החטוף החלל יונתן סמרנו הובא היום (שלישי) למנוחות, 627 יום אחרי חטיפתו בשבעה באוקטובר. טקס ההספדים נערך בבית הספר איילון בתל אביב, ומסע הלוויה המשיך לבית העלמין נחלת יצחק, בגבול גבעתיים-תל אביב.
יונתן סמרנו הוא אחד משלושה חטופים חללים שחולצו בלילה שבין שבת לראשון מרצועת עזה במבצע צבאי, לצד עפרה קידר ושי לוינסון. סמרנו נרצח ונחטף מקיבוץ בארי בטבח 7 באוקטובר בידי מחבלי חמאס, וביניהם עובד אונר״א, לאחר שנמלט ממסיבת הנובה. היה בן 21 במותו. בעמותת 'שבט הנובה' הגדירו אותו כ"דיג׳יי, איש של אנשים, שבחר במוזיקה כדרך חיים".
קובי סמרנו ספד לבנו יונתן בלוויה: "יונתי דחף אומנים, ועכשיו אני מבקש ממנו לדחוף את עם ישראל להחזיר את החטופים ולנצח את האויבים שלנו. יונתן שלי, זכינו 21 שנים וארבעה חודשים לגדול לידך, לאהוב אותך. שירה, מוזיקה, רגש ואהבה – ככה התחברת לאנשים ועזרת לאחרים לפרוח, במיוחד אומנים צעירים. תמיד ידעת לראות את מי שלא ראו, ואני מנסה להמשיך את מה שהתחלת.
"אני רוצה להביע תודה עמוקה לגיבורי ישראל שנלחמו להחזרת הבן שלי, למשפחות השכולות, לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לכוחות הביטחון ולחיילי צה״ל הגיבורים, לפצועי צה״ל, לכל עם ישראל, למשפחה ולחברים. ולמשפחה החדשה שלנו, משפחת החטופים, משפחה שלא בחרנו, אבל שותפות הגורל הנוראית שלנו חיברה אותנו לעד״.
"יונתי שלי, כמה שיחות טלפון ביממה עשית לי, וכשהתחיל האירוע הנורא בשביעי לאוקטובר לא הייתה שיחה" אמרה האם, איילת סמרנו. "שנה ושמונה חודשים מאז שנחטפת, אני מדמיינת שתחייג, ובבום אחד הבנתי שחייגת בדרך המקורית שלך. שלחת לי פתקים של מוטיבציה וצידה לדרך, משימות של אחדות, קירוב לבבות, התקרבות למקורות, ומשימה אחת ענקית של ללמד מה היא אמונה. נחטפת על ידי אונר״א, ארגון טרור במסווה הומניטרי ודאגת לכל עם ישראל במשימה שהצבת לי להעלים אותם מפה.
"בחודש האחרון העברת אותי מסע מיוחד. הסימנים שאתה חוזר הלכו והתעצמו. ביום הולדתך העברי ידעתי שנגמר המסע, ידעתי שחזרת עוד לפני שהודעת. שלחת אלינו רסיס של טיל לכניסה הביתה – דחפת את כולם הצידה והתעקשת להודיע לפני הקצינים. היום מתחיל מסע אחר, אני לא אצליח להריח אותך, לחבק אותך או לנשק אותך. אבל אני אמשיך לדבר איתך ויחד אנחנו נממש את כל החלומות שלך".
אחי החלל, יאיר סמרנו: ״איך אני מתגעגע יונתי, אבל אני בטוח שטוב לך יותר למעלה.
אני נפרד ממך עכשיו אבל מבטיח שאבוא לבקר בכל הזדמנות. אני רוצה בבקשה להגיד עוד כמה משפטים על 50 חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס: תפקיד כולכם הוא לצאת כל שבת לכיכר החטופים ולעשות כל מה שאפשר כדי להשיב אותם בלי הבדל דת, גזע ומין. אני בהפסקת פרסומות, תכף חוזר להיאבק עד החטוף האחרון!"
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "כל כך חיכינו להעניק ליונתן שקט, מנוחה נכונה, שלמה, אמיתית. אבל אפילו מסע הלוויה הזה, ודרכו האחרונה, עוברים בתוך רעש גדול, בלב ימים של טלטלה ואזעקות, ומנגד, של גאווה, של אחווה ושל תעוזה מפעימה. יונתן היקר, כל אוהביך מספרים שהיית ילד קסם, מוקף חברים, ילד מלא חיים – אהוב ואוהב, שרק רצה לעשות מוזיקה, לגדול ולשמוח. ויש פער בלתי נתפס ממש בין האהבה, המתיקות והזוהר שבוקעים מהסיפורים עליך, לבין החושך-על-פני-תהום, האימה והמפלצתיות ששררו בעולם ביום בו נלקחת ממנו".
הנשיא פנה לאם איילת: "לא ועם ישראל לא ישכח איך נלחמת כלביאה בכל רחבי תבל. איך זעקת מול מזכ"ל אונר"א בשווייץ, בפני עם ועולם – על האחריות של אנשי ארגונו לרציחתו וחטיפתו של יונתן; על הציפייה שלך – שאין צודקת ממנה – שיתייצב, שיתייצבו כולם, יתנו דין וחשבון, ויפעלו להחזרתו של יונתן ושל כל החטופות והחטופים. התעצומות הללו, שמפעמות במשפחות החטופים כולן, הן לא פחות מכוח על-טבעי, שעשוי מאהבה שאין לה סוף".
