"בני נוער צריכים לחוש שליטה על החיים שלהם", אומרת ל'דבר' ד"ר מריאלה מושבה, סגנית מנהלת מחלקת ילדים בבית החולים 'שיבא' תל השומר ומומחית בפסיכיאטריה עם התמחות בילדים, "לכן ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת, היא להיות שם כדי שהמתבגר או המתבגרת שלכם יידעו שהם יכולים לפנות אליכם".
המלצות שניתנו לגבי ניהול שיח משרה ביטחון מול ילדים, כמו הימנעות מצפייה בחדשות ומענה על שאלות שנשאלו בלבד – אינן רלוונטיות לשיח עם בני ובנות נוער, שזקוקים לתגובות אחרות בגלל השלב ההתפתחותי שלהם. מושבה ממליצה לא לשאול שאלות ישירות. "זה כמו שאנחנו שואלים 'איך היה בבית ספר' והם יגידו 'טוב' וזהו", אומרת מושבה, "כדאי לשאול שאלות רחבות כמו 'איך אתה מרגיש' או פרקטיות כמו 'מה אתה צריך ממני' וכאמור ייתכן שהוא לא יענה לכם באותו רגע, אבל הזרע נטמן".
אוכל ושינה בזמן קבוע ומפגשים עם חברים
מושבה אומרת כי שמירה על הרגלים של שגרה, ככל הניתן הוא בעל חשיבות גבוהה בזמני משבר וחירום דבר שיש לפרש באמצעות שתי משמעויות, האחת קשורה למילוי צרכים בסיסיים והשנייה לצרכים רגשיים: "כמו אצל כולנו, שגרה מהווה מקור לביטחון. המשמעות האחת, היא לקבוע זמני אכילה ושינה בזמנים קבועים ככל האפשר. כמובן שהשגרה צריכה להיקבע ביחד עם המתבגר או המתבגרת".
"המשמעות השנייה היא שמירה על עוגנים בחיי המתבגר", אומרת מושבה, "בשלב הזה בחיים יש משמעות אדירה לקבוצת השווים ולכן חשוב שהמתבגר ייפגש עם חבריו למרות החשש שלנו לתת לו לצאת מהבית. עוגן נוסף, הוא התחביבים ותחומי העניין שלו שיש לתת להם מקום בשגרה המתהווה". בהקשר זה יש לציין כי מסגרות רלוונטיות כמו תנועות וארגוני נוער וכן פעילויות התנדבותיות שמופעלות על ידי הרשויות המקומיות, יפעלו בימים הקרובים, בכפוף להנחיות המעודכנות.
התמודדות עם מצוקה
דרך נוספת להתמודדות עם המציאות המורכבת היא הטלת סמכות על המתבגרים: "אחריות יכולה להעניק למתבגר או למתבגרת תחושת מסוגלות, משמעות ואפילו שליחות. היא יכולה להיות אחריות על מטלות הבית, ועד פעילות לילדי השכונה במקלט".
"כל נער או נערה מתמודדים עם המציאות בצורה שונה", אומרת מושבה, "ככל הנראה זה יהיה תואם למה שאנחנו מכירים מתגובות עבר למצבי מצוקה – אם זה באמצעות כעס, ציניות, אדישות או הסתגרות בחדר".
מושבה אומרת כי במידה שיש החרפה בעוצמת התגובה, או שהנער חווה ירידה בתפקוד היום יומי, כמו חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר, עייפות יתר – יש לפנות לגורמים מקצועיים. סימנים נוספים שיכולים להצביע על הצורך לפנות לסיוע מקצועי, הם תלונות על כאבים פיזיים ואמירות אובדניות". במידה מסוימת, אומרת מושבה, השינוי שמצריך התערבות קל יותר לסיווג אצל בני נוער עם אבחנות נפשיות, משום שהם כבר מלווים על ידי בעלי מקצוע המכירים את הסימנים ומודעים להם בעצמם. "הדגש כאן הוא לתת להם את השליטה על הטיפול", מסכמת מושבה.
