אחרי שהאבק החל לשקוע באתרי הגרעין האיראניים, והציבור בישראל נחת לקרקע המציאות עם שגרת המלחמה שנמשכת כבר יותר מ-20 חודשים, בצה"ל מסכמים את המלחמה בת 12 הימים בין ישראל לאיראן כהצלחה – אך נזהרים מהכרזות על השמדה מוחלטת של תוכנית הגרעין האיראנית.

לפי גורמים בצה"ל, המבצע הסיר את האיום הקיומי מעל מדינת ישראל. "תוכנית הגרעין האיראנית נפגעה בצורה משמעותית, יכולת ההעשרה ל־90% נוטרלה, והיכולת של המשטר לייצר ליבת נשק גרעיני שובשה", אמרו גורמים בצה"ל. נגרמה גם פגיעה נרחבת בתשתיות ידע, מחקר ופיתוח. עם זאת, אין מדובר בהשמדת מתקנים פעילים, והיכולת האיראנית ככל הנראה נותרה – אם כי באופן מוחלש.

בצה"ל מעידים כי התקיפות השונות של צה"ל פגעו עמוקות בתעשיית ייצור הטילים של המשטר, שאיבד אלפי טילים – מה שצפוי להביא להפחתה ניכרת בהיקף הייצור ולהארכת זמן השיקום.

ההחלטה לצאת למתקפה ומכת הפתיחה

ב־13 ביוני 2025 פתח צה"ל במבצע התקפי רחב היקף, שיצא לפועל ממרחק של כ־1,500 קילומטרים, תוך הפתעה אסטרטגית. התקיפות התמקדו בתוכנית הגרעין, תוכנית הטילים, מערכי פיקוד ושליטה, תשתיות שלטוניות וצבאיות. המבצע נבנה על בסיס מידע מודיעיני ממושך שנאסף באמ"ן, ויצא לדרך עקב זיהוי "התקדמות ממשית בציר הנשק".

לפי גורמים בצה"ל, המבצע נפתח לאחר הערכת מצב לפיה דחייה עלולה למנוע את הסרת האיום. בעיתוי אסטרטגי, ובתחבולה מתוכננת, יצא צה"ל למבצע שמטרתו לפגוע ביכולות קריטיות לפיתוח תוכנית הגרעין האיראנית ולייצר חופש פעולה אווירי לחיל האוויר. המכה הראשונה כללה פגיעה במדענים, במערכים ובפיקוד של המשטר האיראני. צה"ל עמד – ואף חרג – מכל היעדים שהוגדרו לו מראש.

בין היתר, זוהתה התקדמות בציר הנשק של איראן, כולל העשרת אורניום לרמה של 60% – כמות שממנה ניתן לייצר חומר בקיע לצרכים צבאיים במספר פצצות בזמן קצר. זוהתה גם תוכנית חשאית לייצור מרכיבי נשק גרעיני, לרבות מחקר ופיתוח בתחומים רלוונטיים. במקביל, תוכננה הכפלה פי שלושה של קצב ייצור הטילים המדויקים, והגדלת מלאי הטילים מכ-2,500 לכ-8,000 בתוך שנתיים, איום שהוערך כממשי לביטחון ישראל.

עוד זוהתה תוכנית לתקיפה רב-זירתית על ישראל, שתכלול מתקפת טילים בליסטיים מאיראן ושלוחותיה באזור, ולאחריה פלישה קרקעית על ידי כוחות מליציה. בצה"ל התנהלה הכנה רבת שנים, שכללה גם פעולות חשאיות לעיכוב ולשיבוש האיום. באוקטובר 2024, בשיא הלחימה מול חיזבאללה, האיץ צה"ל את ההכנות למערכה. המאמץ התבסס על בניין כוח, הרחבת מקורות מודיעין, והכנות לתקיפות בטווח הארוך ביותר שנעשה בו שימוש עד כה.

המבצע נבנה סביב מוקדי פעולה עיקריים: מרכזי אש, עליונות אווירית, תשתיות גרעין, פיקוד ושליטה, כלכלה, שלטון ותעשייה צבאית. השיטה ליצירת עליונות אווירית פותחה בשיתוף חיל האוויר ואמ"ן, תוך שמירה על סודיות מבצעית והפקת מטרות בזמן אמת.

