נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ועמיתיו לנאט"ו נפגשו רשמית אתמול (רביעי) לפסגה שעשויה לאחד את ארגון הביטחון הגדול בעולם סביב התחייבות חדשה להוצאות ביטחון, או להעמיק את הפילוג בין בעלות הברית.

רק לפני שבוע הדברים נראו ורודים. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה היה אופטימי שהחברות האירופיות וקנדה יתחייבו להשקיע לפחות אותו חלק מצמיחתן הכלכלית בביטחון כפי שארה"ב עושה. אלא שאז ספרד דחתה את היעד החדש של נאט"ו, שכל מדינה תשקיע 5% מהתמ"ג שלה בביטחון, וכינתה אותו "בלתי סביר". טראמפ מתעקש על המספר הזה, אך אינו אומר שהוא צריך לחול על ארה"ב. הברית פועלת על בסיס קונצנזוס שדורש את תמיכת כל 32 החברות.

טראמפ תקף את ממשלתו של פדרו סנצ'ז ואמר: "נאט"ו תצטרך להתמודד עם ספרד. ספרד שילמה מעט מאוד". הוא גם ביקר את קנדה ש"משלמת מעט".

בעלות הברית האירופיות וקנדה רוצות גם הן שאוקראינה תהיה בראש סדר היום של הפסגה, אך חוששות שטראמפ לא ירצה שהנשיא וולודימיר זלנסקי יגנוב את ההצגה.

הפסגה בת היומיים התקיימה אחרי החלטתו של טראמפ להורות על הפצצת מתקנים גרעיניים באיראן. ב-2003 המלחמה בעיראק בהובלת ארה"ב פילגה מאוד את נאט"ו: צרפת וגרמניה הובילו את ההתנגדות למתקפה, ובריטניה וספרד הצטרפו לקואליציה.

עשרות שנים של ביטחון הדדי

הפסגה בהאג כללה ארוחת ערב לא פורמלית ביום שלישי ומושב עבודה אחד אתמול בבוקר. נוסח הצהרה קצר מאוד לפסגה הוכן מראש כדי להבטיח שהפגישה לא תסטה ממסלולה בשל ויכוחים על פרטים וניסוחים.

נאט"ו, שנוסדה ב-1949, הוקמה מטעם 12 מדינות כדי להתמודד עם האיום על הביטחון באירופה שהציבה ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה, בעיקר באמצעות נוכחות אמריקאית חזקה ביבשת.

התמודדות עם מוסקבה היא בדי.אן.איי שלה, אך לא שמירת השלום מחוץ לאזור האירו-אטלנטי. שורות נאט"ו התרחבו ל-32 מדינות מאז נחתם הסכם וושינגטון לפני 75 שנה. שוודיה הצטרפה בשנה שעברה, מחשש לרוסיה אגרסיבית יותר ויותר.

התחייבות הביטחון הקולקטיבית של נאט"ו — סעיף 5 של ההסכם — היא שמעניקה לה אמינות.

זו התחייבות פוליטית של כל המדינות לבוא לעזרת כל חברה שריבונותה או שטחה עלולים להיות תחת מתקפה. טראמפ הצהיר כי הוא מחויב להתחייבות זו, אך גם זרע ספקות לגבי כוונותיו. הוא אמר שארה"ב מתכוונת להישאר חברה בברית.

כשנשאל שוב ביום שלישי אם יעמוד בהתחייבות הביטחונית של נאט"ו אמר: "יש הגדרות רבות לסעיף 5, אתה יודע את זה, נכון? אבל אני מחויב להיות חבר שלהם. אני מחויב לחיים ולביטחון".

מזכ"ל נאט"ו הוא אזרח, אבל ארה"ב וצבאה מכריעים

ארה"ב היא החברה החזקה ביותר בנאט"ו. היא מוציאה הרבה יותר על ביטחון מכל בעלת ברית אחרת ועולה בהרבה על שותפותיה בכוח צבאי. וושינגטון קובעת את סדר היום, אך נסוגה לאחור תחת טראמפ. הארסנל הגרעיני של ארה"ב מספק הרתעה אסטרטגית נגד יריבים פוטנציאליים.

העבודה היומיומית של נאט"ו מנוהלת בידי רוטה, ראש ממשלת הולנד לשעבר. בתור המנהל האזרחי הבכיר, הוא יושב כמעט מדי שבוע בישיבות שגרירים במועצה הצפון-אטלנטית במטה בבריסל. הוא יושב בראש ועדות בינלאומיות נוספות של שרים ומנהיגים. רוטה מנהל את מטה נאט"ו, מנסה לטפח קונצנזוס ולדבר בשם כל החברות. המטה הצבאי של נאט"ו נמצא ליד, במונס, בלגיה, ומנהל אותו קצין אמריקאי בכיר.

התפקיד של אוקראינה בפסגה אינו ברור

עם דרישתו של טראמפ להגדלת הוצאות הביטחון, תפקיד אוקראינה הצטמצם לעומת פסגות קודמות. זלנסקי השתתף בארוחת ערב מלכותית שגם טראמפ השתתף בה ביום שלישי. הוא לא יקבל מקום בשולחן נאט"ו במושב העבודה, ששמור רק לחברי נאט"ו.

באופן רחב יותר, נאט"ו אינה מחמשת את אוקראינה. כארגון, אין לה נשק מכל סוג שהוא. במשותף, היא מספקת רק סיוע לא-קטלני — דלק, מנות קרב, ציוד רפואי, אפודי מגן וציוד נגד רחפנים או מוקשים.

אך כל אחת מהחברות שולחת נשק בנפרד. בעלות הברית האירופיות סיפקו 60% מהסיוע הצבאי שאוקראינה קיבלה ב-2024. נאט"ו מתאמת את משלוחי הנשק הללו באמצעות מרכז בגבול פולין ומסייעת באימונים לחיילים אוקראינים.

פרישת הכוחות של נאט"ו

חלק מרכזי מההתחייבות של בעלות הברית להגן זו על זו הוא להרתיע את רוסיה, או כל יריב אחר, מלתקוף מלכתחילה. פינלנד ושוודיה הצטרפו לאחרונה לנאט"ו בשל דאגה זו.

על פי תוכניות צבאיות חדשות של נאט"ו, 300 אלף אנשי צבא יוצבו תוך 30 יום כדי להתמודד עם כל מתקפה, ביבשה, בים, באוויר או במרחב הסייבר. אך מומחים מטילים ספק בכך שבעלות הברית יוכלו לגייס את הכוחות.

זה לא רק עניין של מספרי חיילים וציוד. יריבותיה של נאט"ו יימנעו מתקיפה אם יחששו שבעלות הברית ישתמשו בכוחות בשליטתן. האיומים של טראמפ על בעלות ברית — כולל הטלת מכסים עליהן — החלישו את ההרתעה הזו.

ארה"ב נושאת בנטל הצבאי הגדול ביותר

בשל הוצאות הביטחון הגבוהות של ארה"ב במשך שנים רבות, לכוחות המזוינים האמריקאים יש יותר אנשי צוות ונשק מתקדם, אך גם נכסי תחבורה ולוגיסטיקה גדולים. בעלות ברית אחרות מתחילות גם הן להוציא יותר. לאחר שנים של קיצוצים, התחייבו חברות נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון הלאומיים שלהן ב-2014, אז רוסיה סיפחה את חצי האי קרים.

לאחר הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה ב-2022, הסכימו בעלות הברית של נאט"ו לקבוע 2% מהתמ"ג כרף מינימום להוצאה. בשנה שעברה 22 מדינות היו צפויות לעמוד ביעד הזה, לעומת שלוש בלבד לפני עשור.

בהאג בעלות הברית צפויות להעלות את הרף ל-3.5%, ועוד 1.5% נוספים להוצאות כמו שיפור דרכים, גשרים, נמלים ושדות תעופה או הכנת האזרחים להתמודד עם עימותים עתידיים.