בשבוע הראשון של המלחמה מול אירן חלה ירידה של כמעט 27% בשימוש באשראי. ענף ההלבשה וההנעלה ספג את הירידה המשמעותית ביותר, של כמעט 70%. גם במסעדות, תחנות הדלק, התעופה, הפארם ומוצרי חשמל ואלקטרוניקה חלה ירידה. רשתות המזון דווקא נהנו מעליה של 21% בהיקף הרכישה.

ההתפתחות בלחימה משפיעה גם על צריכת הישראלים: מנתוני חברת שירותי הבנקאות האוטומטיים (שב"א) רוב הענפים סבלו מירידה ברכישות באשראי של עשרות אחוזים בשבוע הראשון של המלחמה ביחס לשבוע שקדם לו. בענף ההלבשה וההנעלה היקף הרכישות צנח מ-594 מיליון בשבוע שלפני המלחמה לכ-183 מיליון בלבד, ירידה של 69.2%. היקף רכישות האשראי בתחום בתי הקפה והמזון המהיר ירד ב-37.7%, מכ-800 מיליון שקלים ל-490 מיליון בלבד.

בענף הדלק ירד היקף הרכישה ב-28.2% בשבוע, בתחום החשמל והאלקטרוניקה חלה ירידה של 32.8% ובתחום הפארם נרשמה ירידה של 16.8%. בסך הכול בשבוע הראשון למלחמה היו רכישות באשראי בסך 7.4 מיליארד שקלים לעומת 10.1 מיליארד שקלים בשבוע הקודם לו. ירידה של 26.9% בשבוע.

דווקא רשתות המזון נהנו מעליה של 284 מיליון שקלים בשבוע אחד, שהסתכם בשיעור של 21.1%. עליה זו אופיינית לתקופות חירום ונרשמה גם בעתות החמרה במהלך מגפת הקורונה ותחילת מלחמת חרבות ברזל. גם בענף המעדניות, קצביות, דגם ומאפיות נרשמה עליה של 7%. חברת שב"א מעדכנת כי היקף הרכישות בשבוע הראשון של עם כלביא (7.4 מיליארד שקלים) היה גבוה ב-13.9% מאשר בשבוע הראשון של חרבות ברזל (6.49 מיליארד שקלים).

בשונה מתקופות חירום בסדר גודל זהה ובייחוד בדומה לחודשים הראשונים של מגפת הקורונה – לא נרשמו חוסרים משמעותיים במדפים בחנויות על אף ההסתערות על רשתות המזון במהלך סוף השבוע הראשון של המבצע. משרד הכלכלה עדכן כי הרשתות תוגברו ובייחוד סניפי הברזל, אשר ערוכים להישאר פתוחים ועם מלאי מספק בעתות חירום. חברת שב"א עדכנה כי בסוף השבוע הראשון של המבצע, היקף הרכישה באשראי ברשתות השיווק זינק ב-53.3% לעומת סוף השבוע שקדם לו, כאשר היקף הרכישה הכולל באותו סוף השבוע ירד ב-11.9% מסוף השבוע שקדם לו.