לאחר פניית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', משרד הכלכלה הודיע כי הוא דוחה את המכסים על ייבוא אלומיניום מסין, בשיעור של 61%-146%, בשלושה חודשים. החלטה זו, שהתקבלה בעקבות צורך מיידי בפרופילי אלומיניום לבנייה כתוצאה מהרס המבנים במלחמה מול איראן, נוגעת בעיקר להימנע ממחסור בתעשיית הבנייה בישראל.

המכסים הזמניים על פרופילי וצינורות אלומיניום, המיועדים בין היתר לבנייה ולתעשייה, היו אמורים להיכנס לתוקף ביום שישי האחרון, ה-27 ביוני, ונדחו כעת ל-27 בספטמבר. משרד הכלכלה הסביר כי דחיית ההיטל נקבעה "לאור אי הוודאות השוררת בשוק האלומיניום וטענות גורמים שונים כי קיים חשש להיווצרות מחסור באלומיניום, על רקע הלחימה והשפעותיה". סמוטריץ' פנה למשרד בדרישה לדחות את ההיטלים לאור המלחמה.

מנתוני התאחדות התעשיינים עולה כי חשש זה למחסור באלומיניום אינו עולה בקנה אחד עם המציאות. בישראל פועלות שש חברות לייצור אלומיניום, אשר ערב המלחמה מול איראן היו בעודף ייצור אל מול הביקוש המקומי. בעוד שהצורך בישראל עומד על 80-90 אלף טון אלומיניום בשנה, כושר הייצור עומד על 100 אלף טון בשנה.

לפי הערכות מחמירות של התאחדות התעשיינים, הביקוש לאלומיניום כתוצאה מפגעי המלחמה עומד על בין 6 ל-8 אלפי טון בלבד. בנוסף, עם הטלת המכס על סין, הייבוא ממדינות אחרות שאינן מוכרות במחירי היצף לא ייפגע, ולכן לא צפוי חוסר באלומיניום. למעשה, בשנתיים האחרונות דווקא חלה ירידה בבנייה בעקבות המלחמה, מה שהוביל לקיטון בביקוש לאלומיניום. החוסר העיקרי בתחום הבנייה בישראל, המהווה גורם משפיע על הכלכלה, הוא במצבת עובדי הבנייה והשיפוצים, בין היתר בעקבות ירידה באישורי כניסה לעובדי בנייה פלסטינים.

היטל היצף נועד להגן על תעשייה מקומית מפני תחרות בלתי הוגנת. על פי ההערכות, חברות סיניות מייצאות לישראל במחירי היצף, טקטיקה הנחשבת לבלתי הוגנת ומהווה הפרה של הסכמי סחר בינלאומיים. יצוא במחירי היצף כולל מכירה לשווקים זרים במחירים נמוכים עד הפסדיים. חברות גדולות סופגות את ההפסדים בטווח הקצר, במטרה למוטט את הייצור המקומי של המדינה אליה הן מייצאות, ולאחר מכן להעלות מחירים ללא תחרות. לעיתים, מחירי היצף נקבעים גם כדי להתמודד עם עודף ייצור.

מדינות רבות הטילו היטלי היצף על ייבוא אלומיניום מסין, ביניהן: ארצות הברית (86%), האיחוד האירופי (32%), אנגליה (35%), ארגנטינה (75%), אוסטרליה (37%), וקנדה (101%). המכסים הזמניים שתוכננו בישראל, היו אמורים לתת מענה מיידי לחברות האלומיניום הישראליות, במקביל לחקירת משרד הכלכלה על החשד למכירה במחירי היצף.

פניית סמוטריץ' למשרד הכלכלה מעלה חשש כי מדובר בניסיון לנצל את ההזדמנות שהביאה המלחמה, על מנת ליישם תפיסת עולם שאינה מגבילה ייבוא גם במחיר פגיעה בתעשייה המקומית. תפיסת עולם זו באה לידי ביטוי גם במאבק מול משרד הכלכלה בנושא הקנאביס הקנדי שנמכר לישראל במחירי היצף. מפתיעה יותר ההיענות של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, אשר עד כה נקט בקו של הגנה על התעשייה הישראלית מייבוא במחירי היצף, לצד הקלה על ייבוא כאשר אין חשד לפרקטיקה זו.

להטלת מכסים על ייבוא אלומיניום במחיר נמוך מסין יש השפעות על מחיר הבנייה, לצד שמירת הביטחון של התעשייה הישראלית. ההערכות לגבי עליית מחיר בית נעות בין אלפי שקלים בודדים (כמה עשיריות האחוז ביחס לבנייה שעלותה גבוהה לרוב ממיליון שקלים) לפי התאחדות התעשיינים, לכמה עשרות אלפי שקלים לבית (עלייה של אחוזים שלמים במחיר הבית הכולל) לפי היבואנים.

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת מסר בתגובה: "מנהלי משרד הכלכלה והתעשייה בראשותי מובילים חשיבה רגישה ומאזנת בין צורך זמני הנובע מנזקי המלחמה לבין אינטרס ארוך טווח לשמירה על התעשייה הישראלית מפני סחר בינלאומי בלתי הוגן. משרד הכלכלה והתעשייה יוודא שכל החלטה תיעשה באחריות, בזהירות ובשקיפות – על בסיס נתונים ולא על בסיס כותרות".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "לצערנו ההחלטה שהתקבלה מוטעית, במיוחד לאחר ההכרזה על הפסקת האש שמביאה את צורכי השוק לכדי ודאות. ברור לכל שהיצרנים בישראל והייבוא החוקי שאינו בהיצף מספק את כל הביקושים, גם לאחר נזקי המלחמה. חיזוק התעשייה הישראלית הוא אינטרס ראשון במעלה והוא שיקבע את החוסן הלאומי-כלכלי של מדינת ישראל".

"הדבר הראוי לעשות הוא לבנות מחדש את המקומות שנפגעו במוצרים ואלומיניום המיוצרים בישראל", אומרים בהתאחדות התעשיינים. "אנו מצפים ממשרד הכלכלה והתעשייה לשקול שוב את העניין על מנת להציל את תעשיית האלומיניום המקומית ועובדיה הישראליים מפני קריסה, מה שבסופו של מהלך יפגע קשות גם בכלל הצרכנים בישראל".