואג להם למיגון, ושאדאג להם אם אם יקרה משהו".
ברוך מספר שבזמן טבח 7 באוקטובר היה קטיף במושב שוקדה, שם יש לו משק שהקים עם שותף ופועל כבר 25 שנה. "בזמן המתקפה וידאנו שכולם במיגוניות", הוא מספר, אחרי השבת השחורה לקחתי את העובדים לחווה שלי ליד מצפה שלם, לנוח ולהירגע. נתתי להם מקום מגורים, נופש, והמשכתי לשלם משכורות לכולם. היה לי חשוב שהם ירגישו בטוחים. שמונה עובדים עזבו את הארץ בטיסות שאירגן מלך תאילנד, שניים מהם חזרו.
"כשפרצה המלחמה גידלנו מלפפונים, עגבניות, שעועית ירוקה", הוא אומר, "שר החקלאות דיכטר הבטיח לי שנקבל פיצוי על מה שנגדל ולא נצליח לקטוף, אם יהיו חסרים עובדים. בשבועיים הראשונים של המלחמה באמת היה קשה, אבל לשמחתנו הצלחנו למלא את המדפים די מהר אחרי 7 באוקטובר".
מה אומרת אשתך על זה שאתה מסתובב בין השדות בכל הארץ עם העובדים?
"אשתי נפגעת חרדה והיא כל הזמן בממ"ד. לפעמים היא אומרת לי, 'עזוב, אל תצא לעבודה', אבל זה לא כזה עוזר. אני משתדל להיות כמה שיותר זמין, אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכים לעבוד. אם לא נעבוד, נעצור את שרשרת המזון במדינה – לא תגיע תוצרת חקלאית לרשתות, ואז לא יהיה לכולנו אוכל במקרר".
הביקוש לא מהווה בעיה מבחינת ברוך בימים אלה. "דווקא בתקופה הזאת יש יותר דרישה למלונים ואבטיחים. יש לנו הרבה הזמנות מכל הרשתות, ואנחנו מספקים את הסחורה".
המרכז הלוגיסטי שברוך מפעיל יחד עם שותפו נמצא במושב יציץ שבשפלה. מגיעה אליו כל התוצרת החקלאית שברוך ועובדיו קוטפים, כמו גם תוצרת של חקלאים אחרים באזור. במרכז הלוגיסטי 22 עובדים, שמועסקים בבית האריזה והמחסן, ואחרי מיון ואריזה הסחורה יוצאת לשיווק. "המרכז הלוגיסטי שלנו קרוב למיקום אסטרטגי", אומר ברוך "שם אנחנו מקפידים אפילו יותר, ומבנה בית האריזה כולו בנוי מבטון".
לפני מספר שבועות הוא קיבל אות מצטיין משר החקלאות ומועצת הצמחים, הודות להתמדה והמסירות שהפגין בעבודה החקלאית במהלך המלחמה. לדבריו, הקטיף יימשך עד ראש השנה.
מה מוציא אותך בבוקר לעבודה?
"מי שיודע לעבוד ומטפל בעובדים שלו כמו שצריך יכול להצליח בחקלאות. הציבור מעדיף תוצרת ישראלית, ואנחנו גאים לספק אותה ומחויבים לעמוד במשימה. אני מקווה שאנשים מבינים עכשיו יותר את המאמץ שאנחנו והעובדים בחקלאות עושים, גם בשגרה וגם בחירום.
"למזלנו, אנחנו מגדלים את התוצרת בארץ ולא נסמכים רק על יבוא, כמו שרצו שיהיה פה. הרי אם יהיה חסר מזון בעולם, אנחנו האחרונים שנקבל סחורה ליבוא. בזכות זה שאנחנו מגדלים בעצמנו, לא חסר לנו. את הרשתות הרי לא מעניין טובת הכלל, אלא טובת הרווחים שלהן."
"אנחנו צריכים יותר אנשים שחושבים על טובת הכלל", הוא מוסיף, "אני אוהב את המדינה שלנו, הלוואי שנמצא אנשים טובים שיובילו אותה. אנחנו חייבים להפסיק עם הפוליטיקה המלוכלכת והמושחתת, ולעבוד קשה כדי שיהיה פה טוב לכולם."
יש לך המלצות לחובבי האבטיח?
"אבטיח זה פרי שמתאים במיוחד גם לשעת חירום. גם אם משאירים אותו שלוש, ארבע, חמש שעות, לא קורה לו כלום, בגלל הקליפה העבה. בניגוד לפירות אחרים כמו אפרסק שמתקלקלים מהר, אבטיח, אפילו תשים אותו בחוץ, זה לא יזיז לו אפילו. חותכים כמה קוביות אבטיח, מוסיפים גבינה בולגרית וקצת לחם, ויש לך ארוחה. לא סתם אומרים שדיאטה ים תיכונית היא הכי בריאה."
