"ביישובים הערביים הסמוכים לכרמיאל לכל 2,500 תושבים יש מקלט ציבורי, לעומת מקלט ל-400 איש בכרמיאל", אמר אמיר בשאראת, מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות בוובינר של תנועת 'מרכזים לצדק חברתי'. הוא סקר את פערי המיגון, והוסיף כי בשל סוגיות תכנוניות אין הרבה בנייה חדשה ביישובים הערביים, ולכן בדירות רבות אין ממ"דים. "אין גם פרויקטים של התחדשות עירונית ביישובים".

יותר מ-50% ממוסדות החינוך ביישובים הערביים אינם ממוגנים, לעומת 30% ביישובים היהודיים. "משרד החינוך אמור למגן מפני רעידות אדמה", אמר בשאראת, "ומשרד הביטחון אמור למגן מוסדות חינוך מפני מלחמה. שניהם לא יודעים לתקצב מיגון לבתי ספר".

בשאראת כעס על האמירה של פיקוד העורף לפני 7 באוקטובר כי המיגון הוא חובת הרשות המקומית. "לרשויות אין כסף, תקציבים קוצצו. רשויות אינן מצליחות לשלם משכורות ולאסוף פסולת".

פיקוד העורף סיפק כ-1,500 מיגוניות ליישובי הצפון לאחר 7 באוקטובר. "פחות מ-30%, 450 מיגוניות, הוצבו ברשויות הערביות שבהן מתגוררים 50% מתושבי הצפון. עבור ממשלת ישראל ערבים שווים פחות מבחינת מיגון. במשך שנים יש הזנחה מכוונת".

מוסא אבו רומי, ראש עיריית טמרה, אמר כי ביותר מ-60% ממשקי הבית בעירו אין מרחב מוגן תקני. "בטמרה יש 20 מיגוניות שאינן מותאמות לעוצמת הפגיעה הזו. פתחנו את כל מוסדות החינוך ומוסדות הציבור. אלפי אנשים הגיעו אליהם אחרי התרעות. זה חייב אותנו לתת שירותים בסיסיים – ניקיון, מים ואוכל. הקמנו מרכז חוסן מאולתר שישבו בו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים. הם טיפלו ב-300 אנשים מהיישוב ועדיין התור ארוך מאוד".

הוא הוסיף כי הממשלה לא תפתור במכה אחת את סוגיית המקלטים הציבוריים, והציע: "הממשלה צריכה לתת תוספת תקציב אחוזית על בניית מבנה ציבור חדש ולהקים מרחב מוגן בכל מבנה ציבור. הוא ישמש את הפעילות ובעת מלחמה יהיה מקלט לתושבים מסביב".

בשאראת טען כי סגירת הפערים אינה משימה מסובכת. "יש כבר תוכנית לסבסוד ממ"דים בבתים עד 5 ק"מ מהגבול, אפשר להרחיב אותה לכל המדינה. צריך להקל במתן היתרים, צריך לתקצב מיגון. אם יוצאים למלחמה אסור להפקיר את העורף, את האוכלוסיות המוחלשות".

ראדה יוסף מהמרכז לצדק חברתי בטמרה: "צריך ואפשר לעבוד ביחד. אפשר לעבוד בשיתוף פעולה. צריך להתחיל לבנות במקום לאסוף את ההריסות".