תקופת הביניים לשדרוג לולי התרנגולות המטילות הוארכה בשלוש שנים: תיקון תקנות צער בעלי חיים בנוגע לגידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים, שהגיש שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר, אושר בוועדת החינוך של הכנסת אתמול (שני).

בתקנות צער בעלי חיים שאושרו ביוני 2022 נקבע שהחל מ-2037 לא יוחזקו תרנגולות בכלובים בלולים בישראל. לוחות הזמנים שנקבעו למימוש התקנה ומעבר ללולי מעוף כוללים תקופת ביניים עד 2027 שבמהלכה ניתן אישור לשימוש בכלובים שבהם שטח של 350 סמ"ר לכל תרנגולת.

בהתאם לתיקון שאושר אתמול, יהיה ניתן להחזיק תרנגולות מטילות בלולי כלובים קיימים עד ל-30 במרץ 2030, ובלבד שהשטח השמיש הממוצע לכל תרנגולת מטילה בתא לא יפחת מ-350 סמ"ר.

מזכיר ארגון מגדלי העופות מוטי אלקבץ בירך על ההחלטה: ״הארכת התקנות תמנע מחסור בביצים מייצור מקומי, תבטיח את אספקת הביצים הסדירה לאזרחי המדינה ותשמור על המגדלים במשק המשפחתי בגבול לבנון וברחבי הארץ".

כיום כל לול חדש שמוקם בישראל נבנה כלול מעוף ללא כלובים. המעבר ללולי מעוף כרוך בהעברת לולים לחוות גידול מחוץ ליישובים. יישום הרפורמה דורש איתור שטחים מתאימים, הגשת תוכניות, הכשרת השטחים לבניית לולים חדשים, הסדרת פינוי פסולת במועצות האזוריות ורישוי בהתאם.

התיקון הונח על שולחן ועדת החינוך, שאמונה על תחום צער בעלי חיים, לנוכח התמשכות המלחמה והפגיעה הקשה בענפי החקלאות בגבול הצפון. מרבית לולי המטילות בארץ ממוקמים בגליל, חלק לא מבוטל מהם על קו הגבול. לפי נתוני משרד החקלאות, כ-70% מלולי ההטלה של ישראל מרוכזים בגליל ובגולן. הלחימה בגבול הצפון והתקפות הטילים, שהיו מנת חלקם של חקלאי ענף ההטלה, עיכבו את תהליך הסבת הלולים ושדרוגם בהתאם להנחיות.

ביצים משמשות מקור חשוב וזול לחלבון מהחי בתזונה של הציבור בישראל, ולכן מחירן נתון בפיקוח. בישראל מיוצרות בממוצע כ-2.4 מיליארד ביצי מאכל בשנה, שמספקות את מרבית הצריכה המקומית.

לדברי יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון בדיון בוועדת החינוך, ענף הביצים הוא ענף מתוכנן שנשען כמעט ב-100% על ייצור מקומי. "אנחנו יודעים איך השוק נראה לאורך השנה, ובאילו תקופות אנחנו צריכים לייבא", הסביר ליפקין. לדבריו, מדובר בייבוא מוגבל מאוד, מפולין ומאוקראינה בעיקר, במחירים גבוהים, שמושפעים מרגישות המוצר ומגורמים ביולוגיים. "אירופה סובלת משפעת עופות. אנחנו רואים עיכובים בהובלות. מדובר בייבוא רגיש, שמשפיע על המחיר. לכן יש חשיבות יתרה לשמור על הייצור המקומי ולא לצמצמו. ללא הארכה, תהיה מחר ירידה של בין 20% ל-50% בייצור ביצים, מה שיביא למחסור קשה במדפים, ולא יהיה מאיפה לייבא. דחיית הדרישות תצמצם פגיעה בלולים במגדלים, דבר שימנע מחסור בביצים״.

לנוכח העיכוב בתהליך הקמת הלולים החדשים עקב הלחימה בצפון, צופים במשרד החקלאות ירידה חדה בייצור הביצים בישראל ומחסור בביצים מייצור מקומי שעלול לפגוע בצרכנים בישראל. במשרד מבקשים להבטיח את זמינות התוצרת החקלאית המקומית, תוך איזון בין צורכי השעה לבין הדרישות הרגולטוריות. לשם כך, הציעו לקדם את שדרוג הלולים ואת המעבר ללולי מעוף, תוך התאמה להגבלות המציאות הביטחונית ולצורכי המשק הישראלי.

״כשנקבע לוח הזמנים למימוש הרפורמה ב-2023, לא יכולנו לדעת כמה דברים עוד נעבור מאז, ובייחוד בימים האחרונים", אמר דיכטר בדיון בוועדה. "ההרס חסר התקדים שאנחנו רואים ברחבי המדינה וכל האירועים הביטחוניים שאנחנו חווים שינו והקטינו את יכולת השיפוץ של לולים ורפתות. אסור לנו להסתמך על ייבוא, כשאין לדעת אם הנמל ייסגר והאוניות העומדות מחוץ לנמלי ישראל לא יוכלו לעגון. אם לא תהיה למגדלים יכולת לאכלס את הלולים, ולא תהיה לנו יכולת לייבא, אנחנו מסתכנים בחוסר אספקה, בפגיעה ברציפות התפקודית בטווח הקצר ובפגיעה בביטחון המזון הלאומי בטווח הארוך״.

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח: ״מדובר בצעד חשוב ובהישג עבור הלולנים מהמשק המשפחתי בגבול הצפון ובכל הארץ אשר שומרים על גבולות המדינה ומספקים ביצים לאזרחיה. הארכת התקנות תשמור על המגדלים המקומיים, תחזק את ביטחון המזון ותמנע מחסור עתידי בייצור ביצים״.