הפעלת כל הזרועות: מכת אש רחבת היקף

במהלך המבצע ביצע חיל האוויר יותר מ־1,500 גיחות, כשהמרחק המרבי ממנו פעלו המטוסים עמד על יותר מ־2,000 ק"מ. כוחות צה"ל תקפו יותר מ־900 מטרות ברחבי איראן, ובוצעו כ־370 תקיפות באמצעות מטוסי קרב. צה"ל השמיד כ־80 מתוך כ־100 מערכות הגנה אווירית (טק"א) במרחב הפעולה, תוך ביצוע למעלה מ־600 תדלוקים אוויריים בדרך לאיראן.

אחת התקיפות הבולטות בוצעה במרחק של כ־2,400 ק"מ ממשטח מדינת ישראל, נגד שדה תעופה בעיר משהד. במהלך המבצע הותקפו גם כ־200 משגרי טילים מסוג קרקע־קרקע, המהווים כ־50% ממערך המשגרים האיראני. עוד הותקפו כ־80 משגרי טילי קרקע־אוויר, 15 מטוסים איראניים, 70 מכ"מים, 6 שדות תעופה, ולמעלה מ־35 אתרי ייצור לטק"ק וטק"א.

במבצע לקחו חלק כל זרועות צה"ל – אוויר, ים, יבשה ומודיעין – ופעלו בסנכרון מדויק להשגת מטרות המבצע. מאות משרתי מילואים של חיל האוויר השתתפו, לצד אלפי אנשי אמ"ן שעסקו בגיבוש מטרות ותכנון מכת הפתיחה. כ־1,000 אנשי חטיבת המבצעים עסקו בניהול המערכה ממספר אתרים מסווגים.

למעלה מ־1,000 לוחמים פעלו בזירה הימית בכל רגע נתון, וכ־50 גדודים ייעודיים גויסו לפיקוד העורף – בהם כ־26,000 אנשי מילואים. צה"ל גייס שבע חטיבות מילואים נוספות לצורך חיזוק ההגנה בזירות השונות.

הפגיעה בתוכנית הגרעין ובצמרת המשטר

כוחות צה"ל פגעו באתרי העשרת אורניום, ובאתר ההמרה באספהאן, ממנו התבצעה המרה חוזרת של אורניום מועשר לתצורה מתכתית – רכיבי ההמרה המרכזיים באתר זה הושמדו. כמו כן, תקפו כוחות צה"ל את הכור באראק, במטרה למנוע את השמשתו בעתיד.

כוחות צה"ל חיסלו 11 מדענים מתוך קבוצת הגרעין של המשטר, שהיו מוקד ידע משמעותי. אלפי צנטריפוגות נפגעו, וכן בוצעו תקיפות נרחבות נגד אתרי מחקר, פיתוח ותשתיות שתמכו בייצור נשק גרעיני.

במהלך המבצע חוסלו יותר מ־30 בכירים במערכת הביטחון של איראן, לצד מאות חיילים מהצבאות האיראניים. מכת הפתיחה כללה את חיסולם של שלושת המפקדים הבכירים ביותר בצמרת הביטחונית, וכן מפקדים נוספים.

99% הצלחה ביירוט, עומס בפיקוד העורף

מערכות ההגנה האווירית של ישראל יירטו מאות טילים וכטב"מים, כששיעור היירוטים עמד על למעלה מ־99%. ספינות טילים בים התיכון ובים סוף יירטו מעל ל־30 כטב"מים נוספים. הפגיעות במבנים ובמרכזי אוכלוסייה יצרו עומס רב על פיקוד העורף, שגייס כ־26 אלף אנשי מילואים.

השינויים במדיניות ההתגוננות הובילו לכך שבמהלך המבצע התקבלו יותר ממיליון שיחות במוקד פיקוד העורף, שעסקו בהבהרת הנחיות וסיוע לנפגעי חרדה. נרשמו מעל ל־300 מיליון כניסות לפורטל החירום הלאומי. כוחות הפיקוד פרסו כ־100 ניידות מיגון ופעלו ביותר מ־170 מוקדים, בהם כ־25 זירות נפילה. זמן ההגעה הממוצע לאירועים עמד על כ־15 דקות בלבד.