בביטוח הלאומי מעריכים כי עשרות אלפי עובדים צפויים לפנות לקבלת דמי אבטלה בחל"ת ככל ותקופת המלחמה וההגבלות במשק יימשכו, זאת בעקבות מתווה הסיוע לעסקים ולעובדים שהציג שר האוצר היום (שני).

בביטוח הלאומי הדגישו כי ההקלות דורשות עדיין תיקון חקיקה, וכי לא יוכלו להתחיל ביישומן טרם השלמתה. ההתאמות הנדרשות בהתאם למתווה שהציג שר האוצר הן קיצור תקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה מ-12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים ל-6; קיצור תקופת החל"ת המינימלית המזכה בדמי אבטלה מ-30 יום ל-14; תיקון שיאפשר תשלום דמי אבטלה מהיום הראשון ללא קיזוז חמשת הימים הראשונים המופיעים כיום בחוק וכן תיקון שיאפשר תשלום דמי אבטלה ללא קיזוז ימי החופשה הצבורים כפי שקובע החוק כיום.

עוד הדגישו בביטוח הלאומי כי ישנן מספר סוגיות נוספות שעדיין לא נסגרו, בהן סוגיית מענק ההסתגלות לעובדים בני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת, כפי שנעשה בתקופת הקורונה (שכן עובדים אלה אינם זכאים לדמי אבטלה), בחינת מענה למפונים וכן שאלת הפטור למעסיקים מתשלום דמי ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים.

בדיון שנערך בוועדת הכספים היום, העלו חברי הכנסת והמעסיקים את החשש, כי עובדים עשויים להיפגע בשל השינוי התכוף בהנחיות פיקוד העורף, כיוון שהם עשויים להיכנס ולצאת משוק העבודה באופן שיפגע בזכאותם לדמי אבטלה לאור התנאי של יציאה לחל"ת ל-14 יום רצופים. מתווה הפיצויים לעסקים שהציג שר האוצר קובע גם מסלול הוצאות מזכות לעסקים במסגרתו תכסה המדינה 75% מהוצאות השכר של עסקים שנפגעו במחזורם בלמעלה מ-25%. עם זאת, בניגוד למבצעים קודמים בהם הנחיות פיקוד העורף היו תחומות לאיזורים גיאוגרפיים ספציפיים – במבצע עם כלביא הושגה הסכמה בין המדינה, ההסתדרות והמעסיקים המחייבת תשלום שכר לכלל העובדים שנעדרו מהעבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף או לאור סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם.