"הגיע הזמן שהמדינה תקבל החלטות אמיצות, נדרשת תוכנית לאומית למיגון", אומר ל'דבר' רן נאור, מנכ"ל חברת המיגון 'אורטק', שבעשור האחרון פיתחה פטנט למיגון חדרים ומבנים קיימים במקומות בהם התחדשות עירונית או התקנת ממ"ד קשה מדי, או במקרים מסוימים אינה אפשרית. למרות שהפטנט אושר לשימוש על ידי פיקוד העורף כבר ב-2020, הוא נמנע מלקדם אותו באופן רוחבי, בטענה שהדבר יהווה פגיעה באחידות מערך המיגון והטענה כי בצבא מעדיפים למצות עד תום את יכולת העיריות להתקנת ממ"ד.
בשבועות הקרובים צפויה ועדת הפנים של הכנסת לנהל מרתון דיונים מתמשך לקידום הצעת חוק ממשלתית, שתהווה סל או תוכנית מסגרת של חוקים ותקנות, שתאפשר למדינה להתחיל במערך מיגון לאומי נרחב בכל הארץ. על הכוונת, ישנם תמריצים והנחות מס משמעותיות לקבלנים, הקלות רגולטוריות בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית וכן סבסוד מענקים עבור דיירים שירצו להתקין ממ"ד. על הנייר לפחות, בכל מה שקשור לקידום מדיניות מיגון בישראל, מדובר בתפנית רצינית בקצב בו התנהלו הדברים עד כה.
28 ההרוגים ממתקפת הטילים של מבצע 'עם כלביא' העלו חשש גדול בקרב מקבלי ההחלטות וראשי ערים בנוגע לשכונות הלא ממוגנות, שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתגוררים בהן כ-2.5 מיליון אזרחים וכמחצית מכלל שכונות המגורים בישראל.
"פתרון מציל חיים"
נאור, שמציע אלטרנטיבה מיגונית היכן שהתקנה של ממ"ד אינה אפשרית או יכולה לקחת שנים רבות, השתתף במספר דיונים כאלו לאורך השנים האחרונות ובמיוחד בשיחות על התקנת מיגון סביב הצפון והביע חשש שעם כל הכוונות הטובות ולמרות הדחיפות, גיבוש תוכנית כללית תבוצע בהתמהמהות של המדינה. "החדר הממוגן יכול להיות מוקם תוך 10 ימים בכל מבנה שבו אין אפשרות להקים ממ"ד, אבל כדי להקים אפשרות כזו, צריך אישור של פיקוד העורף", מסביר נאור. לדבריו, חלק גדול מהמבנים בישראל יכול להיות ממוגן דרך תוכניות התחדשות עירונית או מערך ממ"דים, אך באלו שלא – לא מוצע לתושבים או לרשויות לנסות לקדם מיגון מקומי בדירות או מוסדות. "ברור לכולם שזה פתרון מציל חיים בהרבה מקומות", אומר נאור, "אבל המדינה מתעקשת לדבוק בזה שלכולם יהיו ממ"דים".
על רקע שורה של רעידות אדמה שפקדו את ישראל בחמשת השנים האחרונות ושנה של מלחמה עצימה בצפון (שברובו המוחלט אינו ממוגן) – הדיונים על קידום פתרונות מיגון וחיזוק פוטנציאליים נמרחו במשך שנים, והובילו לאחוזי ביצוע נמוכים שאינם עומדים בקצב המיגון הנדרש. בשביל להבין את ההבדל בין הגישות, צריך להסתכל איך האופן בו התקיימו הדיונים בנושאים דומים במהלך השנים האחרונות.
פחות מחמישית מתקציבי תוכנית מיגון הצפון מומשו בתוך שבע שנים. תוכניות לקידום התחדשות עירונית בפריפריה, שאמורה להתמודד הן עם סכנת רעידות האדמה והטילים, נבלמות מזה שנים בלחץ האוצר, בטענה לחוסר כדאיות כלכלית. בקריית שמונה, שהמדינה החליטה לא למגן מכיסה באופן ישיר, מסתמכים כיום על תכניות התחדשות עירונית שלא ברור מתי יישומו ויישובים מעבר לקו 5 קילומטרים מהגבול, אינם זכאים לסבסוד במיגון כלל.
לטענת נאור, הקיבעון המחשבתי אינו קשור רק לסירוב לקדם את התוכנית של החברה שלו, אלא בכך שהמדינה נמנעת באופן יזום, לקבוע תוכנית מדינית רחבה שתאפשר למועצות והתושבים לבחור מערך מיגון רחב ומגוון, שלא נשען רק על התחדשות עירונית, במחיר בר השגה "גם מיגון מקומי יכול לעלות יותר מ-100 אלף שקלים. אלו מחירים גבוהים מאוד למשפחה 'רגילה', כך שאם רוצים שיהיה מערך מיגון רחב, המדינה תצטרך להכניס את היד לכיס".
לטענת נאור, ישנם מגוון מסלולי מימון אפשריים: מתוכנית משכנתאות ייעודית למימון מיגון, דרך פטור מארנונה לחדר הממוגן ועד סבסוד ישיר, כמו שעושים היום בצפון בתוכנית התקנת הממדים. התכניות האלו כבר הגיעו לשולחן ועדת הפנים בשבועיים האחרונים וידונו בהמשך; פוטנציאלית מדובר בסדר גודל של עשרות עד מאות מיליארדי שקלים בהוצאות תקציביות או אובדן הכנסות ממיסים, אך לטענת נאור, במידה ותקום תוכנית לאומית הדבר יוביל לשורה של מאות חברות ייצור, ייבוא והתקנת מרחבים מוגנים להיכנס לשוק ולהוריד באופן משמעותי את המחירים. "יש הרבה עוצמה לאיחוד כוחות והכנסה של שחקנים רבים לשוק", הוא אומר, "תוכנית רחבה של המדינה תיתן אופק ביצועי לחברות לתקופה ארוכה ויכולה לקדם מיגון בקצב אחר לחלוטין ממה שהתרגלנו אליו".
