בוועדת הכספים קראו היום (שני) לגיבוש מתווה בסיסי וקבוע לפיצוי עסקים ועובדים בגין אובדן ימי עבודה בעיתות חירום, זאת על רקע כוונת משרד האוצר להציג מתווה פיצויים למבצע "עם כלביא", שצפוי להתבסס על מודל הפיצויים מתחילת מלחמת חרבות ברזל.

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שיזם את הדיון, אמר כי המצב ברחבי הארץ כיום דומה למצב שהיה בטווח 7–40 ק"מ מקו העימות בתחילת המלחמה, ולכן קרא להחיל על כלל הארץ את מתווה הפיצויים בגין הוצאות מזכות – תוך שורה של התאמות, לרבות הגדלת שיעור הפיצוי מ-75% ל-85%, ומתן מענה אחיד לכלל המעסיקים והענפים, כולל ארגוני המגזר השלישי.

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), אמר כי הוא מצטרף לקריאתו של בליאק לשר האוצר בנושא זה. "מתווה יצטרך להגיע למליאת הכנסת לאישור", אמר גפני. "עמדתי היא שצריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, באופן שבו התנהלנו בסוף 2023".

ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה שהגיע הזמן לגיבוש מנגנון פיצוי אוטומטי לאירועי חירום, שיאפשר לוועדת הכספים לבצע רק התאמות נדרשות במידת הצורך. "למה בנוסף למתח, לעובדה שאנשים איבדו את ביתם, אלפים צריכים בכל פעם לא לדעת גם מה קורה מבחינת הפיצויים ולהיערך לכיפופי ידיים".

ח"כ אורית פרקש-הכהן (צילום: פלאש 90)

ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) הצטרפה לקריאה, והזכירה כי פורום העצמאים מבית ההסתדרות ולשכת העצמאים להב כבר העלו את הצורך בקביעת 'נוהל לחיצת כפתור' לפיצוי בעת מלחמה, מגפה, רעידת אדמה או כל מצב חירום אחר. "צריך להניח תשתית שלא תחזיר אותנו כל פעם מחדש להתחלה. אלה דברים שיש עליהם הסכמה של קואליציה ואופוזיציה ואפשר לצאת כאן בהצהרה שהוועדה תקדם את זה יחד".

יו"ר הוועדה גפני הביע הסכמה אך טען כי הדרך הנכונה לחקיקה כזו היא חוק ממשלתי שייכתב על ידי הממשלה ומס רכוש, בעוד לזימי טענה כי ניתן לקדם זאת גם בחקיקה פרטית.

יו"ר התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר כי בסיס המתווה צריך להתבסס על מודל "חרבות ברזל", אך הדגיש כי יש לבצע התאמות ולהעביר את המתווה במהרה: "חייב להיות מסלול מיידי שייתן מענה גם לעובדים שבחל"ת". הוא הוסיף כי הפיצוי צריך לכלול גם חברות גדולות עם מחזור של מעל 400 מיליון שקלים: "נכון שהם גדולים, אבל גם הצרה גדולה יותר ויותר עובדים תלויים בהן". לדבריו, חשוב שמודל הפיצוי יתייחס למחזורי העסקים בשנת 2023, ולא רק לשנת 2024 – שהייתה שנת מלחמה.

מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג (צילום: דוברות ההסתדרות)

סמנכ"ל הכלכלה והמדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג, אמר כי הכנסת חייבת לייצר רשת ביטחון לעובדים. "אנחנו במערכה שנמשכת כבר 11 יום, עם שינויים בהנחיות פיקוד העורף. מנגנון החל"ת בסוף 2023 היה כפוף לתנאי של חל"ת רצוף של 14 יום, ובמקרה הזה אם למשל מחר אנחנו חוזרים לשגרה חלקית, או שיש עובדים שחזרו לעבודה בערב יום רביעי האחרון – הם עלולים להיפגע אם נתבסס רק על מנגנון זה". לדבריו, נדרש שהמתווה ייתן מענה גם לעובדים שהם הורים לילדים בשעה שמערכת החינוך סגורה, עובדים שפונו מביתם, ועובדים שנתקעו בחו"ל.

ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית איגוד חברות הניקיון, הדגישה את חשיבות מתן המענה גם לעובדים שעתיים שנפלו בין הכיסאות בעבר, וכן לעובדים מעל גיל 67 – המהווים 40% מהענף – ולעובדים זרים.

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, הוסיף: "מתווה פיצויים זו לא הוצאה, זו השקעה. הוכחנו שכשמסייעים לעסקים לשרוד זה מחזיר את עצמו. מה שנחוץ לעסקים זה ודאות. לכולם ברור שיהיה מתווה הדומה ל'חרבות ברזל' וחל"ת. צריך להצהיר על זה כדי להרגיע את בעלי העסקים והשכירים. שיהיה מתווה פיצויים ומתווה חל"ת, ושנקודת הייחוס בו תהיה לזמן שלא הייתה בו מלחמה".