דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ז' בתמוז תשפ"ו 22.06.26
26.4°תל אביב
  • 21.5°ירושלים
  • 26.4°תל אביב
  • 26.0°חיפה
  • 26.2°אשדוד
  • 24.2°באר שבע
  • 27.8°אילת
  • 27.7°טבריה
  • 23.3°צפת
  • 26.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

"מפקירים את הילדים": הכנסת דנה במיגון הלקוי ביישובי הבדואים בנגב

נציגי ארגונים ורשויות מקומיות בנגב קראו להצבת מיגוניות בכפרים הלא-מוכרים ולשיפור מערכת ההתרעות בהם | נציג פיקוד העורף טען כי הוצבו 600 מיגוניות, אך מנכ"ל אג'יק-נגב השיב שהארגונים הציבו כמחצית מהן

צינור בטון שמשמש כמיגונית לתושבי הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב (צילום: רביע אל-אעסם)
צינור בטון שמשמש כמיגונית לתושבי הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב (צילום: רביע אל-אעסם)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

מצוקת המיגון ביישובי הפזורה הבדואית בנגב הגיעה לכנסת: בעקבות פניות של ארגונים אזרחיים לאחר פגיעות טילים מאיראן בכפרים לא-מוכרים, נערך דיון משותף של הוועדה לביקורת המדינה והוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים בנושא מיגון היישובים. "יש קבוצה שהיא הכי לא מוגנת", אמר בפתח הדיון ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, "וזה הבדואים".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), תבע פתרונות מידיים. "מה בכל זאת נעשה ומה הולך להיעשות בקרוב? אם תדברו איתי לעוד שלוש שנים – לא עשינו כלום".

ח"כ ביטון קשר את סוגיית ההסדרה עם סוגיית המיגון: "צריך להסדיר את ההתיישבות הבדואית. זה המחיר לכך שאין סדר, ובדרך גם אין ממ"ד, ואין בית שמגן עליך, ואין אפילו רשות מקומית". הוא קרא לרשות מקרקעי ישראל לגלות גמישות ולאפשר לאזרחים הבדואים להציב מיגוניות.

מיגוניות נחשבות מבנה, ולכן אסור לבדואים להקימן בכפרים הלא-מוכרים או בשכונות הלא-מוסדרות ביישובים. עם זאת, פיקוד העורף והמשרד לשוויון חברתי מוסמכים להציב מיגוניות בשטח, חלקן מיגוניות מסוג 'הסקו', כלומר מבנים משקי חול ללא תקרה.

"הונחו יותר מ-600 מיגוניות", אמר תא"ל שגיא בן ברוך, רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, "ויונחו עוד בהמשך". הוא הסביר כי מיגוניות מוצבות בתיאום עם הרשויות המקומיות ולפי מידת האיום. באשר ליכולת של האזרחים הבדואים להציב מיגוניות, הוא הבהיר כי "זה עניין סטטוטורי ורגולטורי. הוא לא קשור לפיקוד העורף. אנחנו לא הגורם שמאפשר דברים כאלה. זה מעבר אלינו".

אילן עמית, מנכ"ל משותף באג'יק-נגב: "כנראה מדובר בסך כל המיגוניות. כמחציתן הציבו ארגוני החברה האזרחית". לדבריו, המספר כולל מיגוניות תקניות, צינורות בטון ומיגוניות 'הסקו'.

"חלק גדול מהאנשים בפזורה לא קיבלו מיגון ואין להם את המיגון הזה", אמר ראש מועצת רהט, טלאל אל-קרינאווי. "המצב קטסטרופלי. אי אפשר להמשיך לחיות ככה, אי אפשר להמשיך במצב שלאנשים אין מיגון. זה מבייש את כולנו. מעולם לא דאגו למיגון לאוכלוסייה הזאת. זה להפקיר את האנשים, להפקיר את הילדים". אל-קרינאווי סיפר כי פיקוד העורף הציע לו להשתמש בשקי חול כמיגון. "למלא אותם בחול? למי זה יעזור? זה לקבור אותם בתוך החול. זה צחוק מהעבודה. זה לא מתקבל על הדעת".

חה"כ וואליד אל-הוואשלה (רע"מ) הסב את תשומת הלב לסוגיית ההתרעות. "יש אנשים שלא מקבלים התרעות. חשוב מאוד שגם הפעם ישימו את הדגש על הנושא הזה כי יש חשיבות רבה לכך שיהיו התרעות. פיקוד העורף צריך להתאים את הנושא הזה, לבדוק ולשפר את מערכת ההתרעות. המדינה לא יכולה להשאיר את החברה הבדואית מאחור, המדינה צריכה לבוא לקראת האנשים ולהציב מיגון".

בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוספת של 100 מיליון שקלים למיגון. "יש כל כך הרבה כסף למדינה הזאת", אמר בני ביטון, ראש עיריית דימונה. "מה אתם רוצים, שיהיו עשרות הרוגים? גם שאר מדינת ישראל לא מוגנת – ל-80% מתושבי תל אביב אין מיגון, ל-75% מתושבי בני ברק אין מיגון". הוא קרא לייעד סכום כסף למיגון ביישובי הבדואים בנגב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